צדק בשביליזה

שלוש שנים של סבל. שלוש שנים ושלוש עצומות. איתי ברזל מצפת דרס את ליזה שלנו במעבר חצייה הנמצא אחרי כיכר בראש פינה ב13.10.10. כמו שדרס את ליזה, כך דרסה אותנו גם המערכת המשפטית במשך שלוש שנים. 5 חודשים אחרי התאונה השיבו לו את רישיונו, בטיעונים חלשים, בלי נסיבות מיוחדות. נרתמתם וחתמתם על העצומה לשלילת רישיונו אבל הפרקליטות לא ערערה על החלטה עצובה זו. אחר כך הדורס ערער על הרשעתו בבית משפט השלום וזוכה זיכוי מלא במחוזי. על שטויות טכניות, בגלל פלפולי עורך דין. ריבונו של עולם..דרס את ליזה במעבר חצייה אחרי כיכר.. לאן עוד יש לברוח? צעקנו צעקה גדולה, הקמנו סוכת מחאה, ועם ישראל תמך. חתמתם ובאתם בהמוניכם להביע תמיכה ולקרוא לפרקליטות לא לוותר ולהגיש ערעור על החלטה כה בזויה, כה עצובה, כל כך לא צודקת. ביום רביעי האחרון התבשרנו כי פרקליטות המדינה החליטה שלא לערער על ההחלטה. מאחר ואנו איננו צד בתיק (מגוחך ככל שזה נשמע) ידינו כבולות, הפרקליטות בשלה ולנו אין יכולת להשפיע עליהם. גם הגעתם של הוריי לפגישה עמם בירושלים לא עזרה. הם לא מצאו עילות משפטיות לערעור. מעניין שעורך דין ישגב נקדימון, שמייצג אותנו בעתירה, דווקא כן מצא עילות משפטיות לערעור, כמה וכמה כאלה. היום אנו פונים לצעד האחרון שאנו יכולים לעשות כדי להביא לליזה את הצדק לו היא ראויה, פתחנו בהליך פרטי והגשנו עתירה לבג"ץ בבקשה לאלץ את הפרקליטות להגיש ערעור בתיק הזה, שבו היו כל כך הרבה התרשלויות אשר בסופן הפסדנו, אנחנו, המדינה, הפרקליטות, הציבור, הטוב והצדק, כל אלה הפסידו בגלל פלפולי עורך דין. הצדק לא ניצח. הסיכוי האחרון לצדק הוא שבית המשפט העליון יבין שנעשה כאן עוול גדול, עצום, ויבין שהפרקליטות שגתה בהחלטתה שלא לערער על זיכוי מבזה כל כך. למי שלא מכיר את הפרטים, הזיכוי הוא מבזה כי אין עוררין על כך שהיה שדה ראייה, על כך שליזה לא קפצה לכביש, על כך שמדובר במעבר חצייה מוכר ומסומן בירור הנמצא אחרי כיכר, בה צריך לנסוע לאט. אלב מי שממהר גם כיכרות חותך. חותך כיכר, וחותך חיים.

עכשיו אנחנו, משפחת כרסנטי, צריכים אתכם שוב. בואו נראה לבית המשפט העליון שכל הציבור בישראל מבין וכואב וצועק על מכת הקטל בכבישים. אל תתנו לעוול הזה לקרות. הרבה אנשים צריכים להתעורר. איך ייתכן שהפרקליטות כשלה בתיק של מעבר חצייה ולא קמה להילחם ? הם מעדיפים לוותר. אבל אנחנו לא נוותר, נילחם לצדק עבור ליזה בכל הכוח והעוצמה, וגם אתם. אז תחתמו, תשתפו, תזהו את העוול הגדול והנורא. למען הילדים שעוד יידרסו על מעברי החצייה, למען אלה שהמאבקים הללו יוציאו אותם מהסטטיסטיקה הנוראה, למען כולנו.  תחתמו, תשתפו, כי היום אלו אנחנו, ומחר זה אתם.

תודה מכל הלב,

הילה כרסנטי.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה