לזכות את מיטל

הנדון: הליך משמעתי – מיטל פניני

אנחנו, הסטודנטים בשנה ד׳, המומים ומופתעים מהתהליך המשמעתי אותה עברה מיטל פניני בשבועות האחרונים. לטעמנו, כל התהליך נעשה על בסיס מוטעה, לא הוגן ולא תקין.

1. הטענה בדבר הפרסום:

• מיטל, פרסמה סטטוס באפליקציית וואטסאפ, לפיו היא ״מטפלת ברפואה סינית״. לטעמנו לא מדובר בפרסום אסור ונסביר מדוע:

• איגוד הרפואה הסינית בישראל הפועל למען האסדרה של תחום הרפואה הסינית בישראל, אימץ את הקוד האתי (״הקוד האתי״) אשר בין היתר מגדיר כיצד מטפל רשאי לפרסם עצמו לציבור: ״המטפל רשאי לפרסם את עצמו כמטפל ברפואה סינית, הפרסום יעשה ביושר, עם פרטים נכונים ומדויקים על תואר, הכשרה וניסיון המטפל״ (סעיף 2.1 לקוד האתי).

• על אף האמור לעיל, הקוד האתי האמור חל על החברים באיגוד הרפואה הסינית בישראל ולא על מי שאינו חבר באיגוד, כפי שנאמר באתר האגודה להלן: https://www.tcmisrael.org/ethics

• הקוד האתי לא חל על מיטל כאמור שכן היא איננה חברה באיגוד ולכן היא לא הפרה את כללי הקוד האתי אותם אימץ האיגוד.

• ככל וברושים אימצו קוד אתי זהה או דומה, הוא אינו חשוף לסטודנטים, לא מופיע באתר של ברושים ולפיכך אינו נגיש. לכן, מיטל גם לא הפרה קוד אתי או כללים שאינם מפורסמים או גלויים.

• גם לגופו של עניין, הגם שלא רלוונטי לאור הנאמר לעיל, הפרסום עצמו יכול להתפרש כמותר. מיטל, מטפלת בשיאצו (שלמדה בברושים), שאף הוא מהווה תחום טיפול במגע השייך לרפואה הסינית. ההתייחסות בסטטוס שפורסם למיטל כמטפלת ברפואה סינית, יכול להתפרש ככזה המתייחס לטיפול בשיאצו. אכן, טוב היה כי מיטל היתה מדייקת בהתייחסות, אך כאמור הדבר נעשה בתום לב וללא תשומת לב לפרטים. הסטטוס שפורסם לא נקב במילה ״דיקור/צמחים״. ככל ולא קיימים כללים ברורים לדרך הפרסום המותרת, לא ניתן לומר שהפרסום הוא מנוגד לכללים.

2. הטענה בדבר טיפול ללא תעודת הסמכה:

• מיטל לא טיפלה בדיקור או בצמחי מרפא באף אחד לעולם! (שלא במסגרת הלימודים). בנוסף לכך, מיטל מעולם לא הציגה עצמה כמי שיש לה תעודות מתאימות לטיפול בדיקור או בצמחי מרפא או רישיון מאיגוד כזה או אחר. לכן למעשה לא עברה על סעיף 20 לתקנון המקוצר הקובע כי: ״חל איסור מוחלט על תלמידי ביה״ס לטפל שלא במסגרת הלימודי, לפני קבלת תעודת ההסמכה״.

• הניסיון לטעון כי מיטל מטפלת בדיקור או צמחים ללא תעודת מטפל הוא עקר. מיטל לא טיפלה בדיקור וצמחים. ובכל מקרה, לא ניתן להסתמך על עדות של צד שלישי כעובדה מוגמרת המוכיחה כי מיטל אכן טיפלה בפועל ועברה על סעיף 20 לתקנון.

• בכל הליך משפטי, משמעתי כזה או אחר, כדי להאשים אדם בעבירה מסוימת נדרש להוכיח מעל לכל ספק סביר, כי אותו אדם עבר את אותה העבירה.

• שימו לב, למשל, כי בבחינה של החלטות של ועדות משמעת שניתנו בשנים האחרונות במוסדות להשכלה גבוהה (לדוגמא, אלו שניתנו על ידי ועדת המשמעת של אוניברסיטת תל אביב)ֿ , ניתן לראות כי חברי בית הדין שדנו במקרים השונים, נסמכו על עובדות שהינן מעבר לכל ספק סביר, לפני שהרשיעו את הסטודנט הנידון בעבירת המשמעת. כאשר לא היה ניתן להוכיח את אשמתו של הסטודנט מעל לכל ספק סביר, הסטודנט לא קיבל עונש קל יותר, אלא זוכה לחלוטין.

3. תהליך משמעתי לא תקין:

• התהליך שבו נעשה הבירור, תוך כדי התחזות לאישה מהשומרון המחפשת מטפלת ברפואה סינית, ללא כל פניה ישירה למיטל, הינו מביש, מהווה חוסר תום לב כך שלמעשה ״השופט״ הוא גם ה״תובע״ ועדיף לו לא היה נעשה באופן זה. ההסתמכות על ״עדות״ של אותה חברה, ככזו המהווה עובדה מוגמרת וללא הצגת ראיות נוספות שתומכות בעדות זו היא מעשה פסול.

           

• במהלך התהליך לא הובהרה למיטל האפשרות להיות מלווה בזמן הדיון המשמעתי, לא היה ברור איך מתבצע ההליך המשמעתי, לפי אילו כללים, מי חברי הועדה וכיצד מתקבלות ההחלטות. גם כאן, אין פרסום בתקנון באתר האינטרנט בדבר התהליך המשמעתי באופן ברור ונגיש לסטודנטים, דבר שאיננו תקין.

• תהליך משמעתי שאיננו תקין, מלבד שהוא איננו הוגן כלפי מיטל, הוא פוגע באמון הסטודנטים כלפי המערכת והתקינות שלה.

4. אנו תומכים בכל התייחסות למקרה בו יש חשד שסטודנט טיפל ללא קבלת תעודת הסמכה בכל החומרה הראויה. זה חשוב למעמד של ברושים, לרמת ההשכלה אותה מקבלים הסטודנטים בברושים ולמעמד התעודה אותה מקבלים בסיום הלימודים. יחד עם זאת, זה איננו המקרה המתאים. מיטל היא אדם הגון, ישר, הפועל על פי הכללים. האם היתה דרך אחרת להתייחס למקרה כזה? האם הצעדים שננקטו במקרה זה מוגזמים? לטעמנו לחלוטין כן.

5. נבהיר כי אנחנו מכירים בחשיבות של האסדרה של המקצוע, זו מטרה נעלה וחשובה על מנת לבסס את מעמדה של הרפואה הסינית בישראל כתחום מוסדר. אנחנו תומכים באסדרה הזו וכן בטיפול משמעתי בכל מי שפוגע במעמדו של המקצוע (במסגרת הגבולות של הקמפוס כמוסד השכלה). יחד עם זאת, יש לנהל הליך משמעתי תקין ויש להבהיר ולפרסם את כללי הפרסום המותרים לסטודנטים בכל שלב בלימודיהם בברושים. מלבד ההתייחסות לעובדה שאסור לטפל בטרם קבלת תעודת הסמכה, אין התייחסות לאופן הפרסום המותר. הדבר חשוב מאוד החל משלב בו מסיימים שנה א׳ בתחום המגע וכלה בשנים ג׳ וד׳, בה אנחנו מחפשים מטופלים לקליניקות ומשתמשים ברשתות חברתיות לצורך האמור.

6. לטעמנו, היה מקום לפטור את מיטל מכל סוג של עונש ולו מחמת הספק. אנחנו חשים שנעשה כאן עוול לחברתנו מספסל הלימודים וכחלק מהערבות ההדדית שאנו מקווים שאתם תומכים בה ורוצים שתונחל בקרב המטפלים לעתיד שמוכשרים על ידיכם, אנו מבקשים שתתייחסו לבקשה זו שמגיעה מאיתנו (ולא ממיטל) ברצינות הראויה ותתקנו את העוול שנעשה.

7. אנו מפצירים ומבקשים מכם לשקול בשנית את המקרה של מיטל שנאמר ״״אם אתה מאמין שיכולין לקלקל, תאמין שיכולין לתקן״״.

תודה מראש,

סטודנטים שנה ד׳, 2022

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה