החמרת הענישה למעסיקים הנמנעים מתשלום דמי נסיעות לנערים עובדים

מעסיקים רבים באזור באר שבע אינם משלמים דמי נסיעות לבני הנוער העובדים אצלם, ובכך פוגעים בזכות לקניין ופועלים בניגוד לחוק עבודת הנוער.

בהסכם קיבוצי שנחתם בתאריך ה-13 לפברואר 1976, נקבעה לראשונה חובתו של המעסיק בדבר תשלום דמי הנסיעות, ונקבע תעריפו הראשוני. עוד נקבע כי שיעור החזרי הוצאות הנסיעה יתעדכנו מעת לעת, בהתאם לשינויים שיחולו מזמן לזמן במחירי הנסיעה באוטובוסים הציבוריים, על פי הודעת משרד התחבורה.

היום, שיעורי החזרי הנסיעות ליום לאדם בוגר ולבן נוער הוא 23.70 ש"ח, כך נקבע על פי "צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה", שנכנס לתוקף בראשון לינואר 2010. עוד נקבעו בצו זה הקריטריונים להחזר, הקובעים כי כל עובד הנדרש לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו דמי השתתפות עד המקסימום האמור לעיל.  כן נכתב כי תעריף הוצאות הנסיעה יקבע לפי מחיר נסיעה מוזל בתחבורה ציבורית, או לחליפין על פי כרטיס מינוי חודשי מוזל  ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות.

מעסיקים רבים לא משלמים לעובדיהם את החזרי הנסיעות המגעים להם, ועל כן קיימות תביעות רבות בענייני החזרי נסיעות, המגיעות לבית הדין הארצי לעבודה. לפי חוק עבודת הנוער, ניתן להטיל קנסות מינהלים הנעים בין 1,500 ש"ח עד 5000 ש"ח, על העוברים על סעיפי חוק עבודת הנוער- בהתאם לעברה.

 אנו רואים כי קיימים חוקים רבים ותקנות מרובות הבאות לעזרתו של בן הנוער העובד הנזקק לתחבורה ציבורית. למרות זאת, אנו יודעים מעדויות שבעל פה, שבכל זאת מעסיקים רבים בוחרים של לשלם את החזרי הנסיעות כמחויב בחוק. פתרון לבעיה, שהופתענו לגלות שלא מקודם במדינתו, הוא החמרת הענישה. באם תוחמר הענישה, לקנסות כבדים יותר, או אף כאפשרות למאסר בפועל, מורא תשרור מעל המעסיקים, שיפחדו לקחת את הסיכון שברמיית בני הנוער- סיכון שאינו משתלם.

על כן אנו חושבים כי מאוד חשוב לחתום על עצומה זאת!

איתי אלוף, תמר ארד, עדי יוגב, ליאור כהנא, שחף פלד.