מאבק באלימות נגד נשים- אמנת איסטנבול

אנו, תלמידי כיתה י"ב בתיכון עירוני מקיף קריית חיים, חוקרים במסגרת לימודי אזרחות בתיכון את הסוגיה של אלימות נגד נשים בישראל. לאחר חקירה מעמיקה בנושא הגענו למסקנה שהבעיה אכן קיימת במדינה ושעלינו לפעול על מנת לתקן אותה. 

בכדי למגר את התופעה של אלימות נגד נשים החלטנו ליצור עצומה שמטרתה לעודד את המדינה לחתום על אמנת איסטנבול. פעולה זו תביא לשיפור מצב הבעיה הזו במדינה, ולהעלות את המודעות לנושא בארץ.

האמנה היא הסטנדרט הבינלאומי הגבוה ביותר המקובל כיום בתחום הטיפול באלימות במשפחה. 45 מדינות כבר חתומות עליה והיא פתוחה להצטרפות בפני כל מדינה בעולם. האמנה מפרטת באופן מעשי את מפת הדרכים המדויקת שהמדינה צריכה ללכת בה ליצירת פתרון הוליסטי לבעיית האלימות נגד נשים והאלימות במשפחה.

הצעדים שכל מדינה צריכה לנקוט, לפי האמנה, מתמקדים בארבעה היבטים:

מניעה - האמנה מציעה, בין השאר, שורה של פעילויות להעלאת מודעות לאלימות מגדרית החל מחינוך בגילאים צעירים ועד הכשרה של אנשי מקצוע בתחום. הדבר קריטי לטיפול בכשלים בחינוך ובהכשרה בארץ. לדוגמה, כיצד יתכן ששופטים, כולל שופטי משפחה ושופטי שלום שיש להם סמכות לדון בחוק למניעת אלימות במשפחה - אינם מחויבים לעבור השתלמות בנושא אלימות במשפחה או באלימות מבוססת מגדר נגד נשים?

הגנה - המקום הפחות מדובר, אבל נוכח מאוד בקרב נשים הפונות אלינו לקבלת ייעוץ משפטי, הוא הביטוי הדרמטי של אלימות בסכסוכי גירושין. כאשר אימהות נפגעות אלימות מעלות זאת נגד האב הן מסתכנות בכך שיואשמו כאילו הטענות שלהן הן חלק מהסתה של הילדים נגדו.

כאשר אין סנכרון בין הגורמים שמכירים את הסיטואציה המשפחתית ומודעים לאלימות לבין בתי המשפט שמכריעים בעניין המשמורת, כאשר אין הוראה בחוק המכירה בכך שאלימות שמופנית נגד האמא מסכנת גם את הילדים - מדובר בכשל בהגנה על נשים וילדים. בנושא הזה אמנת איסטנבול מציינת במפורש כי השיקול המכריע בעת החלטות על משמורת והסדרי שהות יהיה הגנה מפני אלימות על הילדים ועל מי שנפגעו ממנה.

העמדה לדין וענישה - גם כאן ישראל כושלת. כיצד זה יתכן שאין עדיין הגדרה בחוק לאלימות? איך קורה ששופטים אינם משתמשים במלוא הסמכות שהחוק נותן להם כאשר הם גוזרים את עונשם של עברייני אלימות במשפחה? אמנת איסטנבול קובעת אמות מידה בדבר אכיפת החוק וההליכים המשפטים במקרים של אלימות במשפחה ואלימות נגד נשים.

סנכרון ותכלול - פה, כאמור, נעוץ הכשל הבסיסי ביותר. לפני שלוש שנים פעלה וועדה ממשלתית עליונה, עם עשר תתי וועדות. מאתיים נשות ואנשי מקצוע הגישו תכנית מלאה ומקיפה ועדיין הנתקים, החסמים, המעצורים, היעדר התיאום והתכנון והתכלול המקיף בין גורמי הטיפול השונים - כולם קיימים.

אמנת איסטנבול מספקת אמירה ברורה לגבי תיאום וסנכרון בין הממשלה לבין גופי האכיפה, המניעה והטיפול וכוללת סטנדרטים מהם ניתן לגזור תוכניות עבודה ליישום ע"י כל הרשויות. בנוסף, מחייבת האמנה את המדינה להתנהל בשקיפות, לאסוף ולפרסם נתונים על מידת היעילות של הפעילויות השונות הננקטות על ידה כדי למגר את האלימות במשפחה והאלימות נגד נשים.

אנו מודים לכם על שיתוף הפעולה,

רון בניזרי, גיא צור, נטע פרץ, סופי אלסרדל ועדי אלקבץ.