הענקת מעמד לילדי עובדים זרים

מספר חתימות
0 |
|
500,000 | |
סוגיית מעמדם של ילדי העובדים הזרים היא סוגייה מורכבת בחברה הישראלית, שמלווה אותנו כאומה כבר כמעט 20 שנים. אנחנו כאזרחיות במדינה סבורות שלילדי העובדים הזרים צריך להיות מעמד של אזרחים בישראל.
הסיבה הראשונה לכך שאנו סבורות שצריך להעניק לילדים האלה סטטוס של אזרחים, היא חוסר הבדל רלוונטי שלהם מכל אזרח אחר.
ילדי העובדים הזרים הובאו לישראל בגיל מאוד צעיר, או ברוב המקרים, נולדו במדינה. הם קשורים לתרבות הישראלית, לערכים של החברה הישראלית, ולכן רבים מהם, אם לא כולם, היו שמחים למלא את חובתם כאזרחים ולשרת בצבא ההגנה לישראל ככל אזרח ישראלי אחר, ולאחר מכן לעבוד בישראל. הילדים האלה, שכעת מתקרבים לגיל בגרות, חונכו על אותם ערכים ותרבות כמו שאר הילדים הישראליים, כמונו. הם אוהבים את הארץ, את ההיסטוריה העשירה שלה, ולכן שמחים לעזור לה כשהיא זקוקה לכך. הילדים האלו לא שונים מאיתנו או מחברינו, לכן מדוע שיהיו שונים בחוק? לדעתנו, זה הזמן להכיר בכך כחברה, ולתת להם מעמד אזרחי בישראל.
סיבה נוספת שבגללה אנחנו חושבות שצריך להעניק לילדי העובדים הזרים מעמד אזרחי, היא העובדה שאין להם מקום לחזור אליו. לילדי העובדים הזרים אין מעמד אזרחי בארץ מולדת הוריהם, לכן אם ישלחו אליה-יאסרו או יענשו בצורה כזו או אחרת על השהייה הלא חוקית שלהם במדינה. הילדים האלה, יכולים להקים חיים שלמים ורגילים בישראל, בה גדלו וחונכו. הם לא מכירים מדינה אחרת, וחלקם לא דוברים שפה נוספת למעט עברית. לשלוח את הילדים הצעירים האלה למדינה זרה, שהקשר היחיד שלהם אליה הוא מוצא הוריהם, הוא עונש נוראי לילד צעיר שהפשע היחיד שלו הוא שנולד בארץ. בתור בנות לעולים לישראל, איננו יכולות לדמיין מה היינו עושות אם היו שולחים אותנו לבנות חיים במדינה זרה שההורים שלנו הגיעו ממנה, בלי אזרחות, ידיעת השפה או הכרת התרבות. הילדים של העובדים הזרים חווים את אותה התחושה- מדינת מוצא הוריהם היא מקום זר ומנוכר בשבילם, בעוד ישראל היא הבית האמיתי.
גורם נוסף שגרם לנו להחזיק בדעה שהילדים של העובדים הזרים זכאים למעמד אזרחי, היא הטראומה הפסיכולוגית שהם עלולים לחוות במקרה שליחתם לארץ מולדת הוריהם. טראומה זו תנבע כתוצאה לא רק מחוסר הקשר שלהם אליה, שתואר לעיל, אלא גם בגלל ששליחה של ילד למדינה אחרת, היא קריעתו ממעגל חבריו ושותפיו לספסל הלימודים. ילדים, במיוחד ילדים צעירים, זקוקים לחברה כדי לגדול לאדם בוגר ובריא נפשית. חוסר של אינטראקציה חברתית בגיל צעיר היא גורם מנבא להפרעות אישיות, ולכן להכריח ילד להפסיק להיות בקשר עם חבריו, בצורה של שליחתו למדינה זרה, היא גרימת נזק נפשי קשה לכל חייו.
על פי דעתנו שגיבשנו בעקבות קריאה וניתוח מאמרים עיתונאיים,הצעות חוק ופסקי דין, הגענו למסקנה שכדי לשנות את המצב הקיים אנחנו, בתור אזרחיות צריכות להשתמש בזכותינו להביע את דעתינו בצורה של הפגנה. אנחנו מתנגדות לגירוש ילדי העובדים הזרים, ושואפות להפעיל לחץ מספק של קולות הציבור כדי לזכות אותם במעמד אזרחי בישראל.
כך, החלטנו לפתוח עצומה דיגיטלית שתאסוף מספר רב של קולות הציבור שכמונו, מתנגדים לגירוש הילדים.