חוסר מדיניות ממשלתית כלפי נשירת תלמידים

תופעת נשירת תלמידים ממסגרות בתי הספר מהווה בעיה בישראל. בשנים האחרונות, קיימים יותר ויותר דיווחים על נשירת תלמידים ממערכות החינוך, כאשר הממשלה ומשרד החינוך בפרט אחראים על הקניית החינוך לתלמידים.

על פי נתונים סטטיסטים, עד שנת 2010 עמד אחוז נשירת תלמידים מבתי הספר שבפיקוח משרד החינוך על 2.2 אחוזים.

תופעת הנשירה מבית הספר היא תופעה מדאיגה אשר השלכותיה נוגעות לחברה כולה והיא אחד הגורמים המרכזיים המזינים ומשמרים את הפערים החברתיים שבהם אנו נתקלים בכל חברה, וגם בישראל.

המדינה חוקקה בעבר מספר חוקים לשם צימצום אחוזי הנשירה כמו חוק חינוך חובה ואף הרחיבה אותו לתקנת משנה לנוער מנותק, משמעות חוק זה שהמדינה אחראית לתת שירותים כמו חינוך לטובת כל בני הנוער. בנוסף פיתח משרד החינוך את אגף שח"ר לטיפול באוכלוסיית תלמידים בסיכון לנשירה. 

המדיניות של הממשלה הובילה לירידה באחוזי הנשירה אך עדיין נמצא שאחד מכל שלושה תלמידים נמצא בסכנת נשירה.

משרד החינוך אחראי על פי החוק לדאוג שכל ילד מגיל 5-18 יזכה לחינוך חינם והמדינה אחראית לספק זאת. אך המדיניות כיום של משרד החינוך כלפי נוער בסיכון מגדילה את הפערים בשיוויון בחברה הישראלית. נמצא שמשרד החינוך אינו מתקצב באופן שיוויוני בתי ספר. כך שבתי ספר חזקים מקבלים יותר תקציב מאשר בתי ספר חלשים. ובכך נוצר כדור שלג שמגדיל את הפער בחברה ואת הסכנת נשירה של בני הנוער.

אנו רוצים בעצומה זאת להשפיע על נושא זה ביחד, רק ביחד נוכל לעשות את השינוי הזה בחברה ונזכה לשינוי. אנו רוצים לגרום ללחץ על מקבלי המדינות לשם שינוי המדיניות ולתקצוב שיווני ולגרום לשינוי.