פיקוח המזון חייב להיות יותר הדוק!

        עצומה להתקנת תקנות להגברת פיקוח משרד הבריאות על יצרני המזון ויבואניו

מאחר וכבר בשנת  2015 חוקק חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו - 2015, ולמרות המספר הרב של מקרים בהם התגלה לאחרונה מזון מזוהם ששווק לציבור, משום מה טרם הותקנו על פיו תקנות שיגבירו את הפיקוח על יצרני מזון ויבואניו.

על כן אנו קוראים לכבוד שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת להפעיל  את סמכותם על פי סע' 3 לחוק הנ"ל ולהתקין  תקנות שיגבירו את פיקוח משרד הבריאות על מפעלי ויבואני המזון, ואשר יכללו בהם בין השאר את האמצעים הבאים:

• המדינה באמצעות משרד הבריאות תפתח מעבדות ממשלתיות לבקרה על איכות המזון ותחייב את יצרני ויבואני המזון להפנות תוצרתן לבדיקת מעבדות אלה על חשבונם.

במצב הנוכחי בקרת האיכות על המזון נעשית ע"י חברות המזון עצמן. מעבדות מזון פרטיות שמקבלות את שכרן מחברות המזון מצויות במצב של ניגוד עניינים כאשר אל מול היושרה המקצועית שלהם ודאגה לשלום הציבור עומד האינטרס המסחרי של חברת המזון שמשלמת להם כאמור את שכרן.

כמו כן, חברות המזון הן חברות מסחריות שהאינטרס שלהן הוא להגדיל ככל הניתן את רווחיהם. בהתאם לכך כפי שארע בעת האחרונה ברגע שהתגלה זיהום במוצר בשל המשמעות הכלכלית של השמדת המזון הנגוע בזיהום והפגיעה במוניטין של אותה חברה, בחרו החברות במפעליהן התגלה הזיהום להסתירו ממשרד הבריאות ומהציבור.

רק מעבדות ממלכתיות בלתי תלויות לא יהיו נתונות ללחץ החברות המסחריות ויוכלו למנוע שיווקו של מזון מזוהם ואף להתריע מבעוד מועד בפני הציבור במידה ומתגלית תקלה.

• קביעת סטנדרטים אחידים ומחייבים לכלל חברות המזון לבקרת איכות והגברת פיקוח משרד הבריאות לשם אכיפת תנאים אלו:

בשל העלויות הכרוכות בבקרת איכות יש חברות מזון שמנסות לחסוך בעלות זאת על חשבון בריאות הציבור.

בנוסף אין אחידות בקפדנות הפיקוח של פקחי משרד הבריאות. שכן מטבע הדברים יש פקחים גמישים ויש קפדנים מה שיוצר חוסר שוויון בין החברות המפוקחות.

אין גם אחידות בתדירות ביקור הפקחים במפעלי המזון כאשר על פי הפרקטיקה הנוהגת הפקחים מגיעים לבדיקת פס הייצור רק לפני קבלת רשיון העסק ויצרני המזון נערכים לביקור זה באופן שבביקור מוצג מצב תברואתי אופטימי ביחס למצב האמיתי במהלך תהליך היצור.

רק באמצעות קביעת סטנדרטים  אחידים ומחייבים לכלל חברות המזון לבקרת איכות והגברת הפיקוח מטעם משרד הבריאות לאכיפת תנאים אלו יהיה כדי ליצור ודאות בקרה החברות והפקחים לגבי רמת התברואה בה צריך לעמוד המזון שמיוצר מה שיגן על שלום הציבור ובריאותו.

• תערך רשימה של מדינות שהסטנדרט לבקרת איכות המזון בהם נמוכה מהסטנדטים שיקבע משרד הבריאות, ובמידה וייובא ממדינות אלה מזון יהיה מחוייב היבואן לבצע בדיקת טיב המזון במעבדות הממשלתיות על חשבון היבואנים.

לנוכח הצורך להוריד את יוקר המחיה הותר יבוא מזון ממדינות שונות. לגבי מדינות שהמפעלים בהם מחויבים לסטנדרטים שיקבע משרד הבריאות תעשה רק בדיקה מדגמית ולעומתן מדינות שחברות המזון בהן אינן מחוייבות לעמוד בסטנדרט זה תעשה בדיקה מעמיקה באמצעות המעבדות הממשלתיות שצוינו לעיל על חשבון היבואנים.

• חיוב כל מפעל מזון בהעסקת טכנולוג מזון וסבסוד שכרו ע"י משרד הבריאות או הפחתת עלותו מהמיסים שמשלם המפעל:

טכנולוג מזון הינו האחראי במפעל המזון על בקרת האיכות על חומרי הגלם מהם מיוצר המזון ועל תהליכי היצור ועל איכות המזון היוצא ממפעל המזון.  טכנולוג מזון יכול למנוע זיהום מזון בשלב היצור ויכול למנוע יציאת מזון מזוהם משטח המפעל, ובכך למנוע הפסדים כלכליים למפעל וכן לבריאות הציבור.

מאחר ויש חברות שמתקשות לממן את עלות שכרו של טכנולוג המזון מוצע שמשרד הבריאות או האוצר במסגרת הסיוע לעסקים קטנים יסבסד את שכרו למפעלים שמחזור מכירותיהם מכניס אותם לקטגוריה של עסקים קטנים,

אפשרות נוספת  שעלות שכר טכנולוג המזון תופחת מהמיסים שאותו מפעל משלם.

מהנימוקים הנ"ל נבקשכם לצרף חתימתכם לעצומה זאת כדי לדרבן את שר הבריאות ואת ועדת הכנסת להתקין את התקנות שישמרו על בריאותנו.

נודה מראש על קריאת העצומה ובאם תענו לפניתינו זאת ותחתמו על העצומה.

דורון גפני, שחר מלימובקה, רז מועלם

כיתה י"א 5 תיכון אחד העם פתח תקווה.