رسالة لإدارة جامعة حيفا מכתב להנהלת אוניברסיטת חיפה

16.5.2014

לכבוד,

מר עמוס שפירא, נשיא האוניברסיטה,

פרופ' דוד פרג'י, רקטור האוניברסיטה,

פרופ' חנן אלכסנדר, דיקן הסטודנטים

הנדון: אירועי השבוע החולף בנושא ציון יום הנכבה

מכיוון שאנו - סטודנטים/ות ממוסדות אקדמיים שונים החתומים/ות מטה - דוגלים בחופש ביטוי ובזכותם של הסטודנטים לעשות בו שימוש, התיישבנו לכתוב מכתב זה.

האירועים האחרונים יצרו אווירה עכורה אשר פילגה רבים מהסטודנטים על פי השתייכותם הלאומית. אווירה עכורה זו רק החריפה עקב החלטתכם להעמיד לוועדת משמעת את הסטודנטים ולהרחיק שניים מהם "עד תום ההליכים כנגדם". עבורנו הם מימשו את זכותם החוקתית והאנושית לחופש ביטוי, והם עשו זאת בשם כולנו.

להלן מספר עובדות אשר אולי ידועות לכם אך ליתר ביטחון נשמיען בכל זאת.

1)      הסטודנטים ביקשו לארגן אירוע לציון יום הנכבה באולם ספדיה. בקשתם הועברה אליכם כ-10 ימים לפני מועד האירוע. נציין כי לפי הכללים ניתן להגיש את הבקשה עד 48 שעות לפני האירוע עצמו. תגובתכם השלילית לאישור האירוע הגיעה בתאריך ה-11.5.2014. (9 ימים אחרי העברת הבקשה ו24 שעות בלבד לפני המועד המתוכנן לקיום האירוע).

2)      יום הנכבה הינו יום אבל לאומי פלסטיני אשר נועד לתת כבוד וזיכרון לבני עמנו הפלסטינים אשר נפגעו בשנת 1948 ואשר סובלים גם לאחריה. יום הנכבה אינו יום התרסה ואינו יום התססה. הוא יום לשם ביטוי עצמי, שימור זיכרון ומתן כבוד למשפחותינו ולאבותינו ולבני עמנו, תוך ביטוי הנרטיב שלנו.

3)      אוניברסיטת חיפה הינה אוניברסיטה המתהדרת בפלורליזם התרבותי-לאומי בתוכה, והיא נושאת את הכותרת של "40 שנים של ישראליות משותפת".

לאור האמור לעיל, נציג את הסתייגותנו מהחלטות האוניברסיטה.

ראשית, נרצה לטעון כנגד הרחקתם של הסטודנטים אחמד מסאלחה וטארק יאסין. אנו מגדירים החלטה זו של האוניברסיטה כעונש ללא משפט. החלטה זו פוגעת בזכות החוקתית של כל אדם להליך הוגן בטרם נקיטת אמצעי שכזה כנגדו, ואנו מבקשים גם למחות על נטילת תפקיד על ידי הדיקן גם של מאשים וגם של שופט ומעניש.

אנו מבינים את רצון הנהלת האוניברסיטה לשמור על הסדר הציבורי, אולם לא ניתן להשיג זאת על ידי דיכוי פעם אחר פעם של חופש הביטוי שלנו. אתם מחנכים אותנו למעורבות חברתית, מעודדים שנצא מתוך בועה של אנוכיות ושל ראיה צרה, וכאשר סטודנטים מבקשים מעט פעמים בשנה לעשות זאת, הם נחסמים על ידיכם עוד ועוד.

שנית, חורה וכואב לנו לראות כי ההגבלה שהאוניברסיטה מטילה על חופש הביטוי היא סלקטיבית. כמה פעמים הועמדו סטודנטים מהימין לדין על הפגנה ללא אישור? כמה פעמים הורחק מישהו מהם? לפי סעיפים 5 ו-6 לחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז-2007, על האוניברסיטה לכבד את חופש הביטוי של הסטודנטים הלומדים במוסד, וכמובן לעשות זאת באופן שוויוני. ההפגנה אותה יזמו חברינו באה כתגובה על החסימה המתמשכת שלכם אותם. חסימה מתמשכת והענשה על מחאה תרבותית גובלות, בכל הכבוד, "בעריצות הרוב".

מתוך מה שעולה בתקשורת, טענתכם המרכזית הייתה בקשר להשתתפותו המתוכננת באירוע של מר מוחמד כנאענה. אולם לא נתתם הסבר מנומק לאיך השתתפותו של מוחמד כנאענה יכולה לגבש את מבחן "הוודאות הקרובה". האם "דמוניזציה" של אדם היא תחליף להצדקה של ממש להגבלת חופש הביטוי? זאת ועוד, ההנהלה יכלה לנקוט בהגבלה חלקית של התכנים באירוע, אולם ההחלטה ביטלה את האירוע כולו ולא באה כלל לקראת הסטודנטים, וזאת לא בפעם הראשונה. 

בנוסף, קשה לנו להבין מדוע לקח להנהלה כל כך הרבה זמן להשיב לבקשה לקיים את האירוע, אבל מנגד היא נקטה בצעדיה הקשים כל כך "במשפט שדה" של יממה או שתיים.

נציין עוד, שהחלטתכם להקפיא לתקופת זמן לא מוגדרת את פעילות התאים, היא הפקעה של זכויות אדם, ואיננו חושבים שיש לכם סמכות לכך. מכל מקום, תמוה בעינינו שאוניברסיטה בוחרת להתעלם מקול ההגיון והצדק אך ורק לשם שמירה על אווירה חסרת מחאה. כשהאוניברסיטה מדכאת מחאה היא לא מעלימה אותה. היא חוטאת לתפקידה החברתי והערכי, והיא גם גורמת לנו לתחושות של זרות ושל ייאוש.

בנוסף, האם הכוחות המופרזים (בלשון המעטה) אשר הוזמנו ל"שמור על הסדר הציבורי" לא יכלו להגיע לחילופין כדי להגן על האפשרות של הסטודנטים הערבים לבטא את העצב העמוק על שקרה וקורה לעמם, האין זו זכותם?

אנו אכן מודעים לכך שהמחאה לא אושרה על ידכם, עם זאת השאלה המתבקשת היא זו: האם סביר לחשוב כי דיכוי של חופש הביטוי במשך שלוש שנים ברציפות ביחס לציון הנכבה יעבור ללא מחאה?

לבסוף, אנו פונים אליכם ומבקשים לבטל את ההחלטה להרחיק את חברינו מספסל הלימודים. זהו אמצעי דרקוני ביחס למעשה שבו הם מואשמים ושעליו הם טרם יכלו להשיב בהליך משמעתי הוגן.

בכבוד רב,

מועתז ארשיד בשם כל הסטודנטים החתומים במסמך המצורף. 

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה