טיפול במשבר בבית הספר לב הפרדס

שדה "שם מלא" הינו חובה בעצומה זו, אולם ניתן לחתום בראשי תיבות

(נודה אם תצרפו במקרה כזה גם ת.ז. למניעת זיופים)

שאר השדות - רשות

-------------------------------------------------------------------------------------

בעיצומו של משבר, אנו, הורים למען ילדי לב הפרדס, קוראים להנהלת ביה"ס, לראש המועצה ולמשרד החינוך לשבת ולהידבר על עתיד בית הספר.

אנו‏ קוראים‏ לראש‏ מועצת לב השרון מר עמיר ריטוב ‏ועובדי‏ המועצה‏ להרגיע ‏את‏ הרוחות ‏והיצרים‏ סביב ‏הנושא‏ ולנהל‏ את‏ המשבר מול בית הספר בצורה מושכלת עניינית ומקצועית, תוך שיתוף פעולה עם הנהלת בית הספר ובהקפדה על כבוד האדם וגילוי מנהיגות כמצופה.

קוראים לחברי הוועד לחדול מאיומי השבתה ולהסכים להליך הגישור

ניסחנו דרך פעולה אותה נשמח להציג בפורום המתאים (זמין בקישור זה נמצא גם בהמשך העצומה)

נשמח‏ לשתף ‏פעולה‏ על ‏מנת‏ להביא ‏לסיומו ‏של‏ המשבר ‏כך ‏שבית ‏הספר‏ "לב‏ הפרדס" ‏יזכה‏להתקדמות ‏ולשגשוג.‏‏

הורים למען לב הפרדס

-------------------------------------------------------------------------------------

הורים יקרים שלום רב,

בית הספר לב הפרדס, הוריו, תלמידיו ומוריו, חווים לאחרונה מערכת יחסים עכורה, המלווה בהאשמות, בין הגורמים שאמורים לייצר אקלים מיטבי למניעת אלימות בית ספרית. מערכת יחסים זו, פוגעת בבית הספר וביכולת שלנו לצמצם את האלימות. אנו עדים למקרי אלימות בבית הספר לב הפרדס לעתים תכופות. לפיכך אנו מציעים תוכנית פעולה על מנת להפחית את מקרי האלימות.

נקדים ונאמר כי אלימות בית ספרית, איננה בעיה "פרטית" של הורי וילדי "לב הפרדס". את מקרי האלימות אנו פוגשים בכל מקום: בכבישים, במגרשי הספורט, במועדוני נוער, בתוכניות טלוויזיה המשודרות ערב - ערב ועוד. אנו כהורים, חובתנו לעשות את המיטב על מנת לצמצם את מקרי האלימות ובכך להגן על ילדנו מפני  פגיעה פיזית, נפשית או פסיכולוגית.

המונח אלימות, הינו מונח שנתון להגדרות רבות, ולעיתים גם לפרשנות שונה. על פי הגדרת משרד החינוך: "אלימות היא פגיעה בכבוד האדם ובזכויותיו הבסיסיות, ילד ומבוגר כאחד. לכן על הטיפול באלימות להיעשות באופן המכבד את כל המעורבים כבני אדם ושומר על כבוד האדם שלהם ועל זכויותיהם, ובפרט על הזכויות להגנה על שלומם הנפשי והפיזי, להליך הוגן ולפרטיות".

ברור, כי ככל שנרחיב את ההגדרה מה נכנס תחת הגדרת  "האלימות", כך יגדלו המקרים שיוגדרו כמקרה אלימות ומדידת מקרה האלימות לפיכך תעלה. ולהיפך, ככל שנצמצם את ההגדרה של האלימות, כך יקטנו מקרה האלימות. ועל כן בבסיס התוכנית אנו מציעים להגדיר את "מקרה האלימות"- מהו? על מנת להתמקד נגדיר כי האלימות הבית ספרית מחולקת לשלושה: כל המקרים, בהם הייתה אלימות פיזית, מילולית או מינית שבהם הייתה פגיעה הפגיעה פיזית נפשית או פסיכולוגית.

האלימות הרווחת בחברה הישראלית בכלל ובבתי הספר בפרט, מעמידה את כלל הגורמים הרשויות, מערכת החינוך, וההורים בפני אחריות כבדה  ובפני  אתגר קשה  - להקטין את שכיחות המצבים באלימות, לשמור על ילדנו בראש ובראשונה ואולי גם להשפיע על מה שקורה בחברה בכלל. האחריות הינה קולקטיבית ואיננה "חונה" תחת גורם זה או אחר. הפניית אצבע מאשימה כלפי גורם ספציפי נתפשת כניסיון למהלך של מציאת פיתרונות פלא, ואין כך הדבר.  רק שיתוף פעולה מלא בין כלל הגורמים, יביא להקטנת מקרי האלימות.

על מנת להפחית את מקרה האלימות יש ליצור אקלים מיטבי בבית הספר שישמש בסיס למניעת אלימות. אקלים חינוכי מיטבי מאפשר מוגנות פיזית, בריאות נפשית, התפתחות מוסרית וערכית, תפקוד לימודי ורכישת מיומנויות וערכים של אזרחים במדינה דמוקרטית. על מנת ליצור אקלים כזה יש לפעול בשיתוף פעולה – בית הספר, הורים, גורמי חינוך במועצה ומערכת החינוך.  התכנית מבוססת גם על התכנית למניעת אלימות בבית הספר - חוזר מנכ"ל קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות החינוך ליצירת אקלים בית ספרי המונע אלימות תוך התאמה למצב הנתון בבית הספר.

1. מטרת התכנית: ליצור עתיד בטוח יותר בבית הספר לתרום לאקלים חברתי חיובי לצמצמם את ממדי האלימות ועל ידי כך להוביל תהליך של שיפור מתמיד בתחושת הביטחון האישי והמוגנות של ילדי בית הספר.
2. יעדים:

                                 א.         להוביל תהליכי שינוי שיעודדו ילדים להעצים את הפוטנציאל שלהם, ועל ידי כך להפחית מקרי אלימות והתנהגויות מסוכנות.

                                 ב.         לפתח ולהטמיע כלים מעשיים לגורמים המופקדים על הילדים: מורי בית הספר, הורים, מחנכים להפחתת מקרה האלימות וטיפול באלימות.

3. להעמיק את שיתופי הפעולה בין הגורמים השונים המטפלים במאבק באלימות: מועצה מקומית, גורמים במערכת החינוך, בית הספר, הורים ותלמידים.

4. עקרונות:        

                                 א.         יצירת מנגנון מדידה ותחקור אירועי אלימות וקטלוגו: "אירוע אלימות פיסית מסוכן", "אירוע אלימות מילולית" וכו'. תחת כל אירוע יבוצע תחקור והפצתו בבית הספר, להורים ולמערכת החינוך כולל מסקנות ודרכי פעולה למניעת מקרה דומה בעתיד.

                                 ב.         חיזוק הקשר בין הצוות החינוכי להורים על ידי פעילויות משותפות בית ספריות היוצרות מחויבות הדדית של כלל הגורמים.

                                  ג.          בניית קוד התנהגותי בבית הספר "כללי התנהגות בבית הספר" ובתוכו נוהל מוסכם על ההורים, התלמידים והמורים בתחילת שנה להתמודדות עם אירועים חריגים.

                                 ד.         בניית יחידות לימוד המסייעות למניעת אלימות כמו למשל הרצאות הורים ילדים, העשרה, ועוד.

                                 ה.         הקמת גוף-ועדה בית ספרי שיתכנס אחת לחודש ואשר ידון ויעקוב אחר בעיות האלימות בבית  הספר . הצוות יכלול את:

                                                              i.      נציגי הנהלת בית הספר ומוריו.

                                                            ii.      נציגות הורי בית הספר.

                                                          iii.      נציגי המועצה – חינוך, רווחה, חברי הנהלה ועוד.

                                  ו.          מטרת הצוות להיות מעורב בפרטי אירועי האלימות, להציע דרכי פעולה, ולבצע מעקב אחר התקדמות המניעה באירועי האלימות בבית הספר.

5. מהלכים מקדימים

על מנת להצליח בתוכנית הפעולה המוצעת יש לבצע מספר מהלכים מקדמים, אשר יכשירו את הקרקע למימוש התוכנית, הכוללת בתוכה אל כלל הגורמים למניעת אלימות:

                                 א.         הסדרת הדיאלוג: הבאת כלל הגורמים לשולחן הדיונים וניהול דיאלוג מקצועי וענייני על מנת להשאיר מאחור משקעים ויחסים בינאישיים שאינם רלבנטיים, תוך הפיכת המנגנון למנגנון ששם את מניעת האלימות בבית הספר על סדר יום.

                                 ב.         הגדרת מקרה אלימות - מהו?

                                  ג.          אבחון בית ספרי: ביצוע מיפוי כולל של בעיות האלימות על סוגיהם כפי שסקרנו למעלה, כיתות בהן קיימת בעיית אלימות, ילדים שמייצרים אלימות ויצירת מסלולים הנתמכים על ידי תקנון בית ספרי שמוסכם על כולם לגבי הטיפול באלימות.

                                 ד.         כתיבת תקנון קוד התנהגות בית ספרי

למשל: מסלול ראשון – זיהוי מקרה האלימות, דיווח לכלל תלמידי בית הספר, שיחה עם ההורים ועם התלמיד, הסברה והפעלת סנקציה כזו או אחרת.  מסלול שני – טיפול על ידי ההורים בשילוב גורמי יעוץ בית ספריים וגורמי רווחה במועצה, תוך התווית דרך ובחינה תקופתית האם קיים שיפור. מסלול שלישי – מסלול בו הילד המגלה אלימות יעזוב את בית הספר .

6. פירוט התוכנית:

         א.         יצירת מנגנון מדידה ותחקור אירועי אלימות וקטלוגו:

1)     יצירת כלי ודרכי דיווח של אירועי אלימות במספר צירים: תלמיד – מורה – הנהלת בית ספר, תלמיד – הורה הנהלת בית הספר. הכלי יכול להיות בדמות טופס שממולא על ידי גורם מעורב.

2)     הגדרת כלל הגורמים המעורבים באירוע אלימות: מייצר האלימות, נפגע, הורים, מורים, עדים לאירוע.

3)     תחקור האירוע על ידי גורם מוסמך מטעם בית הספר והוצאת דוח מסודר.

4)     הגדרת האירוע:

                                                              i.      אלימות פיזית / מילולית / מינית

                                                            ii.      האם אירוע חוזר על עצמו

                                                          iii.      מנגנוני מניעה שהיו או לא היו.

5)     סנקציות אישיות וקולקטיביות, חיוביות ושליליות לגורמים המעורבים באלימות בית ספרית.

יצירת מנגנון זה יהווה בסיס לדיון ענייני של כמות מקרה האלימות בבית הספר, אופן הטיפול בהם וקצב התקדמות בטיפול בבעיה.

         ב.         חיזוק הקשר בין הצוות החינוכי להורים על ידי פעילויות משותפות בית ספריות היוצרות מחויבות הדדית של כלל הגורמים. תכנית זו תעמיק את שיתוף הפעולה בין בית הספר לקהילהתוך מתן העשרה וכלים מעשיים להורים להתמודד עם בעיות מחיי היום-יום, בעיקר בנושאי אלימותוהצבת גבולות תוך שיתוף פעולה.

1)     התכנית תכלול:

                                                              i.      הרצאות וסדנאות להורים ומפגשים כיתתיים להורים ולתלמידים.

                                                            ii.      שילוב הורים בהרצאות נושאיות.

                                                          iii.      פיתוח "ארגז כלים" למורים להורים ולתלמידים בהתמודדות מול מקרה אלימות.

          ג.          כתיבת קוד התנהגותי בבית הספר "כללי התנהגות בבית הספר" ובתוכו נוהל מוסכם על ההורים, התלמידים והמורים בתחילת שנה להתמודדות עם אירועים חריגים. המסמך יעבור דרך כל הורי בית הספר ותלמידיו, ויתקיימו שיעורים בית ספריים בנושא תוך הצגתו והבהרתו. בניית קוד ההתנהגות ישמש את בית ספר כמצפן התנהגותי, למורים לתלמידים ולהורים, ובבסיסו תעמוד האבחנה בין טוב יותר לטוב פחות, תוך יצירת נורמות וכללי התנהגות חברתיים ערכיים וראויים שימנעו אלימות.  במסגרת זו, יורחב קוד ההתנהגות לדרכי פעולה אל מול אירועי אלימות, דרכי טיפול, סנקציות וענישה.

         ד.         בניית יחידות לימוד המסייעות למניעת אלימות כמו למשל הרצאות הורים ילדים, העשרה, ועוד.

1)     במסגרת תוכנית זו נציע לממש ערכים דמוקרטיים, ערכיים מוסריים וציוניים.

2)     במסגרת התכנית נבצע את הפעולות הבאות:

                                                              i.      אימוץ יחידה צבאית / לאומית ויצירת קשר על מנת לספוג ערכים לאומיים.

                                                            ii.      יצירת תרבות נגד אלימות על ידי:

1. הפקת סרט או העלאת מחזה בית ספרי  בנושא מניעת אלימות – פרויקט שנתי.
2. קביעה של ימי תוכן הסברתיים בנושא הכוללים הבאת מומחים, מרצים, הורים והצגת תוצרים לילדים.
3. חונכות פנים בית ספרית .
4. הפקת תוכנית רדיו / עיתון חודשי בבית הספר אשר יקדם את תרבות הדיון, קבלת הדעה של האחר וסובלנות.

תחרות נאומים / כרזות/ סלוגנים בדגש על מניעת אלימות והתנהגויות מסוכנות.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה