משפחות שכולות למען החטופים והחטופות

אנגלית אחרי העברית - בבקשה הוסיפו את הפרטים האישיים כדי להצטרף לקריאה  English follow the Hebrew - please add your details to join the call

בקצרה ובהירות:

אנו משפחות שכולות הורים, יתומים, אחים, אלמנות, סבים וסבתות ששילמנו את המחיר היקר מכל, בשביעי באוקטובר ובכל מלחמות ישראל, מצטרפות ומצטרפים לקריאת משפחות החטופים ודורשים ממשלת ישראל החזרת החטופים מיד! במתווה כולל.

אנו אשר שילמנו את היקר מכל, ידענו ויודעים את הכאב הגדול מנשוא. מצהירים ודורשים מראש הממשלה וממשלת ישראל: לא עוד מוות. לא עוד שכול. לא עוד אובדן על החרב. אלא חיים. 

אנו משפחות השכול מכל קשת החברה הישראלית, תומכות בכל פה במתווה כולל ומיידי להחזרת החטופים כמשימה עליונה, גם במחיר נצירת האש ושחרור האסירים, בכללם אלה שרצחו את אהובינו, משום שערך הצלת החיים הינו ערך עליון והכרחי להמשך קיומה של מדינת ישראל. זהו החוב המוסרי של המדינה לאזרחים החטופים, למשפחות וללכידות שלנו כעם.

We the bereaved families, parents, orphans, grandparents, and siblings, who payed the ultimate price of October 7th and of all of Israel's wars, join the families of the those kidnapped by Hamas, and demand Israel's government act for a comprehensive plan for the immediate release of all those kidnapped.

We who sacrificed our dearest knew and still suffer the unbearable pain. We declare our solidarity with the families of those kidnapped and expect immediate action towards their release from the Prime Minister of Israel and of the Israeli Government.

We, the bereaved families from all segments of Israeli society, call for a comprehensive plan for the immediate return of the kidnapped men, women and children, as a supreme mission, even at the cost of ceasing fire and releasing prisoners, including those who murdered our loved ones. Israel owes its citizens the protection of their safety and lives. Saving lives is a supreme Jewish value, basic to Israel's social fabric and essential for the ultimate existence of the State of Israel.

בהרחבה:

לכבוד ממשלת ישראל הנכבדה ועם ישראל כולו,

בדיוק לפני 120 שנה חלו פרעות קישינב בעם היהודי אשר בעקבותיו כתב חיים נחמן ביאליק את "על השחיטה" אשר את סופה חתם ביאליק בבית הבא:

וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם! נְקָמָה כָזֹאת, נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן עוֹד לֹא־בָרָא הַשָּׂטָן – וְיִקֹּב הַדָּם אֶת־הַתְּהוֹם! יִקֹּב הַדָּם עַד תְּהֹמוֹת מַחֲשַׁכִּים, וְאָכַל בַּחֹשֶׁךְ וְחָתַר שָׁם כָּל־מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ הַנְּמַקִּים. 

פרעות כאלה ואחרות עברו על העם היהודי במשך אלפי שנים, מולם עמדנו מושפלים ונבוכים ללא חרב ומגן, עם ספר הספרים ובטחון גמור בצור ישראל. כך במשך מאות שנים העם היהודי לא השחית את רוחו ולא טימא נפשו בדם הנקם כי אם מילא נפשו ורוחו לעזר לפדיון נפשות היהודים ממלחמות העמים והפרעות ועשה כל אשר לאל ידו בנושא זה.  היום 75 שנה לתקומת העם היהודי בארצו, עומד העם בחיל ואומץ מול המשחית, אך הפעם אינו אוחז בספר בלית ברירה כי אם בחרב. וכך, לאחר אלפיים שנות גלות, עומדים אנו שוב בפני הבחירה אם ללכת אחר גבהות הלב בכוחי ועוצם ידי או להיות עם החפץ חיים.

אנו אשר שילמנו את היקר מכל, ידענו ויודעים את הכאב הגדול מנשוא. מצהירים ודורשים מראש הממשלה ומשלת ישראל: לא עוד מוות. לא עוד שכול. לא עוד אובדן על החרב. אלא חיים. זאת מתוך ידיעה והכרה ברורה ביכולות ותעצומות הנפש של עמנו והאמונה בתקווה הטובה הבאה באחרית.

אנו משפחות השכול מכל קשת החברה הישראלית, תומכות בכל פה בעסקה מידית להחזרת החטופים כמשימה עליונה, גם במחיר נצירת האש ושחרור האסירים, בכללם אלה שרצחו את אהובינו, משום שערך הצלת החיים הינו ערך עליון והכרחי להמשך קיומה של מדינת ישראל.

עולות הטענות בדבר הפגיעה העתידית והסיכונים הכרוכים בכך. אך אנשי מוסר ואמונה אנו. הננו עם חפץ חיים יותר ממות הרשע. נלמד איפה מחסידי אומות העולם שנתנו נפשם למשיסה כדי להציל מעט מנפשות היהודים תחת המשטר הנאצי, ואנו  העם היהודי בארצו איננו מסוגלים לעשות כן? אנו שהקרבנו כל כך הרבה, לא הקרבנו בשביל קורבנות דמים נוספים, לא הקרבנו כדי לחולל מוות ושכול נוסף, אלא כדי להמשיך את החיים המקודשים עצמם.

לכן אנו מפצירים בממשלת ישראל לעשות את הדבר הראוי ולהחזיר את השבויים והחטופים בהקדם. עצירת האש ושחרור אסירים איננה כניעה לרע המוחלט ויש בכוחנו לפעול למען בטחונה של ישראל בזמן ובמקום בו נבחר אנחנו לרבות בדרכים מדיניות. ביכולתנו ובאחריותנו לעשות כל אשר לאל ידנו להחזירם בחיים. כך נפעל מתוך הידיעה כי אין ישועה בחרב ועוצמת כוחנו כי אם ברוחנו כדברי המשורר שאול טשרניחובסקי:

כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ- כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְרוֹר שׁוֹאֶפֶת, לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז, כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם, גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז.

Bereaved families for the Abductees - Print version

120  years have passed since the tragic Chisinau riots, a pivotal moment in Jewish history that inspired Haim Nachman Bialik's profound poem, "On the Slaughter." (Ending stanza)

And cursed be he that shall say: avenge this!

Such vengeance for blood of babe and maiden

Hath yet to be wrought by Satan.

Let blood just pierce the abyss

And pierce the abysmal black of creation

And there in the dark devour and corrode

The low Earth's rotting foundation!

This poem, especially its concluding stanza echoes the centuries of suffering endured by the Jewish people. Throughout all these years we faced oppression and violence, yet our spirit remained uncorrupted, our soul untainted by vengeance. Instead, we channeled our energy into uplifting and rescuing our people from the turmoil of the world.

Today we are at the 75th anniversary of a significant shift: the Jewish people's uprising in their homeland. Now, we stand firm, facing threats not just with faith but with necessary force. This moment demands a choice: do we solely rely on the strength of our arms, or do we embrace the essence of life itself? Our spirit!

The State of Israel has been forged through immense sacrifices, emerging from unspeakable loss to build a nation rooted in hope and resilience. In just 75 years, we've transformed from victims of atrocities to a beacon of progress and peace. Our history is one of revival against all odds, of creating a thriving, life-affirming homeland amidst challenges and conflicts.

In this spirit, we the bereaved families of Israel call upon the Israeli government to pursue an end to this crisis, to prioritize the return of our captives and missing, recognizing that our true strength lies not in arms but in our enduring spirit.

As the poet Shaul Tschernihovsky once wrote:

Laugh, laugh about the dreams

I, the dreamer, lay in view.

Laugh that I believe in humanity,

that I still believe in you.

That my soul still yearns for freedom,

I’ve not sold it for a calf of gold.

That in humanity I still believe –

the human spirit, a spirit bold!

our actions should reflect this belief.

Skeptics may voice concerns about potential risks and future harm. However, our faith and moral values guides us. We seek to honor the memory of those who sacrificed themselves during the darkest times of history, including the righteous among the nations who risked their lives to save Jewish souls during the Holocaust. Can we, the people of Israel in our own land, do any less?

As bereaved families who have paid the highest price, we do not seek further sacrifices. Our goal is not more loss and sorrow, but the continuation and celebration of life. In making our decisions, let us be guided by a commitment to peace, hope, and the indomitable spirit of the Jewish people.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה