לא מפנים עורף- מאבק הסטודנטיםיות

אנחנו, הסטודנטים הלומדים בקמפוס מכמורת למדעי הים במכללה האקדמית רופין, מודאגים מפתיחת שנת הלימודים ב31.12.23, ללא חברינו הנמצאים במילואים ונלחמים למען מדינתנו, ואיננו מקבלים את המתווה שסופק לתלמידי המכללה.

המסמך שלהלן מכיל את הסעיפים אשר לא מספקים מענה והפיתרון שלנו עבורם.

אנחנו כקהילה החלטנו לא להפנות את עורף, לא למשרתי המילואים, לא לנפגעי אירועי ה7 באוקטובר ולא למתמודדי הנפש.

אין שום סיבה שמילואימניק צריך להיות מוטרד מזה שלחלק מהחברים שלו כבר התחילו ללמוד וכמה הוא מפסיד בעיצומה של משימה, ממש לא. אין שום סיבה שמילואימניק צריך להיות מוטרד ממתי ואיך הוא ישלים את החומר ושהוא יכשל במבחנים או צריך לדחות את לימודיו בשנה בעיצומה של מלחמה, ממש לא. אין שום סיבה שמילואימניק יבלה את השעות הבודדות ה"פנויות" שלו בלמידה, גם לרוב אין דרך. אין שום סיבה שמילואימניק אשר ראה מראות נוראיים וחווה חוויות נוראיות אשר משפיעות על הריכוז והנפש, ייזרק חזרה לכיתה ללא עזרה וטיפול מספק. אין שום סיבה שסטודנטים שנפגעו מאירועי ה7 באוקטובר והמלחמה, גם אם בעקיפין, ונפגעי הנפש והפוסט טראומה, ירגישו שאינם מצליחים לעמוד בקצב, נכשלים, ויצטרכו לדחות גם הם את לימודיהם בשנה ולייצר עוד עוגמת נפש לאנשים במצב נפשי קשה בכך שלא יוכלו ללמוד עם חבריהם, ממש לא.

לפיכך, אנו כקהילה החלטנו לדרוש את הדברים הבאים-

1. ניתוב כספי קמפוס- קמפוס ללא סטודנטים זה לא קמפוס. -דמי הקמפוס שאנו משלמים הם מאוד גבוהים, 1200 ש״ח, ובעצם לרוב אם לא כמעט כלל הסטודנטים, לא היה שימוש בקמפוס מאז ה15 באוקטובר (תאריך הפתיחה המקורי של השנה). בנוסף, סטודנטים שימשיכו בשירות מילואים פעיל בזמן הסמסטר עצמו כלל לא יהיו בקמפוס.

אנו דורשים שכסף זה ינותב למען שיעורי עזר נוספים מעל ה10 שניתנים, לכל שנות הלימוד, עם חונכים מנוסים כגון מתרגלים אשר יוכלו להעביר את החומר בצורה יעילה. -דרישה נוספת היא ניתוב הכספים לטובת יצירת מערך תמיכה ריגשית שנמצא באופן קבוע בקמפוס מכמורת ולא ברופין הגדול, ומאויש במומחים בטיפול בפוסט טראומה. בנוסף, הטיפולים למשרתי המילואים יהיו ללא תשלום וללא הגבלה, וכמו כן גם לנפגעי המלחמה והנפש. אין סיבה שלא יהיה נוכח בקמפוס פיזית אדם בעל הידע והיכולת לעזור שאנו נמצאים בתקופה כל כך מורכבת וקשה לנפש. בנינו ישנם אנשים שנלחמו בעזה, חברים נרצחו, נפגעות פגיעות מיניות ואנשים שכבר מתמודדים עם פוסט טראומה. כרגע הליווי הנפשי שיש ברופין לא מספק ונמצא בקמפוס הגדול, וסטודנט או סטודנטית שיתמודדו עם לימודים תוך התמודדות עם פוסט טראומה לא יקבלו את המענה שמתאים עבורם והם ימשיכו להיפגע ולהישאר מאחור. אנו דורשים 100% מדמי הקמפוס יעברו לטובת פרוייקטים אלו ויקראו "דמי סטודנטים".

2. התאמת הקורסים והמבחנים לימי הלחימה- -למשרתי המילואים אפשרות בחירה של 6 מקצועות שבהם תהיה אפשרות לקבל ציון עובר/לא עובר במקום ציון מספרי (ראו מתווה אונ׳ תל אביב, טכניון). ישנם מקצועות שהממוצעים בהם נמוכים מלכתחילה (כמו פיזיולוגיה, אוקיינוגרפיה פיזיקלית לדוגמא), בהם אנו דורשים אפשרות זאת לכלל הסטודנטים. -דרישה נוספת היא ריבוי מועדים (לכל הפחות 3 מועדים) של בחינות, וציון סופי שהוא הגובה ביותר מכל המועדים שניגשו לכלל הסטודנטים (ראו מתווה אוניברסיטאות אריאל, תל אביב, העברית וכו). -בנוסף, אנו דורשים אפשרות של קבלת הקלות דרך מרכז התמיכה הנפשית ולא רק דרך אבחונים. -אנו דורשים שדחיסת הסמסטר וקיצרו לא תהיה על חשבון הלמידה של הסטודנטים, בנסיון להספיק כמה שיותר חומר בתקופה קצרה יותר, והגברת תחושת המצוקה הנפשית והלחץ של הסטודנטים, ואם יהיו יחידות שלא יילמדו בכיתה הן יונגשו ללמידה בבית לפי רצונם החופשי של הסטודנטים (הקלטות, מצגות וחומרים של היחידות שלא נלמדו). -כמו כן, אנו דורשים שהשיעורים לא רק יהיו מוקלטים לטובת משרתי המילואים, אלא שלכל קורס תהיה מצגת מפורטת שממנה משרתי המילואים יוכלו ללמוד ביחד עם ההקלטה.
3. הגשות- אנו דורשים התאמה בהגשת המטלות למצב.  במהלך לימודינו אנו נדרשים להגשת מטלות רבות, אם זה במערכת המודל או הגשות ידניות/עבודות בוורד וכו', וכמובן מעבדות. הסטודנטים במילואים לא יכולים להתחייב להגשת המטלות, גם מהסיבה שיתכן כי בכלל לא למדו את החומר עקב היותם בלחימה.  אנו דורשים התחשבות במצב זה ופטור מהגשות אלו למשרתי המילואים הפעילים.  ליתר הסטודנטים אנחנו דורשים קיצוץ משמעותי בכמות ההגשות, העברת כלל הגשות המודל למתווה של פתירה חוזרת ורב פעמית עם הציון הגבוה ביותר בציון הנבחר (כשהיה בקורסי כימיה בשנה א), ואפשרות של הגשות רק עם אחרי הוגש / לא הוגש (כשהיה בקורסי פיזיקה).

4. נק"ז- אנו דורשים את העלאת נק״ז משרתי המילואים שממשיכים לשרת מעל 28 יום ובמהלך שנת הלימודים מ4 ל6 נק״ז ( ראו מתווה האוניברסיטה העברית, טכניון). זאת כמובן ללא צורך בתשלום נוסף על קורסי בחירה אם יחרגו מהנק״ז בחירה הנתון למסלול.

5. חזרה על קורסים- אנו דורשים קורסים חוזרים ללא עלות למשרתי המילואים, גם לאלו שהחוק החדש ״ממדים ללימודים״ אינו תקף עליו, ולסטודנטים שמצב הריגשי והנפשי נפגע עקב המלחמה.

6. תיאום עם צה"ל- אנו דורשים כי פתיחת שנת הלימודים תיעשה בתיאום עם המלצתו ובקשתו של צה"ל, ותותאם למציאות בה כשליש מהסטודנטים במכללה נמצאים במילואים. התאריך אותו צה"ל מבקש הוא אמצע ינואר, על מנת שלא לפגוע בסטודנטים המשרתים במילואים (עד ל21.12.23 בערב אושרה הדחייה ע"י הטכניון, תל חי, בראודה וסמי שמעון)

אלו הם מספר קולות שעלו מסטודנטים לגבי פתיחת שנת הלימודים והמתווה הנתון-

• סטודנט שנה ג׳- קוראים לי ***, אני אמור להתחיל את שנה ג׳. משרת כלוחם ונמצא כרגע בנחל עוז. מנקודת המבט שלי, אין שום דרך ללוחמים תוך כדי משימות ללמוד לקורסים ולעבוד על סמינריונים/מעבדות והפתרון היחידי כרגע עד שיהיה עוד מידע וכיוון למשך הלחימה זה להעביר את סמסטר א' לפרק הזמן של סמסטר ב' ולקיים את סמסטר ב' בזמן סמסטר קיץ.

• סטודנט שנה ב׳- בתור חייל מילואים אין לי את האופציה מבחינת קליטה, זמן ופנאי נפשי לצפות בהקלטות כשאני בבסיס בריענון. ומתי בעצם יש זמן לסגור את הפער הזה, אם כשאני מסיים את השירות אני ישר מצטרף לקצב הרגיל של הלמידה? והכי חשוב, הקטע שנתנו לנו (משרתי המילואים) נק"ז כדי "לדלג" על קורסים ויתנו לנו ציון עובר לא עוזר לנו כי באנו לתואר כדי ללמוד ולא בשביל תעודה בסוף, ומעבר לזה אם נרצה להמשיך לתואר שני אז אפילו קריטי לנו יותר ללמוד את כל החומר.

• סטודנטית שנה ג׳- אני בשנה ג׳ מה10/10 אני במילואים משרתת כטכנאית מטוסי קרב עובדים פיזית מסביב לשעון 24/7 . בלתי אפשרי במהלך המשמרת ללמוד, כל הזמן אנחנו בכוננות ותמיד יש עבודה 8 שעות מנוחה במקרה הטוב שמיועדות להתארגנות ושינה. לפי המתווה אני אקבל הקלטות ושיעורי עזר ואף עשר פגישות עם פסיכולוג, שאני מאוד מעריכה את המאמץ לבוא לקראתנו ולהתחשב ואת הדחייה עד דצמבר שהקלה רבות אבל לצערי זה לא מספיק. אין לי בכלל אפשרות להגיע למכללה לשיעורי עזר או להתחבר לזום ואין זמן לראות הקלטות כל הזמן עובדים ובכוננות גבוה כמו שידוע. (עד עכשיו זכיתי סה"כ ליומיים בבית מתחילת המלחמה), שלא נדבר על זה שרוב הזמן אני או באמצע המדבר בדרום ואין בכלל קליטה או בצפון . לפי המתווה מצופה ממני ללמוד בזמן החופשי שלי שהוא מועט מאוד ומיועד להתארגנות ושינה. אני מרגישה שאני נאלצת לבחור בין להמשיך לשרת את המדינה בתקופה שהיא יכולה להיעזר בי לבין העתיד המקצועי שלי.

• סטודנט שנה ב׳- כאב לי להרגיש מהמתווה שחבריי שבמילואים לא יתחילו איתנו את השנה, אנשים שבמשך שנה הכרתי והתחברתי איתם, ועם כמה שאעשה את מה שאני יכול כדי לעזור, אני לא אוכל להחליף את המרצים, וזה מרגיש שיהיה מעט מדי שעות מכדי שהם באמת יוכלו ללמוד את החומר כראוי... הם לא מסכנים את החיים שלהם כדי שזה יפגע להם בציונים...

• סטודנטית שנה ב׳- חוץ מהעובדה שאני מרגישה שאנחנו מפקירים את החברים שלנו שנמצאים אם זה בעזה או בצפון או באיו״ש במילואים כאשר אנחנו מתחילים את שנת הלימודים בלעדיהם, המתווה הנוכחי לא נותן פתרונות נאותים מבחינת דברים רבים. אין פתרונות אמיתיים לאיך ישלבו סטודנטים שחזרו ממלחמה עם טראומות רבות, ילמדו אותם את החומר כראוי ושיקבלו ציונים טובים. אני מרגישה גם שהמתווה לא חושב על הסטודנטים שאומנם לא גויסו בצו 8, אבל אולי בני זוגם וחבריהם הקרובים גויסו, או נחטפו, נרצחו, דברים המשפיעים רבות על הריכוז היום יומי בכיתה. בנוסף, החששות שלי לגבי יכולת הלמידה והביצועים האקדמיים שלי לגבי הסמסטר הקרוב שהפך לדחוס ביותר ובכלל לשנה הקרבה עקב הפוסט טראומה שלי מלחימה במלחמה קודמת גבוהים מאוד ואני מרגישה שאין התייחסות לסטודנטים כמוני במתווה הזה.

על המכללה להיות פתוחה ורגישה למצב ההזוי שאליו נקלענו כעם, לסטודנטים, שכל יום אנו יכולים לקום לשמע שם מוכר ש״הותר לפרסום״, או על הסטודנטים משרתי המילואים שעוד חודשים עלולים להמשיך בלחימה וזה בלתי אפשרי להם ללמוד במקביל ללחימה מול ארגון טרור, ולקבל את דרישותינו.

כל דרישותיו הנ״ל מכוונות לפחות לשנת הלימודים הקרובה (2023-2024) אך גם לשנה הבאה (2024-2025) ונועדו כדי לאפשר למשרתי המילואים, כל עוד לא דוחים את פתיחת הלימודים עד לשחרור של רוב או כלל כוחות המילואים הביתה, לעבור את הסמסטר ושנת הלימודים בצורה הוגנת, ללא נכשלים, ואף לשמור על ממוצע ציונים אשר היה להם אם לא היו נמצאים במילואים. דרישות אלו נועדו גם כדי לאפשר לכלל הסטודנטים, אם הם נפגעים מהמלחמה, נפגעי פוסט טראומה ומתמודדי נפש, מתווה לימודים הוגן שיאפשר להם שמירה על איכות הלמידה, הביצועים והציונים.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה