יחס בלתי הולם לחיילים בודדים משוחררים

שלום, אנחנו תלמידי כיתה י׳ בתיכון ע״ש דוד קלעי.

במהלך שיעורי נחשון נתקלנו בעבודה שבה אנחנו צריכים לבחור בעיה חברתית אחת שאנחנו רוצים להתמקד בה ואף להציג תוצר.

במסגרת העבודה בחרנו להתמקד ביחס של המדינה לחיילים בודדים (בחרנו להתמקד באלה שעולים מחול).

לאחר מחקר רב ואף שיחות עם חיילים בודדים נודע לנו ששהותם בישראל קשה והמדינה לא עוזרת מספיק. בזמן השירות החיילים מרגישים תחושת בדידות, אך הם מצליחים להתמודד מבחינה כלכלית.

לאחר השחרור, ״נזרקים החיילים למים עמוקים״ והם צריכים להתמודד לבדם עם העולם.מצבם הכלכלי קשה ולחלקם אין מקום לינה (המדינה מספקת מענק שחרור- שגם אותו לא מקבלים כל החיילים היות והוא מסובסד על ידי תרומות מקום מגורים בבית החייל ל3 חודשים ושכר חודשי של 400 שקלים).

מצבם של החיילים כה קשה, עד שכמות גדולה מהם מחליטה לעזוב את הארץ ולחזור לארץ מולדתם. מצב זה הזוי ובזוי מכיוון שהמדינה היא שקוראת לחיילים לבוא ולשרת.

המצב הזה לא יתכן במדינה שבה החיילים עוזבים את חייהם למען המדינה וערך הציונות. מצב שבו ארגונים ואנשים פרטיים עוזרים יותר מאשר המדינה.

הגיע הזמן לשנות את המצב ולדרוש מהמדינה יותר!

להלן כמה פתרונים שאנו דורשים שהמדינה תקיים:

אנו דורשים יחס הוגן לחיילים בודדים, עזרה וסיוע לאחר השחרור ואף עזרה נפשית לאלו שמצויים בטראומות לאחר מלחמות או חרדות וגעגועים למשפחה.

אנו דורשים שהמדינה תעזור לחיילים להרגיש שישראל זאת ביתם ותתן להם מקום לשהות בו לאחר השירות בצה״ל.

אנו דורשים שהמדינה תפסיק להישען על תרומות וארגונים פרטיים, תעזור לארגונים ותעשה משהו בנידון!

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה