שביתה כללית

מחרם הקוטג' לקריאה לשביתה כללית

התודעה סוגרת פערים עם המציאות. הסקפטיות שאפיינה את התמיכה הפאסיווית במחאה על מחירי הדלק בתחילת השנה התפוגגה. רבבות הפכו את קמפיין החרם על הקוטג' שהתארגן בפייסבוק ביוני לאפקטיווי – סל מוצרי החלב דווקא התייקר, אך ההפחתה הסמלית שהושגה במחיר הקוטג' העידה על הפוטנציאל של מאבק חריף יותר.

יוזמת האוהלים הפכה לגפרור המקרי שהצית מרד שמלכד בתוכו שורה ארוכה ומתארכת של מחאות ומאבקים חברתיים ומאבקי עובדים. מסקנות מתחדדות מהר תוך כדי מאבק, כשהן נבחנות ללא הרף אל מול המציאות. אין כעת אשליות כי אסטרטגיה של חרם צרכני תוביל לפיתרון בעיית יוקר המחייה. גם טקטיקות של הקמת אוהלים והפגנות נתפסות כבר בעיני רבים כבלתי מספקות מול הממשלה הנוכחית.

מעל ל-20 אלף איש הצטרפו להתארגנות הפייסבוק ליום של שביתה, על בסיס היעדרות אישית, ב-1 באוגוסט. מובן שהתארגנות כזו אינה מספיקה כדי לארגן שביתה כללית אמיתית, אך היא בהחלט מסמנת את הכיוון הנכון הנחוץ למאבק ומציפה את הרעיון של שביתה כללית כנשק עוצמתי במאבק להכרעת הממשלה.

התמיכה ברעיון הזה, גם בקרב צעירים וצעירות משכבות הביניים שמעורבים במאבק, נשענת על הבנה שממשלת ההון של נתניהו-ברק-ליברמן מבינה רק כוח מאורגן והמוני, וספציפית רק את הכוח המאורגן של מעמד העובדים.

נדרשו פחות משבועיים מתחילת המחאה כדי שראשי הערים באמצעות מרכז השלטון המקומי, ייכנסו לוואקום שמותירה ההסתדרות ויכריזו על הצטרפות ליוזמת השביתה ב-1 באוגוסט, עם שורה של עיצומים במטרה להפעיל עוד לחץ על הממשלה לפתור את המשבר. הנהגת ההסתדרות בראשות עיני נגררה לבסוף בעל-כורחה להכריז על תמיכה במחאה, לאיים בצעדים ארגוניים ולארגן עצרת מחאה של אלפי עובדים.