כן לתחנה - לא להרס כיכר מגן דוד ושוק בצלאל

תקציר: 

כן לתחנה - לא להרס כיכר מגן דוד ושוק בצלאל!

 

אנו קוראים לרשויות התכנון לדרוש את המשך פיתוח התכנית מעל התחנה בראייה תכנונית אדריכלית וסביבתית כוללת על בסיס סקרים ייעודים לאתר והמלצות מומחים. 

על הרשויות להציב למתכננים את התנאים הבאים: 

• עריכת סקר שימור ייעודי שיקבע את גורל המבנים ההיסטוריים ושילוב מי מהם בפיתוח האתר
• עריכת סקר סביבה ואקלים בדגש על צמחייה, צל ואפקט אי החום העירוני שעל בסיסו תקבע תוספת השטחים ציבוריים
• במקום המבנים שייהרסו לטובת בניית התחנה תערך תחרות אדריכלים פתוחה. בהובלת עיריית תל אביב יפו שתהיה שקופה וחשופה לציבור. כזו שתחשוף היצע של חלופות מעל התחנה לרבות בינוי, שטחים פתוחים, שימושים וייעודים אפשריים באתר. כל זאת על בסיס ממצאי הסקרים הייעודים בדגש עיצובי התואם ומשלים את האזור ההיסטורי והמרקם העירוני, בתשומת לב רבה לחזית כיכר מגן דוד 
• חידוש שוק בצלאל בתום העבודות תוך בחינת הצבת דוכנים – על מנת ליצור מרחב מסחרי מקומי, רציף ודינאמי, סגור או פתוח, מתאים למגוון פעילויות ואפשרויות
• הצגת התייחסות לקנה מידה אדריכלי. לעצב ולפתח את הרחוב והכיכר כמקום ציבורי - בגובה עין

-----------------------------------------------------------------------------------------

מכתב השגות הציבור:

לכב׳ 

מר מרדכי כהן

יו״ר הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות

הנדון: השגות הציבור לתוכנית תשתית לאומית (תת״ל) - 102 M2 - תחנת כיכר מגן דוד 

מוגשת בזו השגות תושבי|ות האזור והעיר לתת״ל 102 בנוגע לתחנת כיכר מגן דוד

 

אנו. נציגי תושבים|ות ואזרחים|יות מעורבים ואכפתיים (ראו נספח חתימות), החתומים|ות מטה, חרדים לעתיד ׳לב העיר׳ תל אביב יפו, עקב התכנית שהוגשה על ידי חברת נת״ע לפיתוח המרחב העירוני שמעל תחנת המטרו בכיכר מגן דוד. איננו יכולים לשתוק ולהתעלם מתכנון החותר לערוך שינוי רדיקלי ובוטה כל כך, אשר יפגע קשות במקום שאנו מכירים ומוקירים, ובאיכויות וערכי מורשת ותרבות המגולמים בו. כל זאת ללא בסיס סקרי שימור וסביבה ייעודים לאתר גדול בן 8 דונם, 32 מבנים ושימושים רבים כבן מאה שנה. 

 

איננו מתנגדים כלל למיקום התחנה. להפך, קיומה במיקום מרכזי שכזה, אליו מתנקזים רחובות שוקקי חיים, מתבקש ומקובל. יחד עם זאת, אנו מוחים בתוקף, כנגד אופן התכנון צר המבט והדורסני, וכלפי אופי הפיתוח המנוכר והעיוור למקום, לאדם ולסביבה המוצע בתכנית. 

 

ככר מגן-דוד היא נקודת ציון עירונית היסטורית במרכז העיר. כבעבר, כן כיום וגם בעתיד היא מהווה מרחב מעבר עיקרי ומוקד חיוני ושוקק המחבר בין שכונות לב העיר, הכרם, שוק הכרמל ונחלת בנימין. אופי התכנון הנדון ימחק מבנים רבים כל כך עד הרס רקמת רחובות היסטורית חשובה בתולדות תל אביב, שתעלם במחי יד. זאת, במקום לשמר ולפתח חזית רחוב רציפה, שתחבר את רחוב המלך ג׳ורג׳ לכיכר מגן-דוד על מנת ליצור דופן אדריכלית, שתרומם את איכותם כחללים עירוניים מובחנים ואת הפעלתם כמרחב ציבורי ומסחרי משגשג ומזמין.  

 

גם אנשי מקצוע ומומחים לתכנון, לעיצוב ולהיסטוריה עירונית, מזהים את ככר מגן-דוד כנקודת ציון וכאתר מפתח רב משמעות ופוטנציאל. לתפיסתם זה מקום בעל זהות ומשמעות. לא סתם-עוד צומת תנועה מרכזי, אלא בבחינת 'טבור העיר' הוותיקה: מקום של מפגש, חיבור וערבוב בין שכונות, אנשים, ואורחות חיים, חדש וישן. הכיכר, לדידם, מהווה נקודת ציון מרכזית וחשובה היסטורית, אדריכלית, כלכלית, חברתית וגיאוגרפית. כך והרקמה העירונית שם מחברת את המרקם האנושי והחברתי המגוון של לב העיר. אדריכלים ומתכנני ערים מתריעים מפורשות כי התכנון החד ממדי המוצע מנוגד להנחיית תוכניות המתאר והשימור המאושרות. ומדגישים, שהיא סותרת במפגיע הניסיון והידע המקצועי הקיים שהצטבר בנושא שימור מבנים וסביבתם, תכנון מקיים והגנה על הרקמה העירונית. כמתחייב על פי הכרזת אונסקו ב- 2003 את העיר כאתר מורשת עולמית - ׳העיר הלבנה׳.

 

אנו גאים בהכרה זו שהרי ידוע לכל שדמותה ומיתוגה של תל אביב ברוח זו תרם רבות להתפתחות העיר ושגשוגה, ואף העלה אותה על מפת העולם כמוקד תיירותי ייחודי. התוכנית המוצגת נוגדת כל זאת, ואף חוזרת אחורה בזמן ובמרחב לפרדיגמה תכנונית שחוללה מפגעי תכנון קולוסליים בתל אביב. מי שמתעמק בתוכנית הזאת מבין, כי הרשויות העומדות מאחוריה טרם השכילו לזהות, ש״בכל זאת יש בה משהו״:  שיש בתל אביב יפו רקמת רחובות, בניינים ומקומות בעלי ערך תרבותי, היסטורי, אדריכלי ועירוני, אותה חשוב לשמר וראוי לפתח ביתר רגישות לטובת כיבוד דורות העבר ולמען הדורות הבאים. 

 

נזכור ונזכיר כאן, לדראון, את תוצאות הקונספציה התכנונית השגוייה הזו, שדגלה בייעול התחבורה הממונעת ויהי מה. הקונספציה אשר הובילה, בין סוף שנות ה-50 לאמצע שנות ה-80, למחיקת רקמת רחובות והריסת בניינים היסטוריים שהיוו מוקדי הזדהות קולקטיביים: את הריסת גימנסיה הרצליה, מחיקת שכונת מנשייה, הרמת כיכרות דיזנגוף ואתרים ממפלס הרחוב, ואת המבנה המגלומני של התחנה המרכזית החדשה הגדולה במזרח התיכון, שהוטל על שכונת נווה-שאנן מלמעלה וחרב אותה. כל אלה ועוד היו טעויות תכנוניות שהתקבלו בשרירות לב בשל השתלטות שיקולי הנדסת התחבורה ואינטרסים פרטיים בפיתוח ועיצוב המרחב העירוני, והעדפתם על פני איכויותיו כמקום והחוויה האדם בו בגובה העין. 

 

וכך, גם במאה ה-21, כאילו שלא נלמד כאן דבר, מונחת מלמעלה פתרון תחבורתי המכריע על פני מכלול שיקולים והזדמנויות. כזה המתעלם ממהות העיר כמרחב יומיומי מסחרי, תיירותי קהילתי ואזרחי. שוב, התכנון המוצע מתכחש למשמעות המקום כמוקד הזדהות קולקטיבי ברובד הסמלי, האדריכלי וההיסטורי אשר הוכרז לשימור בתוקף ערכאות בינלאומיות. כזה שמלכתחילה מצדיק מטרו אך ככל שהתוכנית פותרת להלכה את התשתית התחבורתית, היא רומסת במעשה אותו, את איכותו, זהות המקום ופוגעת במרקם העירוני הרגיש. 

 

אנו למודי ניסיון וחוששים כי גם במקרה של כיכר מגן-דוד והחיבור לרחוב המלך ג׳ורג׳ ימשיכו וימחקו בניינים ורחובות, שהם בבחינת נכסים משותפים של תושבי העיר ואוצר מורשת מקומית. אנו יודעים כי פיתוח ותפעול מרחב עירוני באופן מקיים כרוך בתכנון רב-תחומי ומערכתי מעודכן, החותר להיטיב עם האדם והסביבה. לא נסכים להתעלמות מוחלטת ממשמעות האתר הפיזית והסמלית כנחלת-הכלל ומערכי מורשת תרבות, אדריכלות, קהילה מקומית ובינלאומית, היסטורית ועכשווית המגולמים במקום. משמעות התכנון כפי שהוא מוצג היא הותרת רקמה עירונית פרומה, מנוכרת ומקוטעת. כל זאת במקום לחזק ולחדש את המרחב העירוני הייחודי ולשכלל אותו ברוח ה-DNA הייחודי והמוצלח של תל אביב כעיר העברית הראשונה "כעיר הלבנה". 

 

לאור כל זאת:

• אנו מצפים שיופקו לקחים ויקודם תהליך תכנון עירוני רב-תחומי מבוסס סקרים מפורטים וייעודיים לאתר, בייעוץ מומחים מקצועיים, בנושאים הבאים:

• שימור מרקמי ואדריכלי

• סביבה ואקלים

• כלכלה מקומית

• קהילה ותרבות 

• אנו דורשים תהליך תכנון כולל, מתכלל, שקוף, שיתופי ורגיש, כנהוג בערים מובילות בעולם לעתיד האתר; כזה, שבמקום למחוק ולפצוע את רקמת הרחובות ממנף את הפוטנציאל המקומי לטובת התושבים, המבקרים, הכלכלה המקומית והסביבה

• אנו מתנגדים למחיקה גורפת של כל הבינוי באתר לטובת יצירת רחבה חשופה ואגבית, שאינה אלא אדנית מדורגת לקירוי התחנה התת קרקעית

• אנו דורשים את החזרת שוק בצלאל לאחר העבודות 

• אנו דורשים דגש מיוחד לבינוי הפונה לכיכר מגן דוד ההיסטורית

• אנו דורשים קיום תחרות אדריכלים פתוחה מבוססת ממצאי הסקרים הייעודים לעתיד האתר הרגיש והיקר. תחרות בהובלת עיריית תל אביב יפו ובהתאם לתוכניות המתאר, שתהיה שקופה וחשופה לציבור. כזו שתחשוף היצע של חלופות מעל התחנה לרבות בינוי, שטחים פתוחים, שימושים וייעודים אפשריים באתר

לא נסכים לפגיעה הצפוייה באופי ובאיכות המרחב הציבורי הפוטנציאלי במקום!  

אנו מצפים מהות"ל להתנגד לתוכנית כמות שהיא ולבטל את גזרת ההרס ומחיקת הרקמה העירונית כפי שהיא מציגה ללא שום ביסוס מקצועי. אנו מאמינים שמחיקה שכזו ללא דיון ציבורי שקוף וער שקולה לקטיעת איבר בגוף העיר שלנו - מבלי שנבחנו והוצגו חלופות. למצער, שקול המהלך להסתרת אבידה, שהרי "כל שיש בו שינוי חייב להכריז" (משנה, בבא מציעא ב׳ א׳). אנו מבקשים בזאת להביע דאגה עמוקה נוכח אופן התכנון צר המבט ללא בחינת השלכותיו על המקום, האדם והסביבה במדינת ישראל 2020.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה