ביטול חטיבות הביניים וחזרה לבית ספר יסודי הכולל כיתות א' עד ח'

בס"ד

‏יום רביעי 14 אוקטובר 2009

זהו קול קורא לראשי מערכת החינוך בישראל, בעד ביטול חטיבות הביניים וחזרה לבית ספר היסודי במתכונת הישנה והטובה, כפי שאנו ההורים למדנו בה , זו הכוללת כיתות א' - ח'

הקדמה,

זהו קול קורא למי שאיכפת לו חינך ילדינו ונכדינו במדינה הזו: הורים, מורים ותלמידים

אנא, הצטרפו לעצומה זו לתביעה ממשרד החינוך, לבטל את חטיבות הביניים, שקמו כתוצאה ובעקבות הרפורמה במערכת החינוך שהנהיג שר החינוך לשעבר, השר זלמן ארן. ולמען חזרה לבית ספר יסודי הכולל כיתוב א' עד ח' כפי שהיו כאן בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת,עד בוא הרפורמה.

מי אני

שמי עמנואל נאור, גבר כבן 60, בוגר בתי ספר יסודיים שלימדו במתכונת הישנה ואב ל-3 ילדים שלמדו ובגרו בבתי ספר יסודיים בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת, שפעלו במתכונת הרפורמה, דהיינו כיתות א' ו', ואח"כ חטיבות ביניים כיתות ז' ח' וט'. ואח"כ תיכון, כיתות י' עד י"ב.

מה אני טוען:

אני טוען כי המעבר מבית הספר היסודי בתום כיתה ו', לכיתה ז' בחטיבות הביניים.

המעבר הזה עולה בבזבוז של שתי שנות לימוד יקרות מפז לתלמידים, כפי שנראה להלן.

אובדן זה הוא להערכתי, זה שמסביר יותר מכל את הירידה של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים, כפי שנראה להלן.

מה אני מציע

שמערכת החינוך תבטל לאלתר את חטיבות הביניים, ותחזיר את בית הספר היסודי למתכונת שהיתה לפני הרפורמה. דהיינו תלמידים ילמדו בבית ספר יסודי שבו כיתות א' עד ח' כמקשה אחת וללא מעברים באמצע.

מבוא

בשנים האחרונות מתמודדת מערכת החינוך עם חוסר ההצלחה של תלמידים בבחינות המיצ"ב.

להלן מספר כותרות מהתקשורת שפורסמו בענין זה:

כותרות משנת 2008:

מבחני מיצ"ב התלמידים קיבלו "נכשל" במתמטיקה

המבחן השנתי מראה שוב, תמונה לא מעודדת של התלמידים ומערכת החינוך בישראל: 44 במתמטיקה, 58.4 באנגלית, 50 במדע וטכנולוגיה. עוד הראו המבחנים פער גדול בין יהודים וערבים.

מבחני "הטימס" (TIMSS) היא מערכת מבחנים בינלאומיים שנערכים פעם בשנה, בהרכב מדינות משתנה, המונה 149 מדינות. תלמידי כיתות ח' הישראלים סיימו במקצוע מתמטיקה במקום ה-24.

מעל תלמידי ישראל נמצאת בולגריה, ומתחתיהם אוקראינה, אוסטרליה במקום ה-14, ארה"ב במקום 9, רוסיה במקום 8, ואת שלושת המקומות הראשונים תופסות טייוואן, דרום קוריאה וסינגפור.

בחלוקה למיגזרים ב "טימס", המגזר היהודי בישראל הצליח לכבוש את המקום ה-18 מעל איטליה ונורבגיה, ואילו המיגזר הערבי הגיע למקום 34 מעל איראן ובחריין.

הרשות הפלסטינאית, אגב, כבשה את אחד המקומות האחרונים עם 367 נקודות. ישראל השיגה 463 וטייוואן עם 598. ממוצע המדינות הכללי, לשם השואה עומד על 451. במדעים ישראל הגיעה למקום ה-25, כשבמקומות הראשונים היו: סינגפור, טייוואן ויפן.

כותרות משנת 2007

נילקח מעיתון הארץ 28.11.07

כשלון נוסף: מקום 39 מ-57 – במבחן פיז"ה

המבחן בקריאה,מתמטיקה ומדע נערך אחת לשלוש שנים בקרב בני 15.

במבחן הקודם הגיעו תלמידי ישראל למקום 33 מתוך 41

תלמידי ישראל קיבלו תוצאות גרועות במבחן הבינלאומי פיז"ה (PISA).

מתוצאות המבחן, שפורסמו בעיתון הגרמני "דר שפיגל", עולה כי ישראל נמצאת במקום ה-39 מתוך 57 מדינות.

בפעם הקודמת בו נערך המבחן הבינלאומי בשנת 2003 – ישראל לא לקחה בו חלק, זאת מאחר שאת המבחן של שנת 2000 עשו תלמידי ישראל באיחור של שנתיים – בשנת 2002. אז זכו תלמידי ישראל לציון 33 מתוך 41.

המבחן שנערך אחת ל-3 שנים בקרב בני 15 מכל העולם, בודק אוריינות תלמידים בשלושה תחומים: קריאה, מדע ומתמטיקה. הוא מתקיים על ידי ארגון המדינות לשיתוף פעולה חברתי וכלכלי (OECD), בו חברות המדינות המפותחות באירופה, ארה"ב ומדינות נוספות.

למקום הראשון במבחן הנוכחי הגיעה פינדלנד, ששמרה על מיקומה מ- 2003. אחריה ברשימה הונג קונג (סין) קנדה טייוואן, איסלנד ויפן, בתחתית הרשימה: קולומביה, תוניס, אזרבייז'אן, קטאר וקירגיסטאן.

אתמול ,28.11.07 פורסמו ציונים של מבחן בינלאומי שבדק כישורי קריאה בקרב תלמידי כיתות ד'.

תלמידי ישראל דורגו במקום ה- 31 מבין 45 מדינות, והציון שקיבלו היה מעט מעל הממוצע. בהשואה למבחן קודם שנערך ב- 2001 לא נרשמה כמעט כל התקדמות בהישגים הישראלים.

כמו כן פורסמו גם ציוני מבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית סיפריים) שנערכו בסוף שנת הלימודים הקודמת, והקיפו 937 בתי ספר, וכ- 80 אלף תלמידים מכיתות ב', ה', ו-ח'. הציון הממוצע של תלמידי כיתות ה' במתמטיקה בבחינות המיצ"ב עמד בשנה שעברה על 56.9 נקודות בלבד. הציונים בבחינות באנגלית ובמדעים ובטכנולוגיה היו גבוהים מעט יותר ונעו בסביבות ה- 70 נקודות.

מהן הסיבות לדעתי, לחוסר ההצלחה במבחנים של ילדינו

ועדות רבות שהוקמו ביוזמת משרד החינוך וחוקרים רבים שלמדו את הנושא, המליצו המלצות מהמלצות שונות, לשינויים ולשיפורים, בעיקר בתחום הפדגוגי.

אני רוצה להציע סיבה עיקרית לכשלון, שלא באה לידי בחינה וביטוי בניתוח ובהמלצות של הועדות השונות, ככל שאני יודע.

הסיבה המרכזית לכשלון במבחנים של תלמידינו היא, לדעתי , קיומן של חטיבות הביניים.

אני רוצה להביא לצורך ענין זה את נסיוני שלי, כהורה ל-3 ילדים שלמדו ובגרו את מערכת החינוך לאורכה ולרוחבה בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת. מבית הספר היסודי, דרך חטיבות הביניים, ובית ספר תיכון .

הטענה המרכזית שלי היא, שהמעברים הללו שהמערכת מחייבת את הילדים, בגיל רך כל כך לעשות מבית ספר לבית ספר מחוללים שמות בנפשם הרכה של הילדים, בתקופות הכי קריטיות שישנן.

חטיבות הביניים הוקמו בעקבות הרעיון להכניס יתר אינטגרציה חברתית בין תלמידים משכבות סוציו אקונומיות שונות.

אני לא חקרתי ואינני יודע להשיב לשאלה האם האינטגרציה אכן השיגה, ברבות השנים, את יעדיה בתחום השילוב חברתי, כפי שמחוללי האינטגרציה ביקשו.

ואולם אני רוצה לטעון, את הטענה הבאה: כי בעקבות המעבר לחטיבת הביניים,

כל תלמיד מאבד שתי שנות לימוד יקרות מפז:

הוא מאבד את כיתה ו' הכיתה העליונה בבית הספר היסודי , השנה שלפני המעבר לחטיבת הביניים.

שנת הלימודים בכיתה ו' היא שנה שמלאה בחרדות של הילדים מפני ולקראת המעבר לסביבה החדשה בחטיבת הביניים. בעיקר החרדות לאבד חברים קרובים, איתם הלכו ביחד מגיל הגן, ואפילו חבר אחד או שנים שהם בבחינת, הקרובים ביותר "חברים בנפש".

מערכת החינוך העירונית, לפחות זו בכפר סבא שאותה אני מכיר, אומנם מנסה להקהות את הלחץ,ומאפשרת לכל תלמיד לתת רשימה של עד 3 חברים שהוא מבקש להמשיך וללמוד איתם גם בחטיבת הביניים, אליה הוא יעבור. מערכת החינוך מנסה להתחשב, בתהליך השיבוץ של הילדים לחטיבת הביניים בבקשות התלמידים, וזאת לאחר מבחני הצלבה של הבקשות שבאות מכל הילדים מאותה כיתה, כדי לאמת שהילדים משני הצדדים של הבקשות, אכן ביקשו ללמוד ביחד. ואולם בכל מקרה, המערכת משתדלת ואולם לא מתחייבת, לקבל ולמלא את כל בקשות המעבר של הילדים במאה אחוז.

ובנוסף לכך, ובעקבות זאת התלמיד מאבד גם את כיתה ז'. השנה הראשונה בחטיבת הביניים, שנה קשה זו, מוקדשת בעיקרה להסתגלות של הילדים לסביבה החדשה: הסתגלות לתלמידים של הכיתה החדשה ולתלמידים בבית הספר בכלל, מציאת חברים חדשים, הסתגלות לצוות המורים של בית הספר ולכללים הנהוגים בו.

יש הרבה תחושות תסכול וניכור שהילדים חווים בשנים אלה.

יש כאלה שרואים ברגשות אלה את הסיבה להתפתחותם של רגשות שליליים, שמביאים למעשי אלימות, אלכוהול וסמים אצל ילדים בגיל הזה. אני מאשים בכך את חטיבות הביניים.

אני טוען כי חטיבות הביניים, הם כישלון פדגוגי אחד גדול והגיעה השעה להכיר בטעות שנעשתה בעבר, עם הקמתן, ולבטלן. ולחזור בית הספר היסודי של פעם שבו תלמידים לומדים ברצף ובתנאי חממה מכיתה א' ועד כיתה ח'.

דרך אגב, לא הספיקו התלמידים להתגבר על הטראומה של המעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים והנה טראומת מעבר נוספת מעבר לפינה, עם המעבר מחטיבת הביניים לתיכון.

אני קורא למערכת החינוך "די תנו לילדינו ללמוד בשקט נפשי, בטלו את חטיבות הביניים",

אפשר לפחות לעשות נסיון ביישוב אחד. כדי לבדוק ולאמת, שאכן זה כך, לפני ביטול כולל בכל הארץ.

לדעתי לביטול חטיבות הביניים, יש גם משמעויות כלכליות ותקציביות רבות, והיא תביא לחסכון תקציבי ענק למשרד החינוך, תקציבים שיוכלו להיות מופנים לרפורמה פדגוגית אמיתית ומקיפה לשיפור איכות החינוך, ואולי גם לשיפור בשכר המורים.

אני קורא להורים לילדים, סבים וסבתות לנכדים בגילים שמיועדים להכנס ולעבור בשנים הקרובות את "מטחנת הבשר הזו, "למען ילדיכם, ילדינו, אנא הצטרפו לעצומה הזו וחיתמו עליה. הקריאה הזו גם מיועדת למורים ולתלמידים שחשים כך, ורוצים לקחת חלק הסטורי במאבק החשוב הזה, לביטול חטיבות הביניים ולחזרה ללימודים בבית ספר יסודי במתכונת הישנה.

מי שמוכן להצטרף למאבק, נא לחתום על העצומה באתר שלהלן.

אני מצפה לאסוף כ- 100,000 חתימות של הציבור על העצומה, במקרה זה תוכן העצומה, כאמור ורשימת החותמים יוגשו לשר החינוך וליו"ר ועדת החינוך של הכנסת כדי שיפעלו בהתאם לנאמר.

בתודה מראש

ובברכת הצלחה לכולנו,

עמנואל , מנו, נאור.

כתובת אימייל: [email protected]