נישואין וגירושין בישראל

העבודה הזו מציגה את הבעיה שקיימת בחוק ומציעה פתרון לאותה הבעיה.בחותמכם על העצומה, אתם מביעים תמיכה בהשתתת הפתרון שהוצע בעבודה דרך חקיקה בכנסת.

עבודה באזרחות על הנושא

סקירת ספרות-איתור וסיכום מקורות מידע:

העבודה הזו עוסקת בבעיה של נישואין וגירושין דרך גופים דתיים מזרם מסוים במדינת ישראל. מכיוון שאנו משתייכים לעדה היהודית שמהווה את רוב אוכלוסיית מדינת ישראל, ומכיוון שאין ביכולתנו להשיג בקלות את המידע לגבי האוכלוסיות האחרות, עבודה זו עוסקת בעיקר בבתי הדין הרבניים.

לפי החוק לשיפוט בתי דין רבניים בנושאי נישואין וגירושין עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי הדין הרבניים ויערכו לפי דין תורה.[1]

במקרה בו הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האישה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג. אם הגישה אישה יהודיה לבית דין רבני תביעת מזונות, שלא אגב גירושין, נגד אישה היהודי או נגד עזבונו, לא תישמע טענת הנתבע שאין לבית דין רבני שיפוט בעניין.

 לאישה מיובמת יש אפשרות לדרוש חליצה מיבמה על ידי בתי הדין, ומאותו הרגע לבית הדין סמכות יחודית על תהליך החליצה ומתן מזונות עד גמר התהליך. במקרה בו ציווה בית הדין הרבני על בני זוג להתגרש ובו הנתבע מסרב לציית, לבית הדין האזרחי הסמכות לאסרו כשישים יום לאחר מתן הצו.

החוק בעייתי במספר היבטים. קודם כל דבר זה פוגע בזכותם של אזרחי המדינה לחופש דת ולחופש מדת בזאת שנשללת מהם הזכות לבחור באיזה אופן להתחתן ולהתגרש. 86% מבעלי הדעה שהשתתפו בסקר, הסכימו עם הקביעה כי יש לאפשר לכל אדם חופש בחירה והתנהגות בנושאים דתיים, ו-61% היו מנתקים לחלוטין את הדת מהמדינה - אך במעשיהם, כאמור, הם שמרניים יותר.[2] 64% מהנשאלים בסקר תומכים בהכרה בנישואים רפורמיים, קונסרבטיבים ואזרחיים,  19%היו מעדיפים חתונה אזרחית, 10% קונסרבטיבית או רפורמית ו-8% בעד חיים משותפים ללא נישואים.

בנוסף לכך, כפי שניתן לראות בסרט "גט" שמספר את סיפורה של ויויאן אמסלם, חוקי ההלכה פוגעים בשוויון בין האישה לגבר.[3] אי-השוויון מתבטא בכך שבכדי לקיים את הליך הגירושין נדרש אישורו של הגבר, את אישורו של הגבר בלבד. יתר על כן, על סמך סקר שנערך על ידי גורם מקצועי הבודק את דעת הקהל בנוגע לדת ומדינה,  86%מבעלי הדעה שהשתתפו בסקר, הסכימו עם הקביעה כי יש לאפשר לכל אדם חופש בחירה והתנהגות בנושאים דתיים. 61% היו מנתקים לחלוטין את הדת מהמדינה - אך במעשיהם, כאמור, הם שמרניים יותר.

כאלטרנטיבה לחוק הקיים והבעייתי הבאנו את הצעת חוק הנישואין והגירושין המחודש משנת 2011. החוק המוצע מסדיר מבחינת נישואין דתיים את אפשרותו של זוג להינשא בטקס נישואין דתי במסגרת קהילה דתית, המוכרת בחוק, על פי בחירתו. "קהילה דתית" מוכרת לצורך החוק משמעה קהילה דתית אשר לה מסגרת המאפשרת גם נישואין וגם התרת הנישואין. עריכת הנישואין תיעשה על ידי אנשים מורשים מטעם הקהילות הדתיות המוכרות (רושמי הנישואין) ועל פעילותם יפקח רשם נישואין.

אחת המטרות המשמעותיות בחוק המוצע היא לקבוע את המסגרת והסמכות לקיומם של נישואין אזרחיים בישראל. סמכות השיפוט הייחודית לדון בכל עניין הנוגע לנישואין האזרחיים או הנובע מהם תהיה לבית המשפט לענייני משפחה. זאת על מנת שזוגות שבחרו להינשא בדרך אזרחית לא ימצאו עצמם, במקרה של גירושין, שוב כפופים לבתי הדין הדתיים.

בעניין גירושין, קובע החוק כי עריכת נישואין במסגרת בתי הדין הדתיים של הקהילות הדתיות מקנה סמכות ייחודית לדון בהתרת אותן נישואין על ידי אותם בתי דין. החופש לבחור מיושם בשלב הנישואין. משהחליטו בני הזוג על דרך הנישואין הרי שהביעו במשתמע את רצונם בהתרת  נישואין אלה באותה מסגרת אשר ערכה אותם.

עוד אחד מסעיפיו המרכזיים של החוק מעניק לבית המשפט לענייני משפחה סמכות ייחודית לדון בגירושין אזרחיים, כאשר מסלול הגירושין הקבוע בחוק מכתיב דרך גירושין זאת. סעיף זה בא למנוע מצב בו גירושין אזרחיים יידונו בערכאות דתיות, מצב העשוי להביא לקונפליקט בין הוראות הדין הדתי והאזרחי, ונוגד את רצונם של בני זוג שבחרו בדרך גירושין אזרחית.[4]

הצעת החוק פותרת את הבעיות האזרחיות שקיימות בחוק הקיים. מכיוון שלפיה יכול אדם להתחתן דרך המדינה או דרך זרם דתי לבחירתו, נפתרת בעיית חופש הדת והחופש מן הדת, בעוד שבעיית השוויון נפתרת בזאת שניתנת האפשרות לבחור שלא להתחתן לפי ההלכה. בנוסף לכך, לפי הסקר שצוטט בחלקים קודמים של הסקירה, הצעה תואמת לדעת הקהל.  

כלי איסוף נתונים – ראיון

בחרנו בסקר מכיוון שבכדי להציע פתרון לבעיה, עלינו לקבוע קודם אם היא נחשבת לבעיה, ואם כן באיזה אופן. לדעתנו סקר הינו הכלי היעיל ביותר בכדי להשיג את המידע הזה.

1. האם לדעתך צריך ליישם הפרדה בין דת ומדינה בישראל?
2. האם לדעתך יהודים צריכים להתחתן דרך הרבנות הראשית?
3. אם היית צריך להתחתן כיום, היית בוחר להתחתן דרך הרבנות (בהינתן הבחירה)?
4. האם לדעתך צריך לאפשר נישואין אזרחיים בישראל?
5. האם לדעתך נחוץ שינוי בענייני גירושין יהודיים שלפיהם הגבר הוא שמאשר וקובע האם יתקיימו גירושין (גט)?
6. האם צריך לאפשר בחוק חתונות יהודיות דרך זרמי היהדות האחרים (רפורמים וקונסרבטיביים)?
7. האם לדעתך חופש הדת הוא זכות אדם בסיסית?
8. האם לדעתך חופש מן הדת הוא זכות אדם בסיסית?
9. האם לדעתך צריך לאפשר לזוגות חד-מיניים להתחתן בישראל?

ריאיון עם עדי אפריימי כהן – חברה בקהילה הרפורמית בגדרה: ניתן להסיק מן הריאיון כי ישנו יחס אי-שוויוני בישראל כלפי זרמי היהדות שאינם אורתודוכסים. אין לזרמים הללו את הסמכות לחתן ולגרש זוגות יהודים. בנוסף לכך, מן הריאיון עולה כי יש צורך במציאת פתרון לבעיה האזרחית שנובעת מן החוק הקיים. הפתרון שהוצע ע"י המרואיינת הינו הענקת שוויון-זכויות בין זרמי הדת היהודית בנושאי נישואין וגירושין.

ראיון עם אלי ברנר – התחתן בקפריסין בחתונה אזרחית כאלטרנטיבה לחתונה ברבנות בישראל: ניתן להסיק מן הריאיון כי בשל התחושה שהממסד הדתי (הכולל בתוכו את הרבנות) כופה עצמו על כלל הציבור היהודי בישראל, המרואיין החליט להתחתן בחתונה אזרחית בקפריסין. בנוסף לכך, לדעת המרואיין זכות החופש מן הדת לא ניתנת לאזרחי ישראל. גם בריאיון זה עולה הצורך במציאת פתרון לבעיה האזרחית שנובעת מן החוק הקיים. הפתרון שהוצע ע"י המרואיין הינו השתתת נישואים אזרחיים במדינת ישראל.

טיעון: מן הראיונות, מן הסרט 'גט' ומן נוסח החוק[5] עולה בעיה אזרחית. החוק הקיים פוגע בזכויות אזרחי ישראל במספר דרכים:

בריאיון עם עדי אפריימי כהן ניתן לראות בבירור כי החוק פוגע בזכותם של חברי הזרמים שאינם אורתודוכסים של הדת היהודית לחופש דת. הפגיעה באה לידי ביטוי בעצם העובדה שחברי אותם הזרמים חייבים להתחתן לפי הלכת הזרם האורתודוכסי, ובכך נפגעת זכותם לחופש דת מכיוון שאין ביכולתם להתחתן באופן שהם רוצים במסגרת היהדות.

בריאיון עם אלי ברנר נראית פגיעה בזכותם של אזרחי ישראל היהודים לחופש מדת. הפגיעה באה לידי ביטוי בכך שאזרחים יהודים במדינת ישראל אנוסים להתחתן דרך הרבנות, גם אם אין ברצונם להתחתן דרכה, לפי ההלכה, או באופן דתי בכלל, ובכך נפגעת זכותם לחופש מדת מכיוון שהם כבולים לממסד הדתי בכל הקשור לנישואין וגירושין.

הסרט 'גט' מתאר את סיפורה של ויויאן אמסלם ומאבקה ברבנות על מנת להשיג גט מבעלה שסירב לתת לה את אותו הגט. בסרט מודגשת הפגיעה בזכותן של נשים יהודיות במדינת ישראל לחירות ולכבוד בתחום הנישואין והגירושין. כיוון שלפי ההלכה הזכות לגירושין נמצאת באופן בלעדי בידיו של הגבר, נפגעת זכותן של הנשים היהודיות לבחור האם הן רוצות להמשיך או להפסיק את נישואיהן, וכבודן נפגע בשל האפליה הזו והתלות בבן הזוג במקרים הללו.

עקב הפגיעות בזכויותיהם של אזרחי מדינת ישראל היהודים שצוינו לעיל ניתן לראות בבירור כי ישנה בעיה אזרחית חמורה בחוק ושחובה לתקנה.

הפתרון:

לאחר שהוכחנו שיש בעיה אזרחית עלינו לדעת על מי מוטלת האחריות לטפל בבעיה. במקרה זה, מכיוון שהבעיה קיימת בחוק, הרשות היחידה שיכולה לפתור את הבעיה הזו הינה הרשות המחוקקת והמכוננת – הכנסת.

עבודתנו עד כה מעלה מספר פתרונות:

הצעת החוק[6] שהופיעה בסקירת הספרות מציעה בזכותן של הקהילות הדתיות בשללן הגדול לעסוק בנישואי חבריהן ובכל הנגרר מאותם הנישואין, בנוסף להשתתת נישואים אזרחיים. ההצעה גם מציעה את הפיכתו של בית הדין האזרחי לברירת המחדל בנושאי הגירושין, אלא אם בני הזוג המתגרשים רוצים אחרת.

בריאיון עם עדי אפריימי כהן עלתה דרך הפתרון של מתן הסמכות לחתן ולגרש לקהילות הדתיות, בניגוד למצב הנוכחי שבו לזרם האורתודוכסי השליטה הבלעדית בתחום.

מהריאיון עם אלי ברנר עולה דרך הפתרון של השתתת נישואין אזרחיים בישראל ופירוק המונופול הדתי של הרבנות.

לאחר עיון במקורות ובראיונות הללו אנו מציעים את הפתרון הבא:

קודם כל מדינת ישראל תיתן לכל הקהילות והזרמיים הדתיים שקימים בה ושמוכרים על ידה את הסמכות לחתן ולגרש בהתאם למנהגיהם. על זוג שהתחתן דרך זרם כלשהו לעבור את כל התהליכים הקשורים לנישואין ולגירושין דרכו. בנוסף לכך מדינת ישראל תיתן לשאר אזרחיה את האפשרות להתחתן באופן אזרחי. זוג שהתחתן באופן אזרחי ושרוצה להפוך את נישואיו לדתיים יכול לעשות זאת, אך האחריות על נישואיו תעבור לבית הדין זרם הדתי שדרכו הוא מחותן.

בגלל הפן החוקי של הבעיה הזו, אנו נשלח לכנסת ישראל מכתב שבו מפורט על הבעיה האזרחית שבחוק ועל הפתרון שתואר בעבודה זו. בנוסף לכך ניצור ונפיץ עצומה אינטרנטית, שהחותמים יביעו הסכמה לפתרונות שאנו מציעים ושיופיעו במכתב. למכתב תצורף העצומה ותוצאותיה.

ביבליוגרפיה:

1. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 מתוך אתר האינטרנט "נבו". http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/317_003.htm.
2. סרט הקולנוע "גט" – המשפט של ויויאן אמסלם.
3. הצעת חוק הנישואין והגירושין 2011 תשע"א, הכנסת ה-18 הוגשה על ידי חברי הכנסת: שלמה מולה, דב חנין, ניצן הורוביץ, אורית זוארץ, עפו אגבאריה, אילן גילאון, מרינה סולודקין, זהבה גלאון, נינו אבסדזה, עינת וילף (בעלי עניין); הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ב באייר התשע"א – 16.5.11 .
4. דת ומדינה תשע"ה: רוצים ישראל חופשית - אך מסורתית, קובי נחשוני מתוך אתר האינטרנט "Ynet", 11.9.2015. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4699895,00.html.

[1] החוק לשיפוט בתי דין רבניים בנושאי נישואין וגירושין.

[2] קובי נחשוני, "דת ומדינה תשע'ה: רוצים ישראל חופשית - אך מסורתית", מתוך אתר האינטרנט "Ynet", 11.9.2015.

[3] שלומי ורונית אלקבץ, "גט", קרן יהושע רבינוביץ' לאמנויות תל אביב, 2014.

[4] הצעת חוק הנישואין והגירושין שהוגשה על ידי מספר חברי כנסת בשנת 2011 תשע"א.

[5] חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)

[6] הצעת חוק הנישואין והגירושין 2011 תשע"א, הכנסת ה-18 הוגדה על ידי חברי הכנסת: שלמה מולה, דב חנין, ניצן הורוביץ, אורית זוארץ, עפו אגבאריה, אילן גילאון, מרינה סולודקין, זהבה גלאון, נינו אבסדזה, עינת וילף (בעלי עניין); הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ב באייר התשע"א – 16.5.11.

העבודה הזו מציגה את הבעיה שקיימת בחוק ומציעה פתרון לאותה הבעיה.בחותמכם על העצומה, אתם מביעים תמיכה בהשתתת הפתרון שהוצע בעבודה דרך חקיקה בכנסת.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה