עצומה כתגובה לבחינה לקראת הסטאז' לבוגרי חו"ל

עצומה כתגובה לבחינה לקראת הסטאז' לבוגרי חו"ל

מספר חתימות

עד כה נאספו: 1,035 חתימות.

לכבוד ראש ממשלת מדינת ישראל 

שמי אייל מור , ולבטח אינך זוכר אותי , ומה תפקידי במדינה . הנני בורג קטן ופעוט באותה מערכת שהינך מנהיג הקרויה מדינת ישראל . לי היה חלום . כן ,אני יודע שהדבר ישמע תמוה , אבל גם לברגים קטנים וחסרי משמעות , יש חלומות . החלום שלי הוא להיות רופא במדינת ישראל .

מאז שידעתי את עצמי רציתי להיות רופא . החלום והשליחות מאז ומתמיד הנחתה אותי לאן שהגעתי היום . בניגוד להרבה רופאים שהחליטו ללמוד בארץ , אני מצאתי את דרכי בחו"ל הרחוקה .למרות דעתם הרווחת של מנהלי האוניברסיטאות בארץ , השומרים כל כך באדיקות על איכות הסטודנטים בארץ , סיימתי כבוגר אירופה , כמו עוד מליוני רופאים , שמסיימים יום יום את לימודיהם , ועובדים יום יום בבתי החולים באירופה, עסוקים בהצלת חיים , לא פחות חשובים , מאשר אותם חיים של אזרחי מדינת ישראל .

אני ועוד רבים כמותי , קמנו יום אחד בבוקר , ועזבנו את משפחתנו וחברנו , את המאכלים שאהבנו , את הסביבה המוכרת והבית החם , אל עבר החלום שכל כך רצינו להגשים . מעולם לא התלוננו על הקושי בלמידת שפה חדשה , על ההפליות שעברנו בתור זרים , על המזג האוויר הכמעט בלתי אפשרי , על הימים והלילות האין סופיים , שבילינו סגורים בחדרים , מנסים ללמוד עוד ועוד פרטים , עוד מחלה , עוד סיפטומים , עוד גידול מסוכן ונדיר שאולי נתקל בו בעתיד , כל פרט קטן שיוכל לעזור לנו לרפא את אזרחי מדינת ישראל , ביום המיוחל שבו כבר נהיה רופאים .

ואל נא נזכיר את הפן הכללי . שכן מדמיין אתה את רמת המחייה שיש בארץ , באירופה הדבר הינו קשה עוד יותר , ומשפחתינו היו אלו שספגו את המכה הקשה עוד יותר . רובנו נאלצנו לרוקן את ההון המשפחתי , ולעשות מעשים שהאנלוגיה הכי הכי קרובה אליה היא של מקבצי הנדבות העומדים בצמתים ומתחננים לעוד כמה שקלים , היכולים לעזור לנו להתקרב עוד קצת אל החלום שלנו .

כן אני יודע שזה נשמע מחריד , אותם רופאים שמודדים לך לחץ דם ,נותנים לך מרשמים ובודקים את ריאותיך כשאתה מרגיש ברע , עסקו בקיבוץ נדבות . אבל לנו זה לא שינה הרבה , כשיש חלום להגשים , ענינים של כבוד כבר אינם נראים כל כך חשובים . כמו כן גם אותן כתבות על מחסור ברופאים , אשר עוררו בעיננו ובלבנו להבה של תקווה , למרות התנאים והמשכורת הקשה , לחזור לארץ , ולעבוד כרופאים מין המניין .

לא שינו לנו גם אותם אזהרות לגבי שעות העבודה המופרזות , וככל ששמענו יותר , כך התמלאנו יותר תקווה והתרגשות לקראת הסטאז' הקרב ובא , גאים באותה התענות , ומחכים שיתעללו בנו כמו שהתעללו באותם רופאים שמתראיינים לעיתונות אשר ממליצים לנו כל פעם לא לפנות לתחום הרפואה , ומדמים את המקצוע ל"בית כלא". לנו זה לא שינה ולהיפך רק גרם לנו לרצות יותר .

ככה אנחנו , בסיכום קצר ברגים קטנים , קבצנים , חסרי כבוד , מזוכיסטים , שיעשו הכל , אבל הכל , כולל לשלם את מחיר המשפחה שלנו הנוכחית והעתידית , בשביל להיות רופאים במדינת ישראל . כידוע לך ( הרי אתה ראש הממשלה , אתה יודע הכל ) , נדרשים בוגרי חו"ל לעבור מבחן לקבלת רישיון הרפואה בארץ . דבר שבשביל עצמו הינו תמוה לחלוטין . הרי במדינות אחרות באירופה המבחן הינו כללי לבוגרי הארץ ובוגרי חו"ל בו זמנית , ובחלקם האחר , בכלל לא נדרש לעשות מבחן . הרי עצם העובדה ששרדנו את התואר של שש שנים ארוכות , אמור להיות מבחן בפני עצמו .

אותו מבחן הינו מבחן מפרך , אשר הבירוקרטיה שלו ועצם הלימודים גורמים לאותו סטודנט לאבד שנה שלמה מחייו , לטובת לימודים , ובמקרה שעבר עוד 6 חודשים של צפייה לתשובות , עד שיתחיל את הסטאז' המיוחל . אני ועוד רבים מחבריו ללימודים , נגשנו בסוף פברואר למבחן הרישוי , אחרי כמה חודשים של לימודים אינטנסיביים , אלו שיכלו להרשות לעצמם עברו קורס חיצוני , השאר למדו ימים ולילות בבית , דבר שכמובן אינו מאפשר עבודה , ושוב נאלצים אנחנו לקבץ נדבות מההורים , ולקוות שנשאר משהו במגירות כדי להחזיק את עצמנו מעל המים עוד קצת ...

כולנו קיווינו שאם נלמד ממש חזק , ואם נשקיע את כל האנרגיה שנשארה , נוכל לעבור את המבחן וסוף סוף לצאת אל דרך העינויים שמחכה לנו בהמשך . אך טעינו . טעות כל כך מרה שהטעם שלה צרוב חזק בלשון . הפעם ראש הממשלה ומשרד הבריאות , הגזמתם .

קודם כל נשים בצד את התנאים המחפירים שבו נעשה המבחן , כשירד גשם והציף את כל הקרקע , ואיתו הדברים שאנשים השאירו על הרצפה , או את כיסא הפלסטיק העלוב והשולחן המתנדנד , אשר שוב ושוב הוציאו אותנו מריכוז , בניסיון לפתור מבחן מפרך של חמש שעות . הרי לקבצנים שכמותינו כבר אין כבוד . גם אם הייתם זורקים אותנו לרחוב עם קרטון , עדיין הינו באים וניגשים לאותו מבחן , שהינו הקיר האחרון ביננו לבין החלום שכבר יותר משמונה שנים שאנחנו מנסים להגשים .

כדי לתאר את הרגשת הביזוי , היה עלי לצלם את פרצופיהם של חברי ללימודים ברגע שיצאו מהמבחן . אינני יודע את המספר המדוייק של האנשים ותסלח לי על חוסר הדיוק , להערכתי היום שם מעל ל-500 איש . כולם מוכי הלם , ותחושת ביזוי . אני כמובן אחסוך ממך את התגובות שעברו ברשת הפייסבוק על אותו מבחן , אך עד היום לא מצאתי איש אחד , אשר יודע בוודאות שהוא עבר את המבחן . רובם בכלל לא הספיקו לסיים לקרוא את השאלות .

אני זוכר את הרגע שבו קבלתי את החלק השני של המבחן , חלק שבו שלטתי בצורה יפה , ובו קיוויתי לקבל את מלוא הנקודות , כפיצוי על החלק הקודם , שהיה גם הוא ברמה גבוה . פניקה תקפה אותי כשדיפדפתי בין השאלות , בנסיון למצוא סוג של תקווה שבהמשך אולי השאלות ישתפרו . התקווה התחלפה בעוד פאניקה , אשר גרמה לי לחשוב שבעוד רגע מפסיקים את המבחן ומודיעים לי , שברגע זה אני מצולם לתוכנית טלוויזיה שנועדה לצחוק עלי , ויגאל שילון יכנס פנימה ויודיע שהכל היה מתיחה אחת גדולה . או אולי שאני עדיין חולם בבית ועוד רגע אני יתעורר ויבין שזה היה רק חלום רע ולא באמת יורקים עלי בפרצוף .

עד לרגע זה כולנו מנסים להבין מה הייתה מהות השאלות המטרידות והארוכות וחסרות כל פרופוציות לזמן שניתן לנו . אין שום קשר בינן לבין רמת הרפואה . אין ספור פעמים שמעתי מאנשים שהתנסו במבחנים אחרים שמעולם לא היו כאלו שאלות מתישות וארוכות . רמת הפרטים והדיוק שנדרשו מאיתנו באותן שאלות הייתה בלתי אפשריות גם למתמחים, ואגזים ואגיד שגם לרופאים בכירים . רמת הפרטים בכל שאלה וכן הנסיון בכל שאלה להזיז אותנו מנושא לנושא , לא הותירו שום ספק כי אותן שאלות נועדו למטרה אחת - להכשיל אותנו ולבלבל אותנו .

כן אדוני ראש הממשלה , המסקנות שנותרו לנו להסיק מכך היא שישראל סובלת מעודף רופאים . המספר של הרופאים כנראה הולך וגובר , בצורה כל כך משמעותית , שהדבר גרם ליצירת מבחן שנועד למנוע ממעל 500 איש להכנס לסטאז' בחודש יולי הקרוב , ולגרום לכולנו לחכות למועד הבא אשר יהיה באוקטובר , דבר שיעכב אותנו שוב , שנה שלמה , ללא עבודה , וללא מסלול ברפואה .

אדוני ראש הממשלה היקר , נמאס לנו להיות ברגים קבצנים , ומקורות הכסף הולכים ואוזלים . נגמרו הטובות לבקש , והמסלול התיש אותנו כלות .מסתבר שגם לנו יש גבול לכמה נוכל לסבול ולספוג . אם לא רציתם אותנו במדינתכם , כל מה שהייתם צריכים זה רק להגיד . אני בטוח שישמחו לקבל אותנו בכל מדינה אחרת וכל בית חולים אחר בעולם , עם משכורת הגונה , התמחות נחשקת , וחיים הרבה הרבה יותר טובים מאשר זילזול ויריקות בפנים . אם זוהי הייתה מטרת המבחן , אני אודה לכם מקרב לב על הכנות , ואמצא ביחד עם חברי את דרכי , במקום אחר שיכבד ויעריך אותנו .

הוסיפו את חתימתכם

שולח חתימה, אנא המתינו

ציר הזמן של העצומה

01/05/2011
העצומה השיגה 1,000 חתימות!
02/03/2011
העצומה השיגה 500 חתימות!
01/03/2011
העצומה השיגה 100 חתימות!
01/03/2011
העצומה נפתחה