זכויות נשים בלידה- פנייה לשרת הבריאות

לכבוד שרת הבריאות  יעל גרמן, מנכ"ל משרד הבריאות וכל הנוגעים בדבר

אנו באות להתריע על פגיעה רחבת היקף בזכויות האדם של יולדות ויילודים במערכת הבריאות הישראלית. במבחן הצר של ההישרדות, התוצאים בתחום זה בישראל הם מצוינים (=תמותה נמוכה של יולדות ויילודים). אולם אוי לנו אם נסתפק בעמידה ברף זה. מן הבחינה הרחבה יותר של ההתנסות שעוברות מאות אלפי נשים - וחרף המסירות והכוונות הטובות של אנשי/נשות המקצוע – ישראל מפגרת אחרי רבות מן הארצות המפותחות והמתקדמות בעולם.בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בשיח הבינלאומי בנוגע לזכויות האדם בלידה ובית הדין האירופי אף קבע כי מדינה שלא מאפשרת לאישה לבחור את מקום הלידה ואת סוג הליווי המקצועי, פוגעת בזכויות האדם. בישראל אין לאישה בפועל אפשרות בחירה בהריון ובלידה. לידה אשפוזית בבית החולים הינה האפשרות הריאלית היחידה העומדת בפני הרוב המוחלט של הנשים, וזו מלווה על פי רוב בדרישה לציית ל"עסקת חבילה" -- כאילו בעצם ההגעה לאשפוז ניתנה הסכמה גורפת למכלול ההתערבויות. בנסיבות השוררות בחדרי הלידה בארץ,  נשים רבות חוות פגיעה, כפייה והפרה שגרתית של זכויותיהן: 

התערבויות רפואיות הנהוגות כשגרה אשר לא תמיד תומכות בלידה או ביולדת: אלו עלולות לכלול בדיקות וגינאליות תכופות, ניטור רציף ומניעת שתיה ואוכל. במוסדות רבים יכולה היולדת להימנע מהתערבויות אלו רק אם היא עומדת בתקיפות על זכותה לסרב. לעתים התערבויות הנערכות כשגרה משרתות צרכים מערכתיים או ביטוחיים ולא רק רפואיים, חלקן אף בניגוד ל- evidence- based medicine. התערבויות כגון זירוז הלידה על מנת לקצר את משכה, מניעת ליווי ע"י דולה, או ניטור רציף המאפשר ‘השגחה מרחוק’ תורמות לעליה בשיעור הניתוחים הקיסריים, מעבר למומלץ על ידי ה- WHO. הפרדת התינוק מן האם באורח שגרתי וכפוי מיד לאחר הלידה מקובלת כמעט בכל בתי החולים למרות שהיא עומדת בניגוד להמלצות ה- WHO ולאמנת UNICEF לבית חולים ידידותי ליילוד, ואף בניגוד לזכותו הטבעית של יילוד לשהות בצמוד לאמו. מעבר לכך, בחלק מן המוסדות נאלצת האם למסור את התינוק לתינוקייה בלילות מפאת העדר אפשרות ‘ביות-מלא’.

 

יתר על כן, נעדרים בחדרי הלידה תנאי בסיס לקיום לידה פיזיולוגית כפי שהיא מוגדרת על ידי ארגוני הבריאות והמיילדות העולמיים. תנאים הכוללים בין היתר פרטיות, נגישות למקלחת, הכרות מוקדמת עם אנשי צוות המיומנים בקבלת לידה בתנוחה המתאימה לאשה ועוד. כיום מתקיימים תנאים אלו רק עבור יולדות המסוגלות לשלם 1500-5500 ש”ח ל’מרכז לידה טבעית’ המצוי בבית החולים, דבר המהווה אפליה חמורה על בסיס כלכלי.  

ישנו צורך דחוף להגדיל את מספר התקנים- מיילדת לכל יולדת, אך לא די בכך. יש להעצים את המיילדות ולאפשר להן לבצע מעקב הריון כדי שנשים יוכלו לקבל ליווי רציף. יש לחולל שינוי במערכת כדי שהמיילדות יוכלו ליילד את הנשים תוך כבוד והקשבה אמיתית לתהליך הלידה וליולדת. יש לפתח מסלולי לידה מותאמים, כדי שכל אישה תוכל לבחור מתוך ידע ובלי מגבלה כלכלית את סוג הליווי ואת מקום הלידה המתאימים לה ולבן / בת זוגה. כפי שניתן לראות ממקומות אחרים בעולם, העצמה של נשים ושל מיילדות כאחד מפחיתה התערבויות מיותרות, ימי אשפוז וחוסכת עלויות, וכן מוסיפה בריאות פיזית ונפשית ארוכת שנים ושביעות רצון מחווית הלידה.

שמירה על זכויות היולדת והילוד רלוונטית לא רק עבור הנשים, אלא גם עבור אבות ועבור הילודים ואי לכך נוגעת לכלל האוכלוסייה. אנו בטוחות כי חבירה יחדיו של מקבלי ההחלטות, אנשי המקצוע וציבור היולדות למטרה זו יכולה להוביל לשיפור מהותי.  אנו קוראות לישראל להצטרף למדינות שכבר נותנות לנשים ולמשפחות צעירות כבוד, חירות ושוויון, חופש מפגיעה, ונגישות מלאה לחוויות לידה בריאות וטובות.

 

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה