זעקת האילמים בהסגר אשקלון

שלום רב

שמי סיגל בירס, אני מתנדבת בכלבייה העירונית באשקלון. במהלך תקופת ההתנדבות (3 שנים) צילמתי ותיעדתי כלבים וחתולים שהיו במצב מאוד קשה ולא קיבלו טיפול רפואי.

בשבועות האחרונים החלטנו ,קבוצה של מתנדבים, להפיץ את התמונות ולחשוף את ההתנהלות הלקוייה בכלבייה העירונית באשקלון.

הועלתה עצומה לפייסבוק ואנשים רבים היו מזועזעים מהתנאים הקשים בכלבייה.

בשבוע שעבר,בעיקבות פרסום התמונות, הורה הווטרינר העירוני , ד"ר גדי שרביט, לאסור כניסה של מתנדבים לכלבייה, ואף הגיע לשם בעצמו והורה לסלק את המתנדבות, בעיקר שתי בנות שצילמו יחד איתי תמונות מתוך הכלבייה.

המצב כרגע גרוע ביותר, מכיוון שקבוצת המתנדבים היו נקודת האור היחידה של הכלבים והחתולים בכלבייה, הם מנקים את הכלובים, מאכילים, מחליפים למים נקיים, מוציאים את הכלבים, והכי חשוב מדווחים למתנדבים שאינם מאשקלון על כלבים חולים שזקוקים לטיפול רפואי. עכשיו לא יהיה לנו שום קשר עם הכלבים והחתולים שנמצאים בתוך הכלבייה. כמובן שההחלטה של הווטרינר נובעת אך ורק משקולים אנוכיים שלו, אין לו שום חמלה ורגישות לצרכים של בעלי החיים בכלבייה.

אני רוצה לספר מעט על הכלבייה , ועל התמונות.

מאז שפוטר הוטרינר ד"ר יואב צדוק (לפני מספר שנים) בעיקבות תחקיר של כולבוטק, החליף אותו סגנו בתפקיד ד"ר גדי שרביט.

התקן עמד על שני ווטרינרים, אבל מאז שפוטר ד"ר יואב צדוק, לא אוישה המשרה של הווטרינר הנוסף.  ד"ר גדי שרביט הינו הווטרינר העירוני היחיד באשקלון.

ההסגר באשקלון תמיד מלא עד אפס מקום .אנשים רבים נוטשים כלבים בוגרים וגורים.

הכלבים חיים בכלבייה בתנאים קשים, בכל תא יש לרוב שני כלבים, קערת אוכל אחת, דרגש שינה אחד . הכלבים ישנים על ריצפת הבטון הקרה, ללא כל בידוד טרמי שמחוייב על פי חוק צער בעלי חיים. בכל יום מנקים את הכלובים בצינור מים, כך שבחורף הכלבים ישנים גם על ריצפה רטובה. מספר פעמים ניסינו המתנדבים להכניס מיטות לתוך הכלובים, או שמיכות, ובכל פעם ד"ר גדי שרביט הורה להוציא אותם מהתאים, בטענה ששמיכות מעבירות מחלות, אך הוא לא סיפק כל  פיתרון אחר והכלבים ממשיכים לישון ולבלות את רוב זמנם על ריצפת הבטון. בעיקבות הקור העז ,כלבים (בעיקר מבוגרים) סובלים מהיפותרמיה וגוססים על ריצפת הבטון. המקרה האחרון של כלב שמת מהיפותרמיה קרה לפני שבועיים והוא שגרם לנו לצאת למאבק למען בעלי החיים בהסגרים העירוניים.

בכלבייה ישנם כלבים רבים שמגיעים מהרחוב, לעיתים עם פציעות קשות. מקרה קשה שאירע לפני מספר חודשים: כלב שהגיע להסגר והוכנס לתא. לאחר מס ימים אחד המתנדבים הבחין כי לכלב קשור חבל סביב הצוואר,כשהוציא אותו מתנדב לטיפול ווטרינרי, גילו כי החבל קרע לכלב את הצוואר והיו צריכים לתפור את העור הקרוע, הכלב שכב כך מספר ימים בכלוב מבלי שד"ר גדי שרביט הווטרינר בדק אותו או שם לב למצבו הקשה.(מצורפת תמונה)

כלבים רבים חולים בכלבייה במחלות רבות, דלקות ריאות,שעלת מכלאות, קדחת הקרצית, תולעים ...מחלות אלו ניתנות בחלקן להימנע ע"י טיפול מונע מאוד פשוט, כגון כדורי תילוע. מחלות רבות אחרות ניתנות לטיפול באופן מאוד פשוט במסגרת השהייה בהסגר, לרוב טיפול אנטיביוטי זול מרפא את המחלה, במיוחד אם מתחילים את הטיפול במצב ההתחלתי של המחלה. הסימפטומים מאוד ברורים לעין, גם לאדם לא מקצועי. הכלבים משתעלים, יורדים במשקל בצורה ניכרת, מתקשים בנשימה, משלשלים דם. אבל הווטרינר גדי שרביט לא מעניק טיפול רפואי לכלבים, למרות שהוא מחוייב לכך על פי חוק צער בעלי חיים.

הכלבים גוססים בתא עד שמגיע אחד המתנדבים, ורק אחרי תחינות לווטרינר מצליח לעיתים להוציא את הכלב לטיפול ווטרינרי, ברוב המקרים הכלבים, בעיקר גורים מגיעים למרפאה וטרינרית חיצונית כשהם כבר במצב מאוד קשה ולא שורדים.

חתולים:

מצב החתולים בהסגר עוד גרוע מזה של הכלבים, חתולים נלכדים מהרחוב ומושמים בכלובים. הכלובים מלוכלכים מצואה ומשתן, אין לחתולים מקום מרבץ נקי לשכב עליו, גורים ישנים בתוך קערות האוכל ועושים שם את צרכיהם, מי השתייה מלוכלכים.

חתולים פצועים וחולים לא מקבלים טיפול רפואי וסובלים מכאב ולעיתים גוססים בכלוב.

המצב של גורי החתולים ממש נורא. הפקחים לוכדים גורי חתולים לעיתים בני יומם, ולרוב ללא האמא שלהם. הם נזרקים בתוך כלוב, או על ריצפת הבטון, כך לעיתים במשך ימים.

לפני כשבועיים הובאו מספר גורי חתולים בני יומם לכלבייה, הם הונחו על ריצפת הכלוב. באותו יום ראינו בבוקר את ד"ר גדי שרביט בכלבייה, הוא לא נתן שום פתרון לגורים והשאיר אותם לגסוס ביסורים. בשבת הגיעו המתנדבים לכלבייה, אחרי שלושה ימים, וראו עדיין את הגורים באותו הכלוב , אחד מהגורים טבע בתוך קערת המים, והאחרים גססו ביסורים במשך שלושה ימים, ד"ר גדי שרביט לא טרח לגאול אותם מיסוריהם ולעשות להם המתת חסד.

מקרה קשה נוסף בו הייתי נוכחת, התרחש לפני כשנה , כאשר הכלבן חגי בן שלוש היה בחופשת מחלה והחליפו אותו הפקחים של השרות הווטרינרי. נאספו לכלבייה חמישה גורי חתולים ,שהיו עדיין מחוברים לחבל הטבור, מצאתי את הגורים על הריצפה צועקים, שמתי אותם בתוך גיגית שמצאתי במקום, ביקשתי מהפקח אישור להוציא אותם אבל ד"ר גדי שרביט לא אישר. אחרי יומיים הגעתי שוב,הם היו עדיין באותו מקום חיים ובוכים חרישית. ביקשתי מהפקח שלפחות ידבר עם הווטרינר שיעשה להם המתת חסד, גדי אמר שיגיע. לאחר שלושה ימים הגעתי שוב, והגורים עדיין היו בתוך הגיגית, על גופם הקטן זחלו רימות, ראיתי שאחד מהם זז, הרמתי אותו ,כל הגוף והפנים שלו היו מכוסה ברימות, הוא פתח את פיו  ועל הלשון שלו זחלו רימות, אבל הוא זז ועדיין היה בחיים. (מצורפות תמונות, גורי חתולים בגיגית כחולה).

ישנם לצערי עוד סיפורים רבים שהיינו עדים להם, אשר מראים עד כמה ההתנהלות של הווטרינר העירוני גובלת ברשלנות פושעת.

בעקבות פירסום התמונות הווטרינר ד"ר גדי שרביט הגיע לכלבייה ביום שלישי האחרון והורה לכל המתנדבים לצאת מהכלבייה ואסר עליהם להגיע להתנדב עד להודעה חדשה. הוא בעיקר כיוון לנערה אחת שמתנדבת כבר שנים רבות, והיא צילמה חלק ניכר מהתמונות.

בעקבות ההתנהלות הלקויה וההזנחה הפושעת של הוטרינר העירוני באשקלון, קיימנו הפגנת מחאה ,ביום רביעי 11.5.2011  מול עיריית אשקלון.

הגיעו פעילים מכל הארץ. עמדנו ביחד, כ 200 איש, עם שלטים ותמונות קשות מהכלבייה.....אנחנו מודעים לכך שלפנינו מאבק ארוך , קשה וסיזיפי....אבל אי אפשר לוותר אחרי המראות הנוראיים שראינו....אנחנו הפה של אלו ששוכבים כל לילה בבדידות על רצפת הבטון הקרה.....

למאבק שלנו יש מספר מטרות מרכזיות:

פתיחת שערי הכלבייה בפני מתנדבים.

שהעירייה תעסיק ווטרינר נוסף. שיהיה רגיש לזכויותיהם של הכלבים והחתולים בהסגר. כאשר יש רק ווטרינר עירוני  אחד, הכלבים והחתולים הם הנפגעים הראשונים.

 הווטרינר העירוני ימלא אחר חוק צער בעלי חיים, ולא ייפר אותו באופן כל כך בוטה. ישנן תקנות ברורות על פיהן יש להחזיק בעלי חיים בהסגר עירוני.

על מנת שקולנו יישמע אנו זקוקים לעזרת התקשורת במהלך ההפגנה ובהמשך המאבק.

אנו מבקשים בכל לשון של בקשה את עזרתכם במאבק הכל כך חשוב הזה.

בברכה

סיגל בירס