מתים לחיות - המסע של כולנו

אנו, מפקדים ומפקדות, לוחמים ולוחמות, אזרחים ואזרחיות, אשר אינם יכולים עוד לשבת על הגדר בזמן שטובי חיילנו נשלחו לקרב ונשכחו לאחריו.  לכן אנו אומרים די.  

די לסחבת 

די לחשדנות 

די לפקפוק 

די לפשפש בעברנו ובחדר המיטות 

די למלחמת ההתשה 

די להשפלה ולסבל 

ובעיקר די לברוח מאחריות.  

כי בשם המדינה הלכנו לקרב ובאחריותה לדאוג לנו עם שובנו. 

אנו, שלחמנו למען מדינת ישראל, לעולם לא נשכח את המראות, הריחות והתחושות המתפשטות בכל הגוף ומכירים בסבלם של אחינו שחווים אותם יום יום מחדש. 

אנו, אשר יודעים שבכל רגע יכולים לקרוא לנו שוב לדגל  ונתייצב בלי לשאול שאלות. 

אנו, אשר חווינו על נפשנו ובשרנו את מחיר החיים במדינתנו האהובה. 

אנו, אשר מאשימים את עצמנו, על שלא הקמנו קול זעקה לפני שנים רבות, 

מתוך הבנה שזעקתנו הייתה יכולה להציל את חיי אחינו.  

 

וכעת אנו מרגישים כי הגיע הרגע שלנו לדרוש: 

אנו דורשים שממשלת ישראל תפסיק להפקיר את לוחמינו לגורלם. 

אנו דורשים מאגף השיקום במשרד הבטחון לחדול לרמוס את כבודם של פצועי צה״ל (בגוף ובנפש).  

אנו, מגש הכסף עליו מוגשת מדינת ישראל לאזרחיה, מייצגים את כלל הציבור הישראלי.  

הגענו למעמד החתימה מכל קצוות הארץ.

חתמנו עשיר לצד עני, חילוני לצד דתי, ימני לצד שמאלני, אשכנזי לצד מזרחי, אח לצד אחיו חתמנו כי הגיעו

מים עד נפש. 

בשם עם ישראל ומדינת ישראל, למענה הקרבנו ולמען לוחמי העתיד, אנו

דורשים שינוי מהיר ומהותי בהתנהלות מול לוחמים ולוחמות המתמודדים עם השפעות של חוויות לחימה

משירותם הצבאי. 

על כן, באים אנו על החתום ובחתימתנו אנו מתחייבים ומודיעים כי מה שהיה, לא הוא שיהיה!

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה