עצומה לביטול השינוי בחוק הספרייה הלאומית משנת 2007

אנו, חוקרות וחוקרים במגוון תחומי דעת, חרדים לנוכח השינוי של 'חוק הספריה הלאומית' ביוזמתו של שר החינוך, מר יואב קיש.  החוק הקיים, אותו יזם ח"כ אריה אלדד והצטרף אליו ח"כ משה גפני בשנת 2007, הגדיר את הספריה הלאומית כחברה לתועלת הציבור, "שבמילוי תפקידה תפעל באופן עצמאי ותהיה בת חורין לכלכל כטוב בעיניה את ענייניה במסגרת תקנונה ותקציבה". במסגרת הסכם שכלל את החוק, העבירה האוניברסיטה העברית, שטיפחה את הספריה משנת 1925 את מרבית מניותיה בספריה לידי המדינה. לפי החוק הקיים, היעדים המרכזיים של הספריה הם לאסוף, לטפח, לשמר ולהנחיל את אוצרות הידע, המורשת והתרבות הלאומיים ולשמש ספריית מחקר מרכזית בישראל בתחומי מדעי הרוח, ובמיוחד מדעי היהדות, תרבויות המזרח התיכון והאיסלאם. הספריה משרתת את את קהילת המחקר בכל המוסדות להשכלה גבוהה, כמו גם קהילות של לומדי ישיבות, אמנים וסופרים, תלמידות ותלמידים מתקדמים ואת כלל אזרחי ישראל. מנסחי החוק, שגובש בעקבות המלצתה של ועדה ציבורית בראשות השופט העליון בדימוס יצחק זמיר, הקפידו להציב את הספריה ומוסדותיה הרחק מכל שיקול פוליטי וממנגנוני הכוח העלולים לחבל בשיקולים המקצועיים הקובעים את תהליכי האיסוף, השימור וההנגשה. 

חוזקותיה של הספריה הלאומית באוספיה העצומים והנדירים בתחומי היהדות, המזרח התיכון והאסלם, ארץ ישראל והתרבות הכללית, המוסיקה, הספרות וההיסטוריה של המדע. בין הפרויקטים הרבים של הספריה מפעל "כתיב" המנגיש דיגיטלית אוסף בינלאומי עצום של כתבי יד עבריים, ופרויקט העיתונות היהודית ההיסטורית. בין נכסי הרוח והתרבות הלאומיים שאוצרת הספריה: כתבי היד של הרמב"ם, פרנץ קפקא, ש"י עגנון ואורי צבי גרינברג. האוספים נבנו בשקידה ובמסירות במשך עשרות שנים, על ידי דורות של חוקרים וספרנים, שראו בערכי המחקר והתרבות ובהם בלבד, את הקריטריונים לאיסוף ולשימור. הספריה צפויה לעבור בחודשים הקרובים למשכן חדש ורב יופי, שנבנה בעמל רב בסיוע תרומותיהם של נדיבים ותורמים.

הצעת החוק של השר קיש בועטת במורשת נשגבת זו. הכפפתם של מועצת הספריה ושל הדירקטוריון שמחויב לעמוד על משמר פעילות הספריה, למָרותו של שר, תפגע אנושות בעצמאותה של הספריה ותחבל באוספיה פגיעה ללא תקנה. סופרים ומלחינים יעדיפו להפקיד את ארכיוניהם אצל גופים בלתי תלויים בארץ או בחו"ל; אספנים יבכרו מוסדות יציבים ונטולי פניות ויש חשש כבד שתורמים ימנעו מלתרום לביסוסה של הספריה. פיקוח ממשלתי על הספריה יטיל כתם כבד על סדרי העדיפויות של רכישות ופעולות, ועלולה להיווצר מדיניות של אֵיפָה ואיפה כלפי קהל המשתמשים המגוון הפוקד אותה היום. מעמדה של הספריה הלאומית צפוי להידרדר, הן בקרב העולם היהודי והן בין הספריות הלאומיות החשובות בעולם. אלו עלולים להימנע מלשתף פעולה עם הספריה הלאומית, שיתוף פעולה שהוא כה חיוני לפעילות ספרייתית דיגיטלית בימינו. 

אשר על כן אנו קוראים וקוראות לממשלה: השאירי את הספריה הלאומית בידיהם הנאמנות של החוקרים והספרנים! אַפשרי למועצת הספרייה, לחברי הדירקטוריון ולצוות הספרייה לפעול באופן מקצועי  ועצמאי, כדי לבסס את היכל הדעת והמחקר המשותף שלנו, ללא תלות בגורמים פוליטיים חיצוניים! אַפשרי לכלל תושבי ישראל, מכל העדות, הזרמים והדתות לראות בספריה את בֵּיתם הרוחני והתרבותי. השאירי את הספריה הלאומית מחוץ למגרש הפוליטי ומחוץ לגבולות הכוח והשררה - כמקדש-מעט של דעת ותרבות!