דחיית הלימודים האקדמיים

סטודנטים? דמיינו סיטואציה. אתם בחדר שלכם יושבים מול מסך המחשב, בצד השני המרצה, ללא לוח, ללא טוש, גם אותה רואים במטושטש אבל הרי זה פחות חשוב לראות אותה, אולי עדיף לראות את הלו-.. אין לוח. היא מנסה לכתוב את מה שהיא אומרת בקובץ וורד ולשדר אותו בלייב, אבל הלייב מאחר ב15 שניות, והדיבור מאחר ב5 שניות. שומעים את מכונת הכביסה שלה ברקע. שומעים את מכונת הכביסה שלך ברקע. ההורים בסלון, כי את מקומות העבודה סגרו, רואים טלויזיה על ווליום נמוך אבל זה עדיין מפריע. האחים הקטנים מרעישים ברקע, הילדים בחצר המשחקים מחוץ לבית גם הם מפריעים, והילדים של המרצה, כן, גם הם מפריעים. הווליום מפסיק, חצי מהסטודנטים רושמים "לא שומעים כלום", וחצי רושמים "דווקא שומעים", הווליום מתחיל שוב לעבוד אבל הקובץ וורד שגם ככה איחר בשידור מפסיק לחלוטין. המרצה עושה הפעל מחדש, כולם מחכים לה, אחרי 10 דקות היא חוזרת וממשיכה לרוץ עם החומר. שומעים אותה במקוטע. לא שומעים אותה. כן שומעים אותה. מכונת כביסה. הוורד מופיע ונעלם. "לא שומעים", "לא רואים", "את יכולה להאט". המרצה: "הכל ברור?" - "כלום לא ברור".

זאת חווית הלימודים המקוונת. המצב בלתי אפשרי, והמרצים מחוייבים להמשיך עם רצף הלימודים כאילו אין מצב חירום לאומי. סוף כל שיעור, "מישהו הצליח לעקוב, מישהו הצליח לרשום" נכתב בקבוצת המחזור בוואטסאפ, 0 תשובות. לדחיית הלימודים סיבות רבות, וכל אחד ואחת מאיתנו עונים לפחות על אחת מסיבות הללו:

1. המערכת הלימודית. לרוב משתמשים בMicrosoft Teams, שזה כמו Skype, רק שאחד מדבר ומפעיל את המצלמה והשאר יושבים בשקט. זה נקטע ללא הפסקה, השידור עם רעשי רקע לבנים, לפעמים לא שומעים למשך 10 שניות שלמות ולפעמים לדקה. גם כשזה עובד זה תלוי גם במהירות האינטרנט של המרצה, באיכות המיקרופון שלו, ובכוח שיש למחשב שלו. את המיקרופון אגב, המרצה מספק בעצמו, וזה לא מיקרופון של הביוקר בלשון המעטה, לרוב זה אוזניות חוט רגילות. וכן, אם היה למרצים איזה לוח גרפי שהם היו משתמשים בו כדי לכתוב את מה שהם אומרים, את מה שהם מסבירים, המצב אולי היה טיפ'לה שונה, אבל נכון לכרגע לא כל מוסד לימודים מספק את הציוד למרצים. לא מיקרופון, לא מחשב, ועל אחת כמה וכמה לא לוח גרפי.
2. סטודנטים עם מוגבלויות. אם אני לא מצליח לשמוע את המרצה, מה עושה סטודנט עם בעיות שמיעה שבכל הרצאה היה חייב לשבת בשורה הראשונה כדי לשמוע משהו? אם אני לא מצליח לשמוע חצי ממה שהמרצה אומרת, מה סטודנט עם בעיות שמיעה מצליח לשמוע?
3. האתגר הטכנולוגי. המערכת לא כל כך מסובכת.. בשבילי אולי. מה לגבי סטודנטים מעט מבוגרים יותר, או כאלו שלא מסתדרים עם מחשבים? אם אין מי שיעזור להם להיכנס למערכת, למצוא את הלינק לשיעור, איך הם אמורים להסתדר עם המצב הזה? לרובנו זה נשמע פשוט, אך סטודנטים רבים פשוט לא מצליחים להיכנס. והיי - גם המרצים. מרצה בן 70 לא בעל יכולות טכנולוגיות זהות למרצה בן 30, וזה ניכר בשיעורים המקוונים.
4. הסביבה הלימודית. כשאנחנו יושבים בחדר עם האחים הקטנים בסלון מול מסך מחשב ומנסים להקשיב למרצה, הריכוז שלנו לא בשמיים. אז אפשר ללכת לספרי-.. אין ספריה, הספריה סגורה, המצב פשוט לא מאפשר למידה. לא צריך בעיות קשב וריכוז מאובחנות כדי לצאת מריכוז בסיטואציות כאלה. מה שנכון לגבינו נכון גם לגבי המרצים שלנו - גם להם ילדים ברקע, וגם הם מצליחים בקלות לצאת מריכוז. אבל רגע, מה עם אלו שאין להם חדר משלהם? אלו שנאלצים לחלוק חדר עם אחיהם. אלו שכל כך התרגלו ללמוד בספריה, ופשוט לא מסוגלים לשבת בחדר עם עוד אח או שניים, או עם ההורים בסלון, או שאין להם שולחן להציב עליו את המחשב. יש כאלו שהסביבה הביתית פשוט לא מאפשרת להם ללמוד בבית.
5. הרצף הלימודי. רוב מוסדות הלימוד להשכלה גבוה מחלקות את הכיתות לקבוצות, בתרגול קבוצות של 3-4 כיתות לפי קבוצת הרצאה, ובמוסדות לימוד עם מחזורי לימוד צפופים יותר, יש גם 15-16 כיתות תרגול לפי 4 קבוצות הרצאה. חלק מהמרצים ומהמתרגלים דוחים את השיעורים או מזיזים אותם בהתאם לשעות שהם כן יכולים לעשות שיעור מקוון מהבית (שאגב לעיתים מתנגש עם הרצאות אחרות או עם הסידורים היום-יומיים שלנו) וחלק לא. אה, ושיעורי הבית והעבודות ממשיכים לזרום לכיווננו באופן שווה בין כולם. בסופו של דבר נוצר פעם בין הסטודנטים, שכן יש כאלו שמוכנים לעשות את שיעורי הבית ויש כאלו שלא, ושאלה גדולה מרחפת מעל כל אחד מאיתנו שנתון לגורל המזל. מי נפל על מרצה ומתרגל שמבטל שיעורים ומי לא, אצל מי המרצה מסתדר עם המערכת, עם אינטרנט באיכות גבוה, ומיקרופון מעולה, ומי לא - מי יגיע מוכן למבחן ומי יישאר עם פערים וחורים בחומר הנלמד.
6. שילמת קיבלת - אבל לא קיבלת. אם היינו רוצים שיעורים מקוונים היינו משלמים לאוניברסיטה הפתוחה ושומעים הרצאות מוקלטות. שילמנו למכללות ולאוניברסיטאות שמבטיחות שיעורים פרונטליים, עם האפשרות לשאול שאלות, להעתיק מהלוח - לא שילמנו על שידורים בלייב שלא מפסיקים להיתקע.
7. ציונים. ללא ספק המצב הנוכחי הולך לפגוע בגליון הציונים של כל אחד ואחת מאיתנו. כשנצא לשוק העבודה, גם אם הממוצע שלנו נמוך ב2-3 נקודות בגלל הסמסטר הזה לעומת המחזור הקודם, הסיכויים שלנו אוטומטית נמוכים יותר. בכמה נמוכים זאת שאלה גדולה וספק אם יש לה תשובה מדויקת, אבל זה ברור חד משמעית שהציונים שלנו ייפגעו.
8. לא לכולם יש מחשב! צריך להגיד את זה. כן אנחנו בשנת 2020, אבל לא לכולם יש מחשב. יש סיבה שיש ספריה ובה מחשב מוצב כמעט על כל שולחן, זה בשביל אלו שרוצים את האווירה הלימודים הזאת, אך זה גם בשביל אלו שפשוט אין להם מחשב. וכרגע, אין ספריה ואין מחשב.
9. אנחנו במלחמה. המצב כרגע הוא מצב חירום לאומי ואנחנו סופגים את כל המשתמע מכך. גם כלכלית, וגם נפשית. וזה עיניין קריטי. חלקנו לא יכולים לתפקד בצורה מלאה עם כל מה שקורה כרגע, בטח ובטח שלא להישאר מרוכזים בשיעור שלא מפסיק להיקטע כשבהלת הקורונה מכה בכל אחד ואחת מאיתנו.

לדחיית הלימודים גם השלכות, אנחנו לא תמימים. כל הסמסטר זז קדימה אל תוך הקיץ, ועם זה נצטרך להתמודד. אבל עדיף להתמודד עם אתגר אפשרי, מאשר אתגר בלתי אפשרי של "למידה מרחוק", שכרגע מרגישה ממש ממש רחוק.

אנחנו לא מוכנים לתת יד לתחושת הזלזול הזאת שמציבה מערכת החינוך תוך התלעמות ממצב החירום הלאומי, ואנחנו דורשים את דחיית הלימודים עד שנוכל לחזור לחווית הלימודים שעבורה שילמנו!

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה