צמצום הפערים בחינוך בין המרכז לפריפריה

מצב מערכת החינוך בפריפריה כיום אינו מזהיר בלשון המעטה. המערכת מצויה בקשיים המשפיעים לרעה על מסיימי יב' בפריפריה; קיימים פערים עצומים בתחום הלימודי בין מסיימי יב' במרכז לבין מסיימי יב' בפריפריה - פערים הנובעים מתקצוב לא מספק, מחוסר במשאבים לימודיים וממדיניות לקויה שננקטה לאורך השנים. הדבר מתבטא בין היתר בהישגים נמוכים יותר של תלמידי הפריפריה בבחינות הבגרות ובנוסף נוצרת פגיעה בהמשך חייהם העתידיים כבוגרים עצמאיים במדינה.

אנו תלמידי כיתה יב' מתיכון תלמה ילין, גבעתיים, במסגרת מטלת הביצוע באזרחות, חקרנו בעיה אזרחית זו. ירדנו לשורש העניין, חקרנו את התופעה, הגורמים לבעיה, ראיינו אנשי מקצוע אשר הציגו בפנינו את המצב הקיים במוסדות החינוך בפריפריה כיום. מהמחקר שערכנו גילינו שהבעיה נובעת ממספר סיבות עיקריות לאורך השנים, בהן:

סיבה מרכזית לפערים שנוצרו בין הפריפריה והמרכז בתחום החינוך הינה המעמד הסוציו-אקונומי ממנו מגיעים התלמידים. תלמידי המרכז מגיעים ברובם ממעמד סוציו-אקונומי גבוה באופן יחסי. לעומתם, תלמידי הפריפריה מגיעים ברובם ממשפחות קשות יום, שמצבן הכלכלי לא מזהיר בלשון המעטה. אותם תלמידים מוטרדים מהמצב הכלכלי של משפחתם על בסיס יום יומי והדבר מתבטא בעובדה שהתלמידים נאלצים לעבוד מעבר לשעות הלימודים על מנת לסייע בפרנסת המשפחה. הדבר פוגע בתהליך הלמידה של תלמידים אלו; במקום להתרכז בלמידה הם נאלצים לעבוד על חשבון זמן המיועד לתרגול עצמי בבית ולהתקדמות אישית.

מעבר לכך, המצב הכלכלי של המשפחות בפריפריה לא מאפשר להורי התלמידים לשלם על שיעורים פרטניים לילדיהם מעבר לשעות הלמידה הבית ספריות. לעומת זאת, במרכז, הורי התלמידים יכולים לאפשר מבחינה כלכלית שיעורים פרטניים, תכניות העשרה ועוד במטרה לקדם את הישגיהם הלימודיים של ילדיהם. הדבר יוצר אם כך פערים גדולים בין תלמידים שלא ניתנת להם הזדמנות לתמיכה חוץ בית ספרית בלימודיהם לבין תלמידים אשר נהנים מתמיכה כזו. אין כל ספק כי מהיבט זה, תלמידי הפריפריה לא זוכים לשוויון הזדמנויות.

סיבה משמעותית נוספת לבעיה הינה מחסור עצום במורים, ובמורים טובים בפרט. בשל הריחוק הגיאוגרפי של הפריפריה ממרכז הארץ, אין למורים אפשרות לגור במרכז ולנסוע באופן תדיר ללמד בפריפריה, לכן לימוד בפריפריה כרוך במעבר של המורים למגורים בפריפריה. פעולה זו אינה דבר פשוט עבור מרבית המורים, להעביר את חייהם לפריפריה המרוחקת ולהשתקע בה, ולכן קיים מחסור במורים בפריפריה ובפרט במורים למקצועות הטכנולוגיים (המורים למקצועות הטכנולוגיים הם לרוב אנשי היי-טק ומדענים אשר ההוראה היא השלמת הכנסה עבורם; מקום העבודה הראשי שלהם נמצא במרכז ולכן קשה להם להגיע וללמד בפריפריה). 

התלמידים בפריפריה אינם נהנים מתוכנית למידה עשירה ומגוונת כמו זו הקיימת בבתי הספר במרכז. בבתי הספר במרכז קיימות אפשרויות רבות למקצועות הרחבה לבגרות כגון: שפות שונות, מדעי החברה, פסיכולוגיה, ביולוגיה, פיזיקה, מחשבים ועוד. בפריפריה האפשרויות למקצועות ההרחבה הן מצומצמות ביחס למרכז. זאת, בעיקר בשל מחסור במורים למקצועות הנ"ל וכן בשל העובדה שלא קיים תקצוב מספק (פתיחת כיתות ומגמות נוספות כרוכה בעלויות נוספות).

 היבט נוסף בו מתבטאים הקשיים של מערכת החינוך בפריפריה הוא מחסור בציוד למידה חדשני. בתי הספר בפריפריה מצויים במחסור של ציוד לימודי חדשני כגון מחשבים, מעבדות, מקרנים וכו'. הציוד הקיים כיום הוא רעוע ברובו ומיושן, ובשל כך, התלמידים לא נהנים מאיכות למידה חדשנית ומודרנית, כפי שנהנים התלמידים הלומדים במרכז. 

מכל הנאמר לעיל, ניתן להסיק כי קיים פער, בין תלמידי הפריפריה ותלמידי המרכז, שהולך ומתעצם עם השנים. הפער בא לידי ביטוי בהישגי תלמידי י"ב בבחינות הבגרות ובאחוז זכאותם לבגרות. בשל כל הסיבות שציינו, ההישגים של בוגרי י"ב בפריפריה נמוכים משמעותית מהישגי בוגרי י"ב במרכז, וכך גם אחוז זכאותם לבגרות. כידוע, מעמדה של תעודת הבגרות במרחב הציבורי הוא גבוה; מוסדות ההשכלה הגבוהה דורשים תעודת בגרות מלאה ללימודי התארים השונים, הצבא בוחן את תעודת הבגרות ובהתאם לכך משבץ את התלמידים למיונים השונים, מקומות עבודה רבים דורשים תעודת בגרות כתנאי קבלה לעבודה וכו'… מעבר לכך, ברמה הבסיסית, לפי השקפתנו, חינוך הוא המפתח להצלחה. על החינוך להיות מיטבי ושוויוני, ואין לקפח אף אדם בתחום זה. תושבי הפריפריה ראויים כפי שראויים תושבי המרכז לשוויון הזדמנויות. 

אם כך, ניתן לראות שתלמידי י"ב בפריפריה לא זוכים לנקודת פתיחה שווה לזו של בוגרי י"ב במרכז. דבר זה בהחלט משפיע לרעה על עתידם וחוסם בפניהם אפשרויות רבות. כאמור, לא מתקיים שוויון הזדמנויות!

על מנת לבדוק את המצב בשטח כיום ולהגיע למסקנות ולפתרונות מתאימים לבעיה ראיינו אנשי חינוך מהפריפריה. מהראיונות עמם עולה כי הבעיה אכן מורגשת בשטח וכי על המדינה להשקיע משאבים נוספים על מנת להוביל לצמצום הפערים הקיימים. למשרד החינוך צריך להיות אינטרס לדאוג לכל בתי הספר במדינה ולהצלחת התלמידים, מתוך הבנה וראיה שהחינוך הוא הבסיס להתחלת חייהם של הבוגרים הצעירים במדינה. על החינוך להיות שוויוני, ולכן על המשרד לדאוג לכך! ברמה המעשית, ברגע שהבעיה תיפתר והפערים יצטמצמו, בוגרי בית הספר בפריפריה יזכו לנקודת פתיחה שווה, לשוויון הזדמנויות ולמימוש מלא של הפוטנציאל הטמון בהם, ובכך לתרום את חלקם בצורה הטובה ביותר למדינה, לתרבות ולכלכלה.

לפיכך, הפתרון היעיל ביותר מקורו בהחלטות הממשלה. על הממשלה לנקוט במדיניות של "העדפה מתקנת". כלומר, להעניק תקצוב דיפרנציאלי לטובת בתי הספר השונים בפריפריה. יש לציין שמתקיימת מדיניות כזו כיום אך, התקצוב הקיים לא מספק על מנת לגשר על הפערים הקיימים. על הממשלה להעניק סיוע תקציבי נרחב יותר למוסדות החינוך בפריפריה, שיאפשר לאותם מוסדות לדאוג להבאת ציוד חדשני לבתי הספר, לפתיחת מגמות לימוד מגוונות, להוספת שעות תגבור פרטניות לתלמידים הזקוקים לכך, לתמריצים כלכליים למורים על מנת שיבואו ללמד בפריפריה ובכך - להעניק מענה לבעיה.  

אנו קוראים לכם להצטרף למאבק לשוויון בין תלמידי הפריפריה לתלמידי המרכז, לחתום על העצומה ולשתפה! רק כך נוכל לצמצם את הפערים הקיימים וליצור חברה יציבה, שוויונית ומתוקנת - בה כל אחד זכאי לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בו.