סלילת כבישים לבתי הספר הערבים בנגב בהם נהרגו 4 ילדים בשנתיים האחרונות. דרכי עפר מסוכנות אלא זכו בשם
מספר חתימות
452 |
|
10,000 | |
בית המשפט העליון קבע בחדות בשנת 2005 כי המדינה המקימה בתי ספר בכפרים הבדואים בנגב, חייבת לסלול להם דרך בטוחה. בג"צ אף הורה לסלול דרך תקינה לבית הספר בכפר אלפורעה. ואולם, במשרדי הממשלה לא התרגשו מהפסיקה: הדרך לבתי הספר באל-פורעה ממשיכה להיות דרך חתחתים. יותר מאלף תלמידים ממשיכים להיטלטל בה מדי בוקר.
הסכנה הטמונה בהעדרן של כבישים סלולים נוחים ובטוחים זכתה מאז להוכחה נוראה: בשנת 2006 נהרג הנער סלימאן אל-אטרש בהסעה לבית ספרו. שני אוטובוסים של תלמידים, אשר נסעו בדרך החתחתים הצרה, נאלצו להתקרב זה לזה. סלימאן ז"ל הציץ מחלון האוטובוס, וראשו נמחץ ע"י האוטובוס שהגיע מהכיוון הנגדי.
לעתירת פורום החינוך הערבי בנגב נגד משרד החינוך, שהוגשה בעקבות המקרה, צורפו תמונות המלמדות על חומרת הסכנות: הדרכים רצופות מהמורות ובורות, ומתכסות שיטפונות בחורף, ואילו בקיץ, האבק המיתמר מהן מונע מהנהגים להבחין ברכב זולתם ובתוואי הדרך.
בג"צ נעתר לעתירה חלקית, והורה לסלול את הדרך לבית הספר בכפר אל-אטרש בשיטת "מצעים מהודקים" (דחיסת עפר). אך במהרה התברר כי העפר הדחוס נשטף בשיטפונות ונמחק במרוצת הגלגלים, והסכנה עדיין אורבת. מאז מותו של סלימאן, קיפחו שלושה ילדים נוספים את חייהם בדרכים, שזכו לכינוי "דרכי המוות". אבל משרדי הממשלה מסרבים להתרגש.
ציר הזמן של העצומה
- 22/09/2008
- העצומה השיגה 100 חתימות!
- 21/09/2008
- העצומה נפתחה