התנגדות לתוכנית מיזם עסקי על הגבעה שמול המדרשה
מספר חתימות
|
עד כה נאספו: 675 חתימות.
|
לכבוד
מר שמוליק ריפמן
ראש המועצה האזורית רמת הנגב
הנדון: תוכנית מיזם עסקי על הגבעה שמול המדרשה
פנייתנו כתושבי מדרשת בן גוריון ואזרחים מודאגים היא בעניין התוכנית להפוך את מאגר המים היישובי שעל הגבעה, מערבית לכביש 40 מול הכניסה למדרשה, למסעדה, ואת הערוצים שמסביב למאגר לאתר תיירות ובו כ- 24 צימרים. אנחנו מעוניינים לעצור את התהליך ולהשאיר את הנכס הציבורי והאזור הבתול שמול יישובנו מוכן למשימות המים של העתיד הקרוב או הרחוק. נוסף על כך, ברצוננו להשאיר את האזור כנוף פתוח וטבעי עבור תושבי האזור וכלל הציבור.
אנחנו תוהים מדוע גורמים במועצה האזורית מקדמים תוכניות מהסוג הזה ללא פרסום התוכנית בערוצים המקובלים, וללא שיתוף תושבי האזור.
כיצד זה הוצב רווח פוטנציאלי של איש עסקים אחד כנגד רווחתם (הכללית והכלכלית) של כלל תושבי המדרשה? אנו, כיישוב ירוק המבקש להגביר את קרבתו לסביבה ולנצל כמה שפחות את המשאבים הלאומיים והגלובליים, לא מוכנים להקריב נכס ציבורי כמו מאגר המים היישובי ליזמות תיירותית, פרטית, יזמות שאינה מתחשבת בשאיפות וברצונות היישוב ושמה אותם ללעג.
1. ליישוב צפוי המשך פיתוח בעתיד (הגדלת שכונת נווה בוקר, בניית מרכז ספורט, הגדלת בית ההארחה, והמשך פיתוח של אוניברסיטת בן-גוריון), וייתכן שנרצה בעתיד לנצל את מאגר המים לשימושים שונים במים מתוקים או בקולחין. הפיכת המאגר למסעדה ימנע מאתנו אפשרות כזאת.
2. מדרשת בן גוריון נמצאת, כידוע, בתהליך תנופה ומהווה מוקד שמושך תושבים חדשים לאזור. פיתוח הנגב ברוח חזונו של דוד בן גוריון הוא כבר כאן, במדרשה. התושבים נמשכו ליישוב, בין השאר, בשל הנוף הפראי והפתוח, שאין בו פיתוח מסחרי מסיבי בכל פינה ופינה. כפועל יוצא, אנחנו עדים לעלייה במחירי הנכסים בשכונות הפרטיות שביישוב. פגיעה בנופים שסובבים את היישוב עלולה להוריד את ערך הנכסים שלנו ולהאט קליטה של תושבים חדשים ביישוב. רק בחודשים האחרונים נרכשו מעל 60 מגרשים בידי אנשים שבחרו במגורים לצד נוף טבעי - ולא למרגלות מרכז תיירותי שיתפתח על הרכס כפועל יוצא מהתוכנית. הפיתוח המדובר יהווה תקדים לבנייה נוספת על הרכס. ברור לגמרי שברגע שיאפשרו בניית מסעדה ותשתיות יתפתחו סביבה - באופן חוקי או לא - עוד מתקנים תיירותיים. פגיעה בנוף ומכאן באופי ובאווירת היישוב עלולים בהחלט להוביל לירידה בביקוש למגורים ומכאן לירידה בערך הנכסים שכבר נרכשו.
3. הבינוי המתוכנן על הגבעה יגרור פיתוח תשתיות והכפלת משאבים קיימים (שכבר קיימים בתוך היישוב עצמו) - יידרשו כביש גישה רחב ומסודר לרכבי הספקה ופינוי, כניסה ויציאה לרכבים פרטיים, שטחי חנייה, תשתיות חשמל, תקשורת, מים וביוב. זאת אומרת: הרס שטח טבעי רחב ביותר ובזבוז משאבים ואנרגיה. נוסף על כך: אנחנו מניחים שכספי ציבור יממנו את פיתוח התשתיות. אנחנו סבורים כי ניתן לבנות מיזם תיירותי בתוך גבולות היישוב, דבר שיחסוך כסף רב וגם משאבי טבע. מוֹתר לציין שבתוך היישוב קיימים כבר מסעדה, סופרמרקט, בתי הארחה: בית ספר שדה ובית הארחה אחר, מרכז מסחרי. בכל אלה קיימות כבר כל התשתיות.
שירותים דומים לאלו המתוכננים על הגבעה קיימים בכל המרחב הקרוב למדרשה.
4. מיזמים בתוך היישוב ישמשו גם את התושבים וגם את המבקרים, וימנעו את הצורך לחצות את כביש 40, דבר שעלול להיות בעיה בטיחותית.
5. פיתוח של אזור פתוח, כמו הרכס שמול המדרשה והוואדיות שמסביב, מונע רצף של שטחים פתוחים אשר יגרום לבידוד גנטי של אוכלוסיות בע"ח וצמחים (בידוד גנטי יכול להוביל בסופו של דבר להכחדת מינים).
6. האזור המדובר, משום ייחודו וקרבתו ליישוב, משמש שטח חינוכי (לתלמידים, לחיילים, לסטודנטים, לחוקרים, לתיירים). מעבר לערך החינוכי, שימור שטחים פתוחים מהווה ערך של שימור טבע ונוף, ערך שעמו מזדהה נתח משמעותי של תושבי המקום.
אנו מקווים שערכי הסביבה, על כל המשמעויות הכלולות בהם, כפי שפירטנו וכפי שהשכל הישר נותן, יעוררו את הגורמים הנוגעים לאי יישומו ובינויו של המיזם המתוכנן הזה.
נקווה ואנו בטוחים שלאזור המדובר יימצאו שימושים טובים יותר, התואמים יותר את ערכי הטבע שעדיין ניתן לשומרם דווקא באזור צפון הנגב, אזור בתולי, טבעי, שמשום היותו כזה מהווה ויהווה משאב משיכה למתיישבים חדשים המחפשים את הקרבה לטבע, את המרחק מהאוויר המזוהם, מהרעש, ההמולה והצפיפות של האזורים הבנויים שבמרכז הארץ. לבד מתיירות מזדמנת יש חשיבות ליישוב הנגב, ויישוב הנגב הוא פועל יוצא מאיכות החיים שהאזור מציע - איכות שעומדת מול מה שיש לגליל הירוק או למרכז ההומה להציע.
הביטוי "נלבישך שלמת בטון ומלט" היה נכון בזמנו לבינוי האומה והמדינה.
רבים מודים כיום שהוא אינו נכון בהכרח לכל מקום ומקום במדינה.
בכבוד רב,
הפורום הסביבתי במדרשת בן גוריון, ותושבי היישוב
כסלו תשס"ט - דצמבר 2008
** למידע נוסף נא לפנות לכתובת הדוא"ל שלנו ב halukkim4everyone(at)gmail.com
ציר הזמן של העצומה
- 07/04/2009
- העצומה השיגה 500 חתימות!
- 21/12/2008
- העצומה השיגה 100 חתימות!
- 17/12/2008
- העצומה נפתחה