שיטת השוברים - העברת תקציב החינוך ישירות להורים ולתלמידים ולא ישירות לבתי הספר

הערה פותחת :

אשמח אם כל חותם יעביר את העצומה לפחות לעוד אדם , ואשמח גם להצטרפות אנשים נוספים להובלת הקמפיין הזה ולפעילות גם מחוץ לאינטרנט .

המעוניינים - אנא , השאירו בשדה ההערות הודעה על נכונות  וכתובת דוא"ל או טלפון ליצירת קשר .

תודה  ,  אלי

הסבר כללי לרקע לעצומה :

מערכת החינוך הציבורי בישראל - במשבר .

מדובר קודם לכול במשבר קונספטואלי , אך גם במשבר ארגוני, ומנהלי .

רוב הניסיונות לתיקון המצב, היו ברמת פיתרונות ממעלה ראשונה - הזזת הרהיטים ממקום למקום, אך לא שינוי מהותי אמיתי, למרות ההצהרות המפוצצות .

בסקנדינביה - בה הייתה מערכת חינוך ציבורי גרועה , נמצא פיתרון איכותי המשלב סוגי התנהלות שונים , ומערכת החינוך הפכה לאיכותית מאוד . 

הפיתרון הסקנדינבי שהסתבר כיעיל ביותר, וללא השקעת כספים גדולה היה פשוט - העברת השליטה בתקציב החינוך להורים , שמשמעותו  - בידי ההורים ניתנה יכולת תיגמול חיובי של מוסדות שרמתן עלתה , ותיגמול שלילי של מוסדות שרמתן לא עלתה או אף ירדה .

_______________________________________________

ג ו ף   ה ה צ ע ה   : 

שוברי חינוך  -    העיקרון :

כל אזרח/ית שיש להם ילדים – זכאים לקבל מהמדינה שוברי חינוך בהתאם למספר הילדים .

סכום השובר מחושב על מנת לכסות עלויות שוטפות לתלמיד ,כולל עלות תחזוקת מבנים, מתקנים , ציוד , פיתוח , שכר מורים ואנשי צוות , ואף ריווח במקרה של מוסד פרטי ( במוסד ציבורי יישאר כסף לפיתוח , התרחבות  ולהעלאה בשכר המורים ).

גודל השובר קבוע וזהה לכל תלמיד ללא קשר לרקע הסוציאל אקונומי ממנו הגיע .

ההורים והתלמידים  בוחרים מוסד חינוכי כראות עיניהם – בהתאם לאיכותו ו/או השקפתו – ומעבירים אליו את השובר. אין אפשרות לסינון , אלא הקבלה בהתאם לראשון מגיע ראשון מתקבל, או הגרלה .

המוסד גובה את הכסף מהממשלה/רשות מקומית, בהתאם למספר השוברים שבידיו .

מוסדות לא איכותיים יאלצו להשתפר או להיסגר .

 השובר מכסה גם אפשרות של חינוך ביתי , אף כי הסידורים קצת שונים .

______________________________________________

פירוט לגבי נקודות  ספציפיות :

באזורים מדוללי אוכלוסיה – סכום השובר הוא גבוה יותר מהסכום הסטנדארטי , על מנת לקזז את מספר התלמידים הנמוך יחסית ,  ועדיין לאפשר הקמת מגוון של בתי ספר בעלי תקציב אפקטיבי  , ולאפשר בכך מגוון  גדול בבחירה של מוסדות חינוך גם בפריפריה .                      

סכום השוברים יכול להיות גדול כיוון שבהסדר השוברים לעומת השיטה הקיימת - נחסכים כל כספי המנגנון המנופח של משרד החינוך  .

פיקוח :         

ככלל - הפיקוח על סוג החינוך ואיכות החינוך - נתון בידי ההורים והתלמידים , באמצעות השימוש בשוברים .                   

בעניינים טכניים ופרוצידוראליים כלליים וכלל ארציים - הפיקוח הוא  ממשלתי או רשות מקומית ( תוך שימוש רחב במערכי פיקוח כלליים קיימים , של הרשות המקומית , או  של הממשלה  ) בשיתוף עם נציגויות נבחרות של  ה ה ו ר י ם . 

הפיקוח הוא   : 

על קבלת תלמידים למוסדות החינוכיים שלא על בסיס מפתח סוציו אקונומי ( אלא , ראשון נרשם - ראשון מתקבל , או  - הגרלה ) .

על תקינות בטיחותית ובריאותית  שימוש במערכות פיקוח קיימות  .

על פיזור מגוון בחירה גדול של בתי חינוך בכל אזורי המחייה ( שכונתיים, פריפריאליים )  , שלא על בסיס מפתח סוציו אקונומי  ( שלא ייווצר מצב של מגוון גדול באזורים חזקים / צפופים  ומגוון קטן באזורים חלשים / מדוללי אוכלוסייה   ) . 

על הגבלת מספר בתי ספר השייכים לרשת חינוכית בבעלות פרטית אחת ( אדם או קבוצה ) , על מנת למנוע השתלטות מונופוליסטית של רשתות חינוך ענקיות על האופציות החינוכיות .

על מימוש תקנים הומאניים, כגון צפיפות בכיתות, מימוש זכויות אדם וזכויות ילדים  מימוש חוקי המדינה וכו'   .

על כך שמוסדות  ( פרטיים או ציבוריים )  המשתתפים בהסדר - לא יקבלו תמיכה ממקורות אחרים, פרט לתשלומי השוברים , על מנת למנוע העדפה של בעלי יכולת להכניס את ילדיהם למוסד נבחר תמורת תוספת תשלום .

על התנהלות תקינה בהתאם להסדרים שנקבעו במקרה של חינוך ביתי .           

כאמור - אין התערבות ממשלתית בסגנון ובגישות החינוכיות , כולל חינוך ביתי .

ההורים / תלמידים  - בוחרים בגישה המתאימה להם , או הנראית להם כאיכותית ביותר והם נוטים לנטוש מוסדות לא איכותיים , או כאלו שאינם הולמים את השקפת עולמם .

 הפיקוח הטוב ביותר על איכות החינוך הוא פיקוחם של ההורים יחד עם התלמידים .

בסקנדינביה זה יצר תחרות בין מוסדות החינוך. הציבור  נלהב ותומך בהמשך השיטה .

אף שבתחילה זה יצר נהירה למוסדות פרטיים /ציבוריים איכותיים, בסופו של דבר המערכת הציבורית נאלצה להשתפר וכרגע כ 15% מהתלמידים לומדים עדיין בחינוך הפרטי ו 85% חזרו לחינוך הציבורי שהשתפר בצורה משמעותית .

זה נראה כשילוב נכון , הרמוני ומאוזן .  

ההצעה נועדה להחליף מצב קיים מעוות :

בבוקר, מערכת חינוך ציבורית , הנתפשת ככישלונית אפילו בהשגת יעדיה – מפרנסת ומאפשרת את קיומה אחר הצהריים ובערב של מערכת פרטית (לבעלי היכולת בלבד ) שמשלימה, מתקנת , ומשקמת את כישלונות המערכת הציבורית בבוקר ומחפה בהישגיה על הכישלון ,  באפשרה למערכת הציבורית  להתהדר בהישגים , שלא היא לבדה תרמה להם.

מעגל הקסמים המעוות הזה :  מגביר את הפערים בחינוך – מקבע התנהלות כישלונית – מנציח קיום מערכת פרטית המתפרנסת מכישלון המערכת הציבורית ומאידך מגבה אותו .   הגיבוי מאפשר למעגל להמשיך ולחוג .

 בישראל - באופן ספונטני , כבר נמצא מעין פיתרון דומה  לפיתרון הסקנדינבי  - פיתרון ההצבעה ברגליים  - נטישת מערכת החינוך הציבורית . 

בסופו של דבר - אולי התהליך הזה יגרום למערכת הציבורית להשתנות .

אבל  -  הפיתרון הסקנדינבי מסודר יותר ,  ונהנים ממנו כבר מלכתחילה - ר ו ב  , או  כ ל  שכבות הציבור , ללא קשר למעמדם הכלכלי חברתי .