Green Day
מידע:
גרין דיי (באנגלית: Green Day, "יום ירוק") היא להקת פאנק רוקאמריקנית, הפועלת מאז 1987. שירי הלהקה עוסקים בסמים, שפיות, אמונה, פרשות הדרכים שבחיים ויחסים רומנטיים. באלבומה האחרון החלה לעסוק הלהקה גם בפוליטיקה, ונושאים רציניים יותר. הלהקה עיצבה לעצמה במהלך השנים מספר איפיונים, אפיון שונה בכל אלבום, כגון עניבות ואיפור לעיניים, באלבום American Idiot.
חברי הלהקה המקוריים הם בילי ג'ו ארמסטרונג ומייק דירנט שנפגשו לראשונה בגיל 10 (1982) בקפיטריית בית הספר והקימו להקה בשם Sweet Children. באותה תקופה היה טרה קול מתופף להקת ה"לוקאאוטס" בקליפורניה. ב-1987, כאשר היו בילי ג'ו ומייק בני 15, הם התחילו לנגן ואף להופיע בתחרויות מקומיות ובבית הספר. ב-1989 צירפו אליהם את המתופף ג'ון קיפמאייר (הידוע גם בשם אל סוברנטה) שתופף גם בלהקת הפאנק-רוק Isocracy, ואז שונה שם הלהקה לשמה הנוכחי, "Green Day" (יום ירוק),באותה שנה הוציאה הלהקה את ה-EP הראשון שלהם "1039/Smoothed Out Slappy Hours", שכלל 4 שירים מקוריים של הלהקה הצעירה, ובאותה שנה הוציאו את ה-LP הראשון שלהם "1039/Smoothed" בשנת 1990 הוחלף ג'ון קיפמאייר במתופף טרה קול (פרנק אדווין רייט השלישי), שנשאר עם הלהקה עד היום.
בשנת 1991 יצרה הלהקה אלבום ראשון באורך מלא, שנוצר מתוך אסופה של קטעים שנאספו מה-LP ומשלושת ה-EP's הראשונים שלהם (, 1030/Smoothed Out Slappy Hours/Sweet Children,), שם האלבום נלקח מהשמות של האלבומים הנ"ל ונקרא 1,039/Smoothed out Slappy Hours.
מאוחר יותר הקליטה הלהקה את אלבומה המקורי הראשון !Kerplunk, שיצא ב-7 בינואר 1992, בהפקת "לוקאאוט! רקורדס" ועברה למפיק רוב קוואלוגראנג' מהחברה, שמלווה את הלהקה עד היום. האלבום עמד בצל להקות ה ששלטו במיינסטרים באותה התקופה, ולא זכה להצלחה רבה.
הלהקה זכתה להצלחה באמצע שנות ה-90 (1994-1995) עם האלבום Dookie,שעבורו זכתה הלהקה בפרס גראמי בקטגוריית "האלבום האלטרנטיבי" ונבחר למקום ה-193 ברשימת 500 האלבומים הטובים ביותר בכל הזמנים. האלבום כלל את הלהיטים "Basket Case", " Longview","Welcome To Paradise" ו-"When I Come Around" שנוגנו בפסטיבל וודסטוק 94, ויצרו קרב בוץ ענקי שנתן לפסטיבל את שמו "Mudstock" [1]. בסיום השיר "Basket Case" החל קרב בוץ בין חברי הלהקה למעריצים ובמהלך הקרב קפץ הבסיסט מייק דירנט אל הקהל. כשרצה לחזור אל הבמה המאבטחים לא זיהו אותו ותוך כדי מאבק, אחד המאבטחים שבר לו כמה משיניו הקדמיות.
לקראת סוף שנת 1995 הוציאה הלהקה את אלבום האולפן הרביעי שלה - Insomniac (אינסומניה-הפרעת שינה חמורה) שלא זכה להצלחה גדולה בשנה שיצא, אך בכל זאת מכר 13 מיליון עותקים ברחבי העולם עד היום. שמו של האלבום מתייחס לחוסר השינה ממנו סבל בילי ג'ו בעקבות לידת בנו הראשון ג'וזף (ג'ואי).
לאחר יציאת האלבום וסיבוב ההופעות הקצר לקידומו, יצאו חברי הלהקה להפסקה של שנה מהופעות ומהקלטות משותפות, עד ליציאת האלבום הבא "Nimord.".
תחילת הפריצה של גרין דיי הייתה עם יציאת אלבומם Nimrod אשר הניב את הסינגל Good Riddance (Time of Your Life)סיינפלד שהתפרסם בעיקר בזכות היותו שיר הסיום לספיישל העונה האחרונה של הסדרה המצליחה שירדה מהמסך שנת 1998.
בשנת 2000 גרין דיי הוציאו את אלבום האולפן השישי שלהם " Warning:" אשר לקח את הסגנון שבו הם השתמשו באלבומם "nimord." צעד אחד קדימה. שינויים בחייהם האישיים השתקפו באופן יותר בוגר וישיר במוזיקה שלהם. אף על פי שהאלבום הניב כמה להיטים, כמו "Minority" ו- "Warning", חלק מהאנשים הגיעו למסקנה שהלהקה נהיית פחות רלוונטית והפופולריות שלה ירדה. על אף שהאלבום קיבל ביקורות רבות טובות, הוא לבסוף נהפך לאלבום הכי פחות נמכר של הלהקה. אפילו שהלהקה הרגישה שהאלבום היה אחד מעבודותיהם המושקעות ביותר, חוסר ההצלחה גרם לאנשים לפקפק בעתיד הלהקה.
בשנת 2001 גרין דיי הוציאו את אלבום אוסף הלהיטים שלהם "International Superhits!" אשר זכה להצלחה, ובשנת 2002 הוציאו את אלבום ה-B-סייד (כלומר, אלבום שהשירים בו הם שירים שלא נכנסו לאלבומים קודמים) "Shenanigans". שני האלבומים הללו (אשר מכרו יפה, ואף זיכו את הלהקה בכמה מועמדויות לפרסים) הצביעו על העובדה שהקריירה של גרין דיי הייתה על הדרך הנכונה. בשנת 2002 גרין דיי שיתפו פעולה עם הלהקה Blink 182 בסבב הופעות אשר לקח חודשיים (שמו היה Pop Disaster Tour ). סבב הופעות זה עזר להגביר את הפופולריות של הלהקה. לאחר סבב ההופעות, גרין דיי החליטו לקחת הפסקה כדי להעביר זמן עם משפחותיהם.
בשנת 2001 ב-California Music Awards, גרין דיי זכו בכל שמונה הפרסים שעליהם הייתה להם מועמדות:
בסיום ההפסקה שלקחו לאחר “Warning:” גרין דיי שבו לסטודיו כדי לכתוב ולהלחין חומר חדש לאלבום חדש, אשר שמו היה ככל הנראה “Cigarettes and Valentines”. לאחר שסיימו להקליט 20 שירים (tracks) ההקלטות נגנבו מהאולפן. לאחר האשמות רבות בין חברי הלהקה, הלהקה בחרה שלא להקליט את כל האלבום מחדש, אלא להקליט אלבום חדש לגמרי והבטיחו לעצמם שיהיה מצליח יותר מ-“Cigarettes and Valentines”,והם בהחלט צדקו.
באותם ימים היו סכסוכים בתוך הלהקה, אך לאחר שאלה נפתרו, גם מבחינה מוזיקלית הייתה הארה חיובית. באותם ימים, כל חבר בלהקה נשאר ימים שלמים בתוך האולפן והקליט, כשכל אחד כתב כמה קטעים קצרים משל עצמו. לבסוף, כל אותם קצרים הביאו ליצירתם של שני שירים באורך של מעל 9 דקות לאלבומם הבא[2]. לאחר כל הימים בסטודיו, התוצאה הייתה האלבום "American Idiot" שיצא ב-2004, שהגיע למקום ה-1 במגזין המוזיקה המפורסם האמריקאי "Billboard" - האלבום הראשון של הלהקה שהגיע למקום ה-1 אי-פעם – כאשר הסינגל הראשון מתוך האלבום, (ששמו כשם האלבום) מגבה אותו וגם הוא מתייצב במקום ה-1. האלבום נכתב כ"אופרת פאנק רוק" או בקיצור "אופרת רוק" אשר עקב אחרי מסעו של הדמות הדמיונית "Jesus Of Suburbia". האלבום גם סימן את גדילתם והתפתחותם של הלהקה כמוזיקאים: על רקע אלבומי הפאנק שלהם "Kerplunk" ו-"Dookie",על "American Idiot" אמרו המבקרים שהוא הרבה יותר בוגר, ולעיני רבים, האלבום נחשב לאלבום המוצלח ביותר של הלהקה נכון להיום, כנראה בעקבות זה שהוא הושפע מאופרת הרוק "קוואדרופניה" של המי.
ב-2005, “American Idiot” זכה בפרס גראמי על "אלבום הרוק הטוב ביותר", והיה מועמד לפרסי "האלבום הטוב ביותר", "ההקלטה של השנה", "שיר הרוק הטוב ביותר (על השיר American Idiot)", "השירה הטובה ביותר בשיר רוק על ידי צמד או להקה" ו-"וידאוקליפ המוזיקה הטוב ביותר (על הווידאוקליפ של American Idiot)". הווידאוקליפ של American Idiot זכה בתואר "וידאוקליפ הרוק הטוב ביותר אי-פעם" בסקר במגזין “Kerrang!”. בטקס פרסי המוזיקה של MTV , גרין דיי זכו בשבעה מתוך שמונה הפרסים להם היו מועמדים.
האלבום (American Idiot) סימן גם שינוי גדול בתדמית של הלהקה, בעיקר מבחינת היבט הבגרות שלהם, אך גם בלבוש, הופעה והתנהגות. לדוגמה, לאחר יציאת האלבום, במקום חולצות טי-שירט פשוטות ולעתים קרועות, הם עברו ללבוש בגדים שחורים ועניבות אדומות ולבנות (הצבעים של האלבום). כמו כן הלהקה חזרה לשורשי הפאנק של אנטי מיליטריזם.
בשנת 2005, הלהקה יצאה לסיבוב הופעות ענק שנקרא "בולט אין דה בייבל" (בפרוש לעיברית: כדור בתנ"ך) שכלל 150 הופעות – סיבוב ההופעות הארוך ביותר שלהם בקריירה - כשהם מבקרים ביפן, אוסטרליה, דרום אמריקה ואנגליה. לאחת מההופעות שלהם באנגליה הגיעו יותר מ-200,000 אנשים – מה שהפך את ההופעה לאחד מקונצרטי הרוק עם הקהל הגדול ביותר אי-פעם. כשהם היו בסיבוב ההופעות באנגליה, הם צילמו שני קונצרטים ב"מילטון קיינס", אשר נבחרו כ"המופע הכי טוב אי-פעם" בסקר במגזין "Kerrang!". ההקלטות של הקונצרטים האלה יצאו כ-CD ו-DVD שנקרא "Bullet in a Bible", ב-15 בנובמבר 2005. ה-DVD/CD הללו הציגו שירים מצליחים רבים מ- "American Idiot" , אך כמו כן, גם מאלבומים יותר מוקדמים של הלהקה, כמו "Dookie" ,"nimord" ואחרים, כולל גרסת כיסויאריק איידל מתוך הסרט בריאן כוכב עליון "Always Look on the Bright Side of Life". לשירו של
בשנת 2006 גרין דיי זכו בפרס גראמי על "ההקלטה של השנה" עבור “Boulevard of Broken Dreams”.
כיום (יולי 2007) גרין דיי לוקחים פעילות בהגנה על כדור הארץ ונגד ההתחממות הגלובלית בפרויקט שנקרא Green Day+NRDC.
האתר הרשמי של הלהקה הכריז באחד בספטמבר 2006 שהם חזרו לסטודיו על מנת לעבוד על דברים חדשים. בשמונה בספטמבר 2006, האתר הודיע שהלהקה משתפת פעולה עם הלהקה U2 ועם המפיק ריק רובין, כדי להקליט גרסת כיסוי של השיר "The Saints Are Coming", שיר של הלהקה "The Skids" במקור. השיר הוקלט כדי להרוויח כסף על-מנת לתרום אותו למוזיקאים מהעיר ניו אורלינס על מנת שיוכלו לקנות כלים חדשים במקום אלו שנהרסו להם בסופת ההוריקן "קתרינה", ועל-מנת להגביר את המודעות ביום השנה לאסון.
באפריל 2007 קיבלה הלהקה את המקום ה-29 במצעד 100 הלהקות הגדולות של כל הזמנים שנערך על ידי ערוץ המוזיקה VH1.
גרין דיי תרמו את קולם לאחרונה לפרודיות של דמויותיהם לסרט "הסימפסונים".
בנוסף לכך, הם משתתפים באלבום החדש, Instant Karma (שכל רווחיו ילכו לארגון ההומניטרי הבינלאומי Amnesty International, על מנת לנסות להפסיק את רצח העם בדארפור), שיצא בתאריך 12.6.2007. השיר שיופיע באלבום הוא Working Class Hero של ג'ון לנון (גרסת כיסוי). הסינגל יצא בתאריך ה-1 במאי, והווידאו קליפ לשיר שבויים על ידי סאם באייר יצא.
הלהקה עברה תפנית חדה, הם מנגנים כעת יותר רוק אלטרנטיבי ועובדים על פרויקטים רבים.
אחרי התפטרותו של מנהל הלהקה המשני (העוסק גם ביח"צ ובשירות הלהקה הארגסיבי מצדה השלישית), ג'ון האנס-גרישם, על הלהקה צולם סרט תעודה (מצד MTV2 ואתרה הרשמי) שבו רואים את הלהקה בזמן צילומי קליפ לשיר חדש, אלבום שיצא לדרך בשנת 2008, חדר חזרות והחיים ככוכב רוק (בעיקר של הסולן בילי ג'ו). הסרט יצא לאקרנים ב-17 במרץ 2007 וזכה להצלחה רבה מצד מעריציה, אולם רשת הNCA לצנזורה טענה כי הסרט לא מתאים לצפייה ואף בוטה מן הרגיל, ועל כן הוציאה צו להסירו. בשל כך פתחו מעריצי הלהקה הפגנת מחאה כנגד החלטה זו מול בנייני משרדי הרשת, ואף זכו לדבר עם מנהלו. בעקבות כך הצליחו המעריצים להאפיל על הרשת שכמעט גרמה נזק בלתי הפיך ללהקה, והסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בטקס פרסי האמי.
בשנת 2008 החלו חברי הלהקה לעבוד על פרויקט צד שנקרא "Foxboro Hot Tubs", בתחילה הכחישו חברי הלהקה שהם עומדים מאחורי הפרויקט אך לבסוף הודה הסולן בילי ג'ו, שהוא וחבריו עבדו ביחד על האלבום Stop Drop and Roll, ששחררה הלהקה במאי של אותה שנה. פוקסבורו הוט טאבס ערכה סיבוב הופעות אחד בלבד ברחבי ארצות הברית, וחברי הלהקה טענו שהפרויקט היה בשביל הכיף בלבד ושאינו קשור לאלבומם החדש עליו עבדו במקביל.
בנובמבר 2008,נחשף שגרין דיי עובדים עם מפיק חדש, באץ' וויג, המפיק האגדי של האלבום Never Mind של להקת נירוונה, ולא עם רוב קוואלו איתו עבדו חברי הלהקה במהלך השנים. ב-2 סרטונים ששוחררו לאתר Youtube באותו החודש, ניתן היה לראות את הלהקה בסטודיו עובדים ומקבלים הוראות מוויג, ב-2 סרטונים מיוחדים שהכינה הלהקה כמן תצוגה ראשונית לאלבומם החדש.
בדצמבר 2008 ערך המגזין האמריקאי AP ראיון מקיף עם הלהקה (הגיליון נשא את תמונת הלהקה על השער),בוא נחשפו חברי הלהקה אחרי זמן לא קצר. חברי הלהקה דיברו על אלבומם החדש, וחשפו שבאלבום יהיו 3 חלקים ו-16 שירים, ובנוסף חשפו שמות של 7 שירים שיהיו באלבום. סולן הלהקה, בילי ג'ו ארמסטרונג ציין שהאלבום הוא עבודה מושקעת מאוד של הלהקה, עליה הם עובדים משנת 2006 ויש למה לצפות מכיוון שהרמה תהיה גבוהה.
ב-9 בפברואר 2009,הציגו גרין דיי את פרס אלבום השנה בטקס הגראמי, וכשנקראו לעלות לבמה, נחשף שם אלבום האולפן השמיני שלהם:"21st Century Breakdown"("התמוטטות המאה ה-21"),שהוא גם שם של שיר שיהיה באלבום. ב-10 בפברואר, יום לאחר מכן, נחשפה עטיפת האלבום, האתר הרשמי של הלהקה העלה באותו היום גם דקה וחצי משיר חדש של הלהקה כמוזיקת רקע בעמוד הראשי של האתר. ב-16 באפריל 2009 יצא הסינגל הראשון מהאלבום החדש, Know Your Enemy, הקליפ של הסינגל יצא ב-24 באפריל 2009. האלבום הוא מעין אלבום קונספט נוסף, שמלווה 2 דמויות חדשות:גלוריה וכריסטיאן. הלהקה ערכה מספר הופעות קטנות יחסית ברחבי קליפורניה, מן "חימום" לפני היציאה לסבב העולמי שיתחיל בקרוב.
האלבום יצא ב-15 במאי 2009. האלבום דורג לאחר פחות משבוע במקום הראשון במצעד של בילבורד, מגזין המוזיקה הנחשב, וזוכה לשבחים רבים מצד המבקרים בארצות הברית. האלבום מכר כ2 מיליון עותקים בארצות הברית בשבוע הראשון בלבד. באלבום מועברים מסרים הדומים לאלו של האמריקן אדיוט, מדברים על הכאוס הפוליטי שהותיר אחריו נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ורג' בוש, וכן כולל מחאה ברורה לעצירת המלחמות בעולם. לאלבום סיפור רקע, בו מתוארים זוג האוהבים כריסטיאן וגלוריה שחיים לאחר הכאוס הפוליטי שהותיר ג'ורג' בוש, ומאבדים את אמונתם בדת ובממשל.
מספר השירים באלבום:18.
באלבום יהיו 3 חלקים:
הראשון ייקרא Heroes and Cons
השני - Charlatans and Saints
השלישי - Horseshoes and Handgrenades
רשימת השירים באלבום:
Song of the Century
Act I - Heroes and Cons
"21st Century Breakdown"[24][25] - 5:13
"Know Your Enemy" - 3:12
"¡Viva la Gloria!"
"Before the Lobotomy"
"Christian's Inferno"
"Last Night on Earth"
Act II - Charlatans and Saints
"East Jesus Nowhere"
"Peacemaker"
"Last of the American Girls"
"Murder City"
"¿Viva La Gloria? (Little Girl)"
"Restless Heart Syndrome"
Act III - Horseshoes and Handgrenades
"Horseshoes and Handgrenades"
"The Static Age"
"21 Guns"
"American Eulogy"
I. Mass Hysteria
II. Modern World
"See the Light"
עד היום יצא רק קליפ אחד המדיסק החדש לסנגל "guns 21" (בתרגום חופשי לעברית: עשרים ואחד רובים) הקליפ מראה/ מספר על כריסטין וגלוריה שהם זוג צעיר היושבים בחדר מסויים לאחר ריב כשבחדר הסמוך להקת גרין ד'יי לנגנים את השיר וכאשר מגיע הפיזמון הקירות מתחילים להתמוטט ובסוף השיר כריסטיין וגלוריה מתנשקים בצורה זהה לציור המופע על אטיפת האלבום.
סולן הלהקה והגיטריסט. נולד ב-17 בפברואר 1972 בעיירה רודאו שבקליפורניה, ארצות הברית. ארמסטרונג הוא הילד השישי לאב נהג משאית ונגן ג'אז (שנפטר מסרטן כשבילי ג'ו היה בן 10) ולאם מלצרית חובבת מוזיקת קאנטרי.
בילי הוא כותב המילים והמלחין העיקרי של רוב אלבומי הלהקה, והוא אחד מהבעלים של חברת ההקלטות "אדליין רקורדס" (Adeline Records), שהיא גם קו אופנה בעיצובם של בילי ואשתו, אדריאן. בין השאר, בילי מנגן על: גיטרה, תופים, מפוחית פה, מנדולינה, פסנתר וסקסופון.
נגן גיטרת בס. נולד בשם מייקל ריאן פריצ'רד ב-4 במאי 1972 בעיר ברקלי שבקליפורניה, ארצות הברית. אמו הביולוגית סבלה מהתמכרות להרואין ולכן הועבר כתינוק למשפחה אומנת. כשהיה בן שבע התגרשו הוריו המאמצים, ואת ילדותו בילה בין שני בתי ההורים. כשהיה בן 15 שכר חדר בביתו של בילי ג'ו ארמסטרונג וכך החל הקשר בין השניים.
למייק יש מסעדה בשם רודיס קנט פייל קפה (Rudys Can't Fail Cafe) באמריוויל, קליפורניה.
כיום גר באוקלנד, קליפורניה. בין השאר, מנגן על: גיטרה, בס, תופים ומחבטי בייסבול.
מתופף הלהקה. נולד בשם פרנק אדווין רייט ה-3 ב-9 בדצמבר 1972. לפני שהצטרף ל-Green Day, תופף מגיל 12 בלהקת The Lookouts, ואז גם אימץ את שם הבמה טרה קול. The Lookouts היו גם להקתו של לורנס ליוורמור, מקים לייבל הפאנק-רוק העצמאי Lookout! Records (עליו יצאו גם שני התקליטים הראשונים של Green Day).
בין השאר, מנגן על: סוגים שונים של תופים, גיטרה, אקורדיון ופסנתר.
קרדיט ענק לוויקיפדיה על המידע הזה.
www.he.wikipedia.org
יצא אלבום חדש 21 Century Breakdown זה הזמן המושלם שחברת הפקות תתפוס יוזמה ותזמין אותם להופיע בארץ!
בואו נוכיח שבישראל יש הרבה מעריצים וששווה להם להופיע כאן!
