הביצה הישנה תוחזר לאלתר!

לאן נעלמו הביצים? מאת רועי פ. בכל שנה כשההורים שלי בחו"ל אני והחבר'ה מקיימים את האירוע הרשמי השנתי של החבר'ה. לילה של בלאגן, אלכוהול, טורניר שש בש שנתי מסורתי וכמובן, תחרות ביצת הקינדר השנתית. החוקים דיי פשוטים. כל אחד מקבל ביצת קינדר וברגע הישמע אות ההתחלה, עליו לאכול את ביצת השוקולד ולהראות לשון נקייה ואז להרכיב את ההפתעה. הראשון שמסיים להרכיב את ההפתעה מנצח ולא מקבל כלום. לא צריך פרס. הביצה היא הפרס. באותו ערב, כשניתן האות כולנו הסתערנו על הביצים שלנו. ברגע שפתחנו את הביצה הצהובה הקטנה, התחלנו כולנו לצחוק, כיוון שכולנו קיבלנו בובות שלמות ולא היה מה להרכיב. קינדר דפקו אותנו. אם רק היינו יודעים אז, שהצינור הגדול באמת, בדרך אלינו. בשנה האחרונה, במהלך שקט שעבר ליד כולנו בלי שנשים לב התחלפו להן ביצי הקינדר המקוריות בביצי קינדר של הדור החדש. כשפתחתי לראשונה את הביצה החדשה הופתעתי לגלות שהשוקולד הטעים בדמות הביצה נעלם והוחלף בביצת פלסטיק אחת גדולה שחציה צעצוע ובחצי השני שני כדורי קקאו שיותר מזכירים בואנו וקצת קרם חלב כזה. קשה ולא היסטרי. אין זכר לשוקולד המעולה או לביצה הקטנה והצהובה. ביצת קינדר היא אחת מסמלי הילדות הבלתי מעורערים שלי. לא היה שוקולד אחר שהיה יותר כיף לקבל. כולנו אוהבים לצחוק על הפרסומות המפגרות של קינדר עם הילדים שמילותיהם אינן מתואמות עם שפתיהם, הילדים שכמעט גומרים מאושר כשהם מקבלים ביצת קינדר ופוצחים בקריאות וואוו. אבל כולנו יודעים עמוק בפנים שגם אנחנו. לא מתואמים בדיבור שלנו. מעבר לשוקולד הטעים והצעצוע הדבילי, מי מאיתנו לא ניסה להפוך למחבל לכמה דקות, כשניסה להכין פצצה ממים, אבקת סודה וביצת הפלסטיק הצהובה. כל כך הרבה חוויות מצחיקות, מביצת שוקולד אחת קסומה. כבר התרגלנו שהתמימות של ילדותינו נחטפת מאיתנו, כל אריזות הממתקים השתנו, ארטיק קרח כבר מזמן לא עולה חצי שקל וערוץ הילדים הפך כבר מזמן לערוץ 2 של הילדים. יובל המבולבל החליף את עוזי חיטמן ומסיבות יום הולדת כבר שנים לא עושים במקלט. אבל יש גבול לכל תעלול! להרוס לנו ככה את ביצת הקינדר שלנו? עם השוקולד הנדיר? אז החלטתי שאני מתקשר למפעל. מישהו חייב להסביר לי מה הסיפור. המשימה: להשיג מספר טלפון. האמצעי � האתר הרשמי של קינדר � קינדר מג'יק. כן רבותיי, נאלצתי לעבור בממלכת קינדר, לשמוע מוסיקה חמודה עד מחרידה, ולשחק במשחק קינדר. בסופו של דבר גיליתי את התגלית המרעישה. קינדר הוא רק מוצר של חברה גדולה יותר. פררו רושר. חשבתי פעמיים אם כדאי לי להתעסק עם פררו רושר. הם תמיד נשמעים פלצנים כאלה, כמו משפחת מאפיה איטלקית ואף אחד לא רוצה שמשפחת פררו רושר תשים את שמו ברשימה השחורה. חוץ ממני. אז נכנסתי לאתר שלהם ומצאתי את מספר הטלפון של סניף גרמניה. התקשרתי למספר 496958050+ וענתה לי גרמניה חביבה. שאלתי אותה אם היא דוברת אנגלית. והיא ענתה בגרמנית.. why?? שאלתי אותה. Why?? וואי דיד יו טייק אוואי דה אולד אג? וואי? היא ענתה בגרמנית תשובה שנשמעה כמו 'אכטן שמאכטן' עבורי, ואמרתי לה שבעברית שאני לא מבין את הסווידיש שלה. "וואי דיד יו ריפלייס דה אולד אג?" ניסיתי שוב. "איי דונט נו" היא ענתה וניתקה לי בפנים. אחרי בדיקה נוספת, גיליתי שפררו רושר בכלל מיוצר באיטליה. נואש וללא תשובות התיישבתי על המיטה. פתחתי את ביצת הקינדר שקניתי והסתבכתי עם הכפית וכדורי השוקולד שעפו לי כשניסיתי להוציא אותן. "נאצים" חשבתי לעצמי. תמיד הכי קל להאשים את הגרמנים. היום הוא היום בו אנו מעלים את דגל המרד. להחזיר עטרה ליושנה. להחזיר את הביצה האבודה. האיטלקים הכניסו לנו בביצים. ביחד נוכל לגרום להם להבין, שהם אכלו יותר מידי פיצה. החזירו את הביצים הישנות! בינתיים, אני עובר לביצים קשות. פורסם במקום באתר "מקושרים": http://www.mekusharim.co.il/News/ViewArticle.aspx?ArticleID=168741

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה