שנו את העולם

שנו את העולם

מספר חתימות

13
 
1,000  
פורסם בתאריך: 14/08/2008
 
אף פעם לא הרגשתי באמת חופשייה. תמיד, תמיד תחושה פגיעה ודחוקה. תמיד היו משאירים אותי בצד, כך, ללא מילה, פשוט לא משתפים אותי. אני זוכרת, אני זוכרת כל כך את הגן, שבו כולם העריצו אותי, אבל לא מתוך יופי, לא מתוך אופי, לא ולא. בגלל שהיה לי כושר ציור מדהים. היה? כן היה.. איבדתי את כושר הציור, עכשיו אני מציירת טיפשי, מהיר, ללא השקעה כמעט, גם אם אני מציירת, זה בשביל מישהו, אבל ממש מיוחד. אבל גם זה לא קורה לרוב. כשאני מסתכלת אחורה, אל הזמנים האלה, שניצלו אותי כדי שכל יום הם יקבלו ציור חמוד של סוס או חתול. אני חושבת לרגע ואומרת לעצמי, זו הייתה התקופה המאושרת ביותר בחיי. כי לפחות העריצו אותי. היום צריך להיות מלך הכיתה כדי להיות נאהב. מה קרה, למה אי אפשר להיות חברים של כולם? למה אי אפשר להיות מכוער? היום כולם צריכים לדאוג למי החבר שלכם, לאופנה שלכם, איך מתלבשים. למה בבוקר אני לא יכולה לבחור חולצה סגולה עם מכנסיים אדומים? כי זה לא מתאים? נו אז? יכול להיות שבמאה הבאה זו תהיה ה"אופנה". אבל לא, אי אפשר, צריך חולה סגולה עם מכנסים כחולים, חולצה אדומה עם מכנסיים כתומים. רגע, השיער המדהים שלי צריך להיות בתסרוקת האופנתית, עגבנייה! רגע, העגילים שלי צריכים להיות מתאימים, רגע, אני לובשת חולצה אדומה עם מכנסים כתומים.. אז צריך.. עגילים צהובים/אדומים/כתומים. מה קרה? אי אפשר כחול? אי אפשר סגול? זה לא מתאים? עכשיו, שאני כבר גדולה, אני צריכה להיות מתאימה ואופנתית, אני לא יכולה ללבוש דברים לא מתאימים, לענוד את העגילים הלא מתאימים, ולהיות חברה של חנון. אבל למה? למה קוראים לו חנון? למה? בגלל שהוא אוהב מחשבים? עכשיו, שאני כבר גדולה, שאני ידידה ממש טובה של ידיד שלי, חושבים שאנחנו חברים. למה? כי אנחנו נפגשים, נהנים, וצוחקים, אסור? אסור לנו להנות? זה כמו שיש לי חברה שהיא האקסית של החבר שלי. אסור לי? רגע הוא צריך לחכות עד שהם יגיעו לגיל נישואים כדי שיוכלו לבחור בחורה? אני לא חושבת ככה. העולם כל כך השתנה, הוא לא מה שהיה פעם. הוא לא מה שאני לפחות זוכרת. התקופה שבה קראו ספרים והלכו להצגות של אוצלי גוצלי, סיפורי אגדות כל כך ישנים. זה לא מה שהיה פעם, העולם כל כך השתנה. אנשים השתנו, כל אדם צריך להיות באופנה כדי שיאהבו אותו. בכיתה, אני לא יכולה לאהוב את המורה שלי. ממש לא. המורה שלי עזבה לדרום, והיא אמרה לי ליצור איתה קשר, סתם לדבר, כי אנחנו ממש אוהבות אחת את השנייה. לא מבחינה של לסיביות, אלא כחברות, אתם בטח יודעים. ואני מדברת איתה ויוצרת איתה קשר. ומה החברות שלי אומרות לי? שזה מטומטם, למה אני יוצרת איתה קשר, שגם לה ולה היא אמרה ליצור קשר והיא לא יצרה. מה אסור לי? אני כבר ילדה גדולה. אבל זה לא משנה. הגיע הזמן לעשות את הצעד הגדול ביותר. לשנות את העולם. המקובלים והחנונים, הטובים והרעים, חיות ובני אדם. לשנות את העולם. ללבוש מה שרוצים, להיות חברים של מי שרוצים, לקרוא ספרים, ללכת להצגות. לשנות את העולם, זה חלק בלתי נפרד מהעמותה לחיות, שבו מענים חיות, גם זה חלק חשוב. אלפי עצומות יש על העמותה. אנשים, שנו את העולם.

הוסיפו את חתימתכם

שולח חתימה, אנא המתינו