תביעה לקיום דיון אודות טוהר הנשק בעופרת יצוקה

תביעה לקיום דיון אודות טוהר הנשק בעופרת יצוקה

מספר חתימות

32
 
1,000  
פורסם בתאריך: 27/01/2009
 
אנו, אנשי המילואים החתומים מטה, מתוך דאגה כנה לדמותו המוסרית של צה"ל ולדמותה המוסרית של מדינת ישראל, מתוך הכרה עקרונית בזכותה של כל מדינה להגן על אזרחיה, מתוך מודעות עמוקה לסבלם המתמשך של תושבי הדרום ומתוך שאט נפש כלפי אופני הפעולה הבלתי מוסריים בעליל של החמאס, ובעקבות תחושת אי-נחת קשה סביב היעדרו של כל שיח אודות טוהר הנשק, שעליו חונכנו, בסיבוב האלימות האחרון, קוראים לקיים בצה"ל ובמדינת ישראל דיון נוקב ומעמיק על מוסריותו של השימוש בכוח כפי שזה נעשה במבצע 'עופרת יצוקה', תוך מתן תשומת לב בראש ובראשונה לעניינים הבאים: א. האם היה יחס סביר בין מידת הפגיעה בישראל ובין מידת הפגיעה שישראל הסבה לאוכלוסיה ה'בלתי מעורבת'? האם אין חובה שיתקיים יחס כזה? ב. האם צורות הפעולה הנפסדות של החמאס, ובראש ובראשונה השימוש המזעזע שעשה הארגון בחפים מפשע, אומנם מסירות מאיתנו, אזרחי ישראל כולם, כל אחריות על פגיעה ישירה או עקיפה בעשרות אלפי, אם לא מאות אלפי, בני אדם, כולל הריגתם של כמה מאות ילדים ונשים? ג. בשים לב לנאמר בקוד האתי של צהל ('החייל לא ישתמש בנשקו ובכוחו כדי לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים ובשבויים, ויעשה כל שביכולתו למנוע פגיעה בחייהם, בגופם, בכבודם וברכושם.') ובהינתן הצורך של ישראל לפעול כנגד ארגון שבמידה רבה החזיק אוכלוסיה 'לא מעורבת' כבת ערובה, האם צה"ל עשה כל מה שהיה ביכולתו לעשות בכדי למזער את הפגיעה באותה אוכלוסיה? האם היה צה"ל פועל באגרסיביות דומה לו היו 'בני הערובה' הללו יהודים, או אפילו אירופאים או אמריקאים? האם הקוד המוסרי של צה"ל לא הפך, במהלך המבצע האחרון, לאות מתה? ד. האומנם, בסופו של חשבון, לא ניתן היה להשיג את התוצאה שהושגה לבסוף תוך פגיעה קטנה בהרבה בבני אדם וברכוש? ה. מה קרה לנו, שגדלנו על סיפוריהם של מי שסיכנו את חייהם, ולעיתים נהרגו (כמו סרן גד מנלה ז"ל ואל"מ אריק רגב ז"ל), משום שלא רצו לפגוע בנשים וילדים, שהפעם הסכמנו לקבל, בלא שום היסוס, שלא לומר ביקורת, הרג של ילדים רבים כל כך, ולעיתים מחיקתן של משפחות שלמות בן רגע? מה קרה לנו שאפילו לא מצאנו בליבנו חמלה כלפי מי שנפגעו רק בגלל שהיו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון? ו. מהן ההשלכות האפשריות של שינוי כזה בהלך הרוח בחברה הישראלית ובצה"ל? לאן עלולה מגמה זו להובילנו בהמשך? האם אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהדורסנות והיעדר החמלה שהתגלו במבצע לא יגלשו לחברה הישראלית פנימה? אנחנו סבורים כי דיון שכזה הוא חיוני על מנת לבלום כבר עתה תהליך של התדרדרות מוסרית שאת סופו מי ישורנו.

הוסיפו את חתימתכם

שולח חתימה, אנא המתינו