התנגדות תושבי נווה צדק לתכנית המתאר לתל אביב

לכבוד:

גילה אורון-יו"ר

הוועדה לתכנון ובנייה תל אביב

משרד הפנים

הנדון: התנגדות לתוכנית תא 5000 – תכנית המיתאר לתל-אביב- יפו

1. אנו הח"מ, [להלן: "הקבוצה"], מגישים בזה התנגדות לתוכנית תא 5000 [להלן "התוכנית"], לפי חוק התכנון והבניה תשכ"ה [להלן "החוק"]. הקבוצה המייצגת תושבים, שומרת על זכותה להוסיף ולהרחיב בנימוקי ההתנגדות במסגרת הדיון בהתנגדויות, לרבות הצגת מסמכים והבאת מומחים מקצועיים ככל שיידרש להוכחת טענותינו. יש לציין בהקשר זה שהקבוצה מברכת על עצם הכנת תכנית מיתאר לעיר המשקפת בתוכה את דמותה העתידית. תכנית זו תהייה תכנית המיתאר הראשונה לעיר מאז שנת 1935 עת תכנן פטריק גדס הבריטי את תכנית המיתאר היחידה שנעשתה לעיר, תכנית שהייתה אחד מהמרכיבים בהכללתה של העיר תל-אביב ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסקו. יחד עם זאת, הקבוצה רואה צורך לדרוש שינויים בתכנית כדי לקדם את איכות חיי תושבי העיר  בעתיד.
2. נושא חשוב אליו מתייחסת התנגדות זו הנו מצוקת מוסדות החינוך, התרבות והספורט. התכנית לא מציעה פתרון למצוקת מוסדות הציבור הקיימת ברוב חלקי העיר ואף יתרה מכך, גורמת להרעה ביחס למצב הקיים (הגרוע לכשלעצמו). כבר כיום מורגש מחסור במוסדות ציבור הכוללים בתי ספר, גני ילדים,  גינות, מתקני ספורט, תרבות ומתקנים לעיסוק בשעות הפנאי לרווחת התושבים כנהוג בערים אחרות ובתכניות אחרות. מחסור זה יוצר מצוקה מאחר שהממוצע לנפש הנו פחות מהנדרש לפי התדריך הממשלתי להקצאות קרקע לצרכי ציבור ומהממוצע העירוני (7.6 מ"ר לנפש). יש לציין שבפרוגרמה רובעים 5 ו-6 מאוחדים והדבר מוסיף לאי הודאות.
3. 3.     כאמור, תכנית המיתאר מעלה במובהק שמצוקת המחסור במוסדות חינוך, פנאי, נופש וספורט לשירות תושבי האזור תגדל מאוד. זאת לאור הגידול במספר יחידות הדיור [להלן יח"ד] שיתווספו ללא כל פיתוח מקביל של תשתיות לשירות התושבים הקיימים והעתידיים. מדובר בצורך בהקמת מוסדות חינוך, מתקני ספורט ורווחה (מתנ"סים, מרכזים קהילתיים, שירותים לקשישים וכד') נוספים על התכנון והמצאי הקיימים, כנדרש באופן שלא בא ליידי ביטוי בתכנית. בכלל, התשתיות הציבוריות המפורטות בתכנית אינן מספיקות לשרות התושבים והיצע השירותים הציבוריים לוקה בחסר בכל חלקי העיר וכן בחלקים נרחבים של העיר אף לא עומד בכל קנה מידה של שכונת מגורים בהתאם לסטנדרטים וכללים לפיתוח סביבת מגורים שנאכפים, ע"י לשכת התכנון ביתר חלקי מחוז תל -אביב   כפי שנאכפים ביתר חלקי הארץ.
4. התוצאה של המחסור במוסדות חינוך הנה פגיעה קשה בתושבי השכונה. ילדי השכונה מבוזרים במספר בתי ספר ממלכתיים וכאלו שהוקמו באופן פרטי כדי להתגבר על המצוקה וחוסר קבלת המענה מעיריית ת"א למחסור במוסדות חינוך בשכונה ובסביבתה. מחסור זה המתלווה למחסור במתנ"סים ושטחים למתן שירותים הכוללים אינטראקציה חברתית בין ילדים, בין אם לספורט או לפעילויות פנאי נוספות, יוצר מצוקה חברתית קשה בקרב ילדים הפוגעת בקשרים החברתיים וביכולתם לבלות בחברת ילדים אחרים ללא תלות קשה בהורים המחויבים בשל ביזור מוסדות החינוך, להסיע ילדים ברחבי העיר בחיפוש מתמיד אחר חברה ופעילויות.
5. המחסור בשכונה במתקני ספורט שכוללים מגרשים ובריכות שחייה יוצר מגבלה על יכולת הבחירה של תושבי העיר בעיסוקם הספורטיבי ומכך אף  גורם לפגיעה בבריאותם.
6. המחסור במוקדי פעילות לקשישים- נוצר מצב בו הקשישים נותרים בביתם על כל המשמעויות הבריאותיות והחברתיות הנובעות מכך. חובת הממסד העירוני לספק פעילות  לקשישים לא בא לידי מענה בתכניות ומוביל לפגיעה בביטחונם האישי במציאת   תחליפים   במסגרות בלתי מאורגנות.
7. הוראות התכנית אף מחזקות את האמור לעיל ביחס לפגיעה בהיצע השטחים למוסדות ציבור, בכך שהן מאפשרות לגופי התכנון לא לקדם כלל פיתוח של מוסדות ציבור בשטחים באותם אזורים בהם נטען שיש למעשה עודף של שטחי ציבור.  סעיף 4.1.1 ז' בעמ' 60 פותר את העירייה מלהקצות שטחים לצרכי ציבור. באזורים בהם נטען שקיים עודף שטחים לצרכי ציבור ניתן לטעון טענות מסוג זה בקלות יחסית לפי תכנית המיתאר.
8. למרות המחסור בשטחי ציבור גם ניתן חופש לוועדות התכנון להימנע מהקצאת שטחים ציבוריים או לקבוע מימוש  בשלבים  והמגרשים הציבוריים יבוצעו  רק בסיום מימוש התכנית, שבתכניות להתחדשות עירונית או לציפוף עירוני עשוי להיות עשרות שנים.
9. 9.     חשוב  להפנים - תשתיות ציבוריות אינו חזון ערטילאי אלא צורך ממשי של התושבים. הקצאתן הנה חובה ע"פ חוק של הרשות המקומית וכן על גופי התכנון הממונים על פיקוח על התכנון מוח התכנית חובה לעמוד על הדרישה להקצאה נאותה לתשתיות אלו  
10. 10.  הקצאה נאותה של שטחים למוסדות ציבור הנה חובה שלטונית ולא ניתן להתחמק ממנה בטיעוני  שיקול  תכנוני.
11. מרבית השטחים הציבוריים (ירוקים וחומים) המסומנים בנספח מצב קיים, אינם מסומנים בתשריט אזורי יעוד, מצב היוצר אי וודאות תכנונית ומסכן את המשך קיומם של שטחים אלה כשטחים ציבוריים.
12. מצג השווא של עת"א  והוועדה המקומית שמוגש לוועדה המחוזית בטענה שנושא המחסור במוסדות ציבור בא לידי פיתרון, למרות שהצהירה בעבר על מחסור, ואינה מביאה הוכחות. בהקשר זה למותר לציין שבוועדה המקומית יושבים חברי מועצת העיר של העיר תל-אביב  שהנה בעל הקרקע השני בגודלו בישראל. בין הקרקעות שבבעלות עת"א היו מגרשים לא בנויים שחלקם אף היו מיועדים למוסדות ציבור ושהוועדה המקומית שינתה את ייעודם. בעבר, עת"א  מכרה מגרשים אלו, ליזמים פרטיים ועליהם נבנו מגדלי מגורים. פעולה שנעשתה ללא כל דיון ובדיקה אובייקטיבית בנושא המחסור במוסדות ציבור באזורים אלו. לכן עת"א פועלת בניגוד עניינים, בהיותה מצד אחד אחראית לספק שירותים ציבוריים לתושב ואמונה על הקרקעות המיועדות לשירותים אלו לטובת התושבים ומאידך נוקטת כבל קרקע המנסה למקסם את רווחיו כאשר התועלות לא מגיעות בהכרח לתושבים.
13. למען הסר כל ספק תוכנית זו מקטינה את סך השטחים העומדים לטובת פעילות ציבורית בכלל ולמוסדות ציבור ושטחי ציבור בפרט. התוכנית לא נותנת מענה למחסור בבתי ספר ומוסדות ציבור לשירות הקהילה בעיר  ויוצרת מצג שווא המבטיח בינוי שיפתור את מצוקת תושבי השכונות.
14. לאור האמור לעיל, מוצע:

                 א.       להפריד בפרוגרמה את הנתונים ולהציג בנפרד את הנתונים לרובע 5 ואת הנתונים לרובע 6 לכל רובע בנפרד.

                  ב.       התשתיות לצרכי ציבור בסביבה אינן מספיקות גם לשירות צרכי הרווחה, החברה והפנאי של כלל תושבי העיר. היצע השירותים הציבוריים לוקה בחסר ביחס ולא עומד בכל קנה-מידה של שכונת מגורים בהתאם לסטנדרטים הראויים לעיר המנסה לספק לתושביה רמת חיים גבוהה התאימה לשאיפות של המתגוררים בה, ואלו העתידים לדור בה.  לפיכך יש לדרוש שהתכנית תציע פתרונות להגדלת היקף הקצאת שטחים למוסדות ציבור.

                  ג.        בפרוגרמה שהתווספה לתכנית המיתאר קיים פירוט מוסדות הציבור ושטחי הציבור המתוכננים בעיר לאופק התכנון לשרות אותה אוכלוסייה שתתווסף לעיר ולאוכלוסיית המתגוררים בה כיום. בפרוגרמה לשטחי ציבור מוצג שטח קרקע קיים לנפש ושטח קרקע נדרש לנפש של מוסדות ציבור.  בחלק מהרובעים כבר כיום השטח הקיים לנפש קטן מהנדרש ולכן ישנו מחסור כבר כיום במוסדות ציבור. יש להוסיף להוראות התכנית הנחייה מחייבת שההקצאה של שב"צ בכל מקרה לא תפחת מ-7 מ"ר לנפש במקום הנחייה כללית שתעמוד על היקף של בין 1 ל-7 מ"ר לנפש ובכל מקרה לא תפחת מההקצאה לנפש הקיימת כיום ברובעים בהם הקצאה זו גבוהה מ-7 מ"ר לנפש כבר כיום.

                  ד.       ההקצאה לשטחי צבור צריכה להיות על פי ''שטח נדרש לנפש'' בטבלאות הנספח הפרוגרמתי, סעיפים 3.1 ו-3.2 [עמ'105,104] ובהתאם לכך יש לתקן את סעיפים 4.4.1(ג)(1)ו-(2) [עמ'58], בהם ההקצאה הרבה יותר נמוכה מההקצאה הנדרשת בנספח הפרוגרמתי ולקבוע אותה לפי "שטח נדרש לנפש".

                 ה.       להוסיף הוראה המגבילה את ההיקף המינימלי של הקצאת שטחים למוסדות ציבור ל-6 מ"ר לנפש בתת סעיף 1 ול-7 מ"ר לנפש בתת סעיף 2 לפי חישוב של 2.9 נפשות למשק ליח"ד.

                  ו.        חובה להוסיף הנחייה מפורשת שלא ניתן להפחית את היצע השטחים באזורים בהם יש שימוש קיים למוסד ציבורי בתשריט המצב הקיים. כמו כן מוצע לשנות את ההוראה בסעיף זה ולדרוש בהנחיות להכנת תכניות מפורטות שתתווסף הוראה להסתמך על מסמך מדיניות שיוכן לאזור ושיתייחס להקצאה הנדרשת של שטחים למוסדות ציבור בשלבי פיתוח המדורים במקביל לפיתוח מוסדות אלו, הוראות בנוגע לשלבים הקושרים בין מתן היתרי בניה לבין פיתוח תשתיות חינוך תרבות וספורט לשירות התושבים כמוסד ציבורי קהילתי ולא כלל עירוני.

                  ז.        השימוש הנרחב בתכנית בסימבולים לסימון מוסדות ציבור במקום לסמן שטחים למוסדות ציבור. לסימבולים אלו ניתנת פרשנות מרחיבה בהוראות התכנית ביחס למיקום השטחים למוסדות ציבור בפועל ולאופן התכנון המפורט לפיהם. מוצע: לשנות את התשריטים באופן שיציג את השטחים המיועדים למוסדות ציבור בתשריט או שלא יציג כלל שטחים למוסדות ציבור בתשריט ולתת הוראות מחייבות בדבר הקצאת שטחים מתאימה למוסדות ציבור. ראוי להסביר מהו הרציונל להצגת שטחים מסוימים ולאי הצגת שטחים אחרים.

                 ח.       בסעיף 4.1.1 ישנה הוראה לתכנית מפורטת להתייחס לדרישה בדבר הקצאה ו/או פיתוח של שטחים לשימושים ציבוריים ותשתיות. לסעיף זה מוצע להוסיף הנחייה שבאזורים בהם ישנו מחסור במוסדות ציבור ובשטחים הנדרשים לפיתוחם לא תקודם תכנית נקודתית מבלי שהובטחה תחילה הקצאה נאותה של שטחים למוסדות ציבור במרחק סביר לתכנית ובתוך גבולות רובע המגורים הנדון (ובגלל זה מיגרשים לבתי ספר, גני ילדים ומתקני ספורט).

                 ט.       ברחוב יצחק אלחנן מוצג האזור ובו הסימבול למוסדות ציבור וכיום מיועד למוסדות ציבור ועליו בית ספר (בית יעקב), כשטח מגורים עם חזית מסחרית מחייבת. יש לאתר מקום חלופי בשטח קרקע זהה למוסד ציבורי או להקצות שטח זה למטה זו.

1. 15.  תכנית המיתאר מציגה את ציר שלבים בקטע שבין רחק אילת לקויפמן בשני תוואים שונים – בנספח התנועה ישנו תוואי אחד ותשריט אזורי הייעוד תוואי אחר – מטעמים המצוינים בסעיף ג' לעיל  יש לבטל את התוואי בתשריט אזורי הייעוד את התוואי בנספח התנועה בין הרחובות אילת לקויפמן.
2. 16.  מבנה לא אחיד לתכנית : על מנת ליצור אחידות ובהירות בהגשת תוכניות מיתאר מקומיות ומפורטות, התקין משרד הפנים נוהל בשם מבנה אחיד לתוכניות (מבא"ת). כיום כל התכניות מקודמות בנוהל אחיד לפיו נקבעים תשריטים והוראות. יוצאת מן הכלל הנה תכנית הנדונה. אי הכללת התכנית בנהלי נוהל מבא"ת יוצר חוסר ודאות ואי בהירות ביחס לתכנית. אי בהירות זו מקשה על הבנת התכנית ותאפשר פרשנויות שונות ומשונות לתכנית זו שספק אם הנן על דעת עורכי התכנית. יש לציין גם את העבודה שאין טבלאות שטחים המציגות את היקף השטחים בייעודים ובשימושים השונים במצב הקיים והמוצע. יתרה מכך, לפי ס' 3.1.1(ג) [עמ'13], ייעוד הקרקע בכל מגרש ייקבע בתכנית, בהתאם להגדרות המבא''ת...'' (מבנה אחיד לתכניות), אולם תכנית המיתאר עצמה לא הוגשה לפי נוהל זה.  בהתאם יש לשנות את הוראות ותשריטי התכנית כך שייערכו בהתאם לנוהל מבא"ת וכן יש להוסיף לתשריט טבלאות שטחים במציינות את היקף השטחים ביעודים השונים במצב הקיים ובמצב המוצע. 
3. 17.  מסמכי מדיניות : על פי סעיף 5.2.1(א) [עמ'74]: ''נקבע מתחם בטבלת אזורי התכנון ככזה שבו הוועדה המקומית רשאית לדרוש מסמך מדיניות, תחליט הוועדה בדבר הפקדתה של תכנית באותו מתחם רק אם שקלה והחליטה בדבר הצורך בהכנת אותו מסמך מדיניות''. מניסוח הסעיף לא ברור מי אמור להכין את מסמך המדיניות.  מכיוון שמדיניות תכנון אמורה לקבוע הוועדה המקומית, יש לכלול בתכנית הוראה: ''מסמכי מדיניות לאזורי התכנון ולמתחמי התכנון המסומנים בנספח התכנון יוכנו על ידי מינהל ההנדסה בעירייה  ומסמכים אלה ינחו את מגישי התכניות המפורטות''. הכנת מסמכי מדיניות על ידי היזמים אינה ראויה.
4. באתר עת"א  בדף המידע לתושבים בנושאי תכנון ובנייה פורסם ב-12.1.2014 מסמך מדיניות למתחם המסילה. פרסום זה נעשה במועד  בו תכנית המיתאר הייתה מופקדת ולכן יש להניח שמסמך מדיניות זה  עונה לכאורה על הדרישות של תכני המיתאר  בדבר הכנת מסמכי מדיניות. מסמך זה לוקה בנושאים רבים ומגוונים:

• המסמך לא מציג כיצד ייערך הקשר בין השכונות נווה צדק ופלורנטין באופן שלא יותר את שכונת פלורנטין באזור הסובל מתדמית נמוכה לאור הבינוי הגבוה המוצע לאורך תוואי המסילה במסמך המדיניות. לדוגמא, אין הוראות לתכנון אדריכלי של דרך אילת באופן שתמותן התנועה בו ומהירות הנסיעה יקטן וכן יוצע ריבוי אפשרויות חצייה של הכביש להולכי רגל ורוכבי אופניים וכן אפשרות לתנועה נוחה לאורכו.  לכן יש לשער שלמעשה השצ"פ והשפ"פ המוצעים בתכנית הנם לטובת התושבים שמתגוררים או יתגוררו במגדלים לאורך המתחם הנדון או לאלו שיגיעו לעבוד בו או לשימושי הפנאי והנופש זו. על תכנית המיתאר לכלול הנחיות להכנת מסמך המדיניות כך שבעמוד 88 בהנחיות למסמך מדיניות לאזור 502 ביחס לרחוב אילת, יש לכלול הוראה ברורה שיש להציג במסמכי המדיניות אמצעים אדריכליים לשיפור הקשר בין שכונת פלורנטין לנווה צדך דרך מתחם המסילה.
• ·       במסמך המדיניות עיריית תל-אביב  והוועדה המקומית מציגות מצג שווא בפני הוועדה המחוזית בטענתה שנושא המחסור במוסדות ציבור בא ליידי פיתרון ע"י הקצאת שצ"פ ו-14 כיתות גן על שטח של 12.1 דונם המפוזרים ברחבי המתחם (השטח הגדול מבניהם הנו של 4 דונם). אולם למעשה במתחם זה עת"א מעולם לא פעלה למציאת פיתרון לנושא המחסור במוסדות חינוך אותו העירייה מצינת במסמך המדיניות הנדון ופעלה בעבר למכירת מגרשים שיועדו בעבר לציבור ליזמים שפיתחו אותם למטרות מסחריות. כמו כן, העירייה מעולם לא ניסתה להשמיש בפועל כמוסדות ציבור, שטחים בבעלותה ומבנים בתוכניות המיועדות לצרכים אלו. לראייה, בתכנית תא 2355 א' שאושרה ב-16.11.2000 – הוקצו במתחם נחושתן שטחים למוסדות ציבור ואלו היו אמורים לפי הוראות התכנית להיות מופקעים לטובת הציבור ולהירשם בבעלות העירייה. ב-29.3.2005 (ארבע וחצי שנים מאוחר יותר) אושרה באותו מתחם תכנית חדשה (2355 ב') ובה שונה ייועד שטחים אלו למסחריים וכן לא נאמר בתכנית באם תיוותר הדרישה לרישום שטחים אלו בבעלות העירייה או שיותר שיווקם. לכן אין כל סיבה להניח שהשטחים שיועדו לצרכי ציבור במסמך המדיניות יוותרו כך בעתיד. לפיכך יש לכלול בהוראות התכנית בהנחיות למסמך מדיניות לאזור 502, הוראה ברורה שיש להציג במסמכי המדיניות כיצד יובטח שימור שטחים המוצעים לכאורה למוסדות ציבור ואלו לא ייגרעו מסיבות שונות ומשונות שיוגדרו כ"שיקול תכנוני" בעתיד ויישארו בייעודם הציבורי.
• ·       למרות שבמסמך המדיניות הנדון ישנה אמירה על המחסור בשטחים למוסדות ציבור במתחם ובסביבתו, אין בו התניה הקושרת בין הפיתוח המוצע לבין הפעלת בתי ספר שמצוינים בתכנית ביצחק אלחנן ובמנשייה. כמו כן בשכונה ובסביבתה היו בעבר מוסדות חינוך רבים ששווקו כקרקע למשרדים, מלונאות ומגורים וזאת בעוד שבשנים האחרונות גדלה אוכלוסיית האזור ללא הכר. בין מבני ציבור אלו:

1. בית ספר אליאנס שבמקומו נבנה מגדל שלום – עובדה שנחשבת ומקובלת כיום כטעות ולראייה אף סמלה של המועצה לשימור אתרים הנו מבנה בית הספר שנהרס.
2. בית הספר כל ישראל חברים ברח' שבזי 12 שנהרס לטובת מבני מגורים
3. בית הספר הירקון ברח' הירקון 21 שנהרס לטובת מגדל מגורים ומלונאות SEA ONE
4. בית הספר הכובשים שנהרס לטובת מלון דיויד אינטרקונטיננטל

לפיכך יש לכלול בהוראות התכנית בהנחיות למסמך מדיניות לאזור 502, הוראה ברורה שיש להציג במסמכי המדיניות כיצד לקשור בין הוצאת היתרי בנייה לבין פיתוח בתי-הספר בסביבה גם ביחס למתחם המסילה והן ביחס לבנייה לאורך יצחק אלחנן ולאורך חוף הים לאורך רחוב הירקון שם מוצעים פרויקטים הכוללים אלפי יח"ד נוספות.

1. 19.  מתחמי תכנון: התכנית מסמנת מתחמי תכנון להם יוצגו מסמכי מדיניות (סעיף 5.2.1 להוראות בעמ' 75). מוצע:  להוסיף הוראה בסעיף זה כך שמסמכי המדיניות יוצגו לציבור וכן שמסמכי המדיניות לא יחליפו תכניות מיתאר מפורטות לכל או לחלק ניכר ממתחמי התכנון. זאת, כדי למנוע שמסמכי המדיניות יחליפו תכנון מפורט בראייה כוללת.
2. 20.  יחס לתכניות אחרות:  תכנית מיתאר אמורה לקבוע מדיניות תכנונית ברורה להכנת תכניות מפורטות. על כן, מבחינת ההיגיון התכנוני, מבחינת ההיררכיה הקיימת של תכניות ומהבחינה הציבורית, לא ראוי, שתכנית  ''שהוחלט על הפקדתה לפני תחילתה של תכנית זו, רשאית הוועדה לאשרה או להפקידה לפי העניין, אף אם אינה תואמת תכנית זו...'' (סעיף 2.4.2 עמ'13) . במיוחד אמורים הדברים לעיל, בהתייחס לתכניות הרבעים המופקדות ושנויות במחלוקת, אשר יש להן השלכות נרחבות על  מרכז העיר, על מתחם ההכרזה של ''העיר הלבנה'' ובהתייחס פרטנית להוראות התכנית בסעיף 5.4 טבלת הוראות מיוחדות למתחמי התכנון. אנו מבקשים לבטל את סעיף: 2.4.2(עמ'13) וכן לדרוש שתכנית זו תגבר על כל תכנית שטרם אושרה ושמתן התוקף לה פורסם בילקוט הפרסומים.
3. 21.  סימון מתחמים/אזורים, שהבניה הגבוהה המסומנת בהם תגרום לפגיעה מרקמית ו/או חסימה בין אזורים:

                 א.       בניה בגובה עד 25 קומות לאורך רחוב הירקון-הרברט סמואל, תיצור חומה, שתהווה הפרדה פיזית בין העיר לים, וסביר להניח שתשפיע לרעה על האקלים העירוני ועל איכות החיים של התושבים ממזרח לחומה.

                  ב.       בניה בגובה עד 40 קומות לאורך רחוב אילת תיצור הפרדה פיזית בין דרום העיר לצפונה ותחמיר את הקיטוב בין הדרום לצפון.

       במתחמים המפורטים לעיל יש לקיים חשיבה מחודשת בדבר הבנייה לגובה ביחס לבנייה מרקמית ולהגבילה לגובה נמוך מהגובה המוצע בנספח העיצוב העירוני וכן למנוע אפשרות של הגבהה נוספת במסמכי המדיניות או בתכניות מפורטות.בכבוד רב,החותמים על ההתנגדות ומצרפים חתימתם באופן אלקטרוני