برفر لن يمر - פראוור לא יעבור

ארבע סיבות לדחות את "תכנית פראוור"כיצד להבטיח התנגדות להצעת חוק חדשה? התעלם מהאוכלוסייה, היה עמום וסודי, והצע תנאים מעליבים. כך נראה תזכיר החוק "להסדרת התיישבות בדואים בנגב" שפורסם לפני כשבוע על-ידי הממשלה. החוק המוצע ו"תכנית פראוור" אותה אשרה הממשלה בספטמבר, משרטטים מתווה בעייתי, אשר מזכיר את תכנית העיירות הישנה, בכך שהוא מבקש לרכז את הבדווים ביישובים מצופפים, תוך הפקעת רוב קרקעותיהם. במקום להוביל את הנגב לתהליך פיוס ותכנית פיתוח מוסכמת, תכנית פראוור מעמיקה אתהסכסוך בין הבדואים למדינה. הנה ארבע סיבות מדוע לדחות את החוק המוצע בצורה נחרצת.ראשית, בהיבט הקרקעי, המרכזי ביותר לפיתרון המוצע, המתווה מתעלם מהזכויות הקנייניות של רוב הבדווים, אשר היו בעלים של קרקעות נרחבות בנגב לפני 8491. בשונה מכל הצעות המדינה הקודמות, החוק החדש מדיר את כל הבדואים שאינם מחזיקים כיום בקרקעותיהם מכל אפשרות לזכות בקרקע. מדובר בלמעלה ממחצית תובעי הקרקע אשר גורשו מאדמותיהם במערב והר הנגב בשנות החמישים, ובקבוצות מסוימות באזור עראקיב ולקייה. במקום לתקן עוול היסטורי, מציע החוק להעניש אזרחים אלה פעמיים – בפעם הראשונה כאשר גורשו מאדמותיהם, ובפעם השנייה כשאין מכירים בתביעתם לקרקע. כמובן שאף קבוצה לא תקבל הסדר פוגעני שכזה.בנוסף, ההסדר המוצע לבדואים היושבים על קרקעותיהם אמנם מציע אחוזי תמורות מעט גבוהים יותר מאשר בעבר, אבל גם תנאי סף קשים יותר לרישום קרקעות, תוך ויתור על פיצויים. בהערכה מושכלתנראה שהמקסימום שהבדואים יוכלו לקבל מההסדר המוצע בחוק הוא 49-899,999 דונם, כלומר פחות מאחוז אחד מאדמות הנגב, או עשירית מתביעות הקרקע המקוריות שלהם. לכך יקרא בעברית – לעג לרש. שנית, בהיבט ההתיישבותי המצב חמור לא פחות. במקום להתייחס בכבוד הראוי לכפרי הבדואים שרובם קיימים עוד מלפני קום המדינה, הצעת החוק והחלטות הממשלה מכנה אותם בצורה מזלזלת כ-'פזורה'. זאת כאילו 94 הכפרים הבדואים הנמצאים בשטח עשרות ומאות שנים אינם קיימים. התוכנית נסוגה מהצהרות הממשלה בעבר, למשל בדו"ח גולדברג, שיש "להכיר בכפרים ככל שניתן", תוך ציון שמותיהם. הדוח הנוכחי מתנה את זכויות התכנון של הבדואים בהשלמת הסדר המקרקעין הבעייתי, ומשאיר את יתרת תחום התכנון כעמום וסודי. בכך מאבדת התכנית לחלוטין את אמונה של האוכלוסייה הבדואית, החושדת מהרס ופינוי. נזכיר למשל שהכפר עראקיב אשר פונה לראשונה בשנות החמישים, נהרס עוד שלושים פעם הריסתו השנייה ב-1989. קיים חשש סביר שהממשלה מכינה עתיד דומה לעשרות אלפי בדואים במסגרת תכנית פראוור. שלישית, המערך המינהלי המוצע ריכוזי ולא דמוקרטי. בניגוד לפרויקטי תכנון אזרחיים אחרים, 'המבצע' להסדרת השטח הבדואי ינוהל ישירות ממשרד ראש הממשלה, ועל מטה הביצוע יופקד אלוף במיל. דורון אלמוג, כאשר לידו פועלת רשות מיוחדת להסדרת ההתיישבות הבדואית, ובראשה הניצב בדימוסיהודה בכר. האם מדובר כאן במבצע צבאי או תכנון אזרחי? בנוסף, ועדת התביעות המרכזית אותה מציע החוק תורכב ממשפטן בכיר כיו"ר, מארבעה נציגי ממשלה, , ומנציג בדואי אחד ויחיד אשר ימונה על-ידי... ראש הממשלה. שום אוכלוסייה לא תוכל להסכים למערך ניהולי שכזה, בו אין לה ייצוג הולם, ועוד בנושא רגיש ונפיץ כמו הקרקע וההתיישבות.רביעית, תכנית פראוור נגועה באפליה אסורה. רק לפני כשנה הוכשרו עשרות חוות יהודיות שהוקמו באופן לא חוקי בנגב. באותו הזמן מבקשת המדינה, באותם אזורים, לפנות יישובים בדואים בני מאות ואף אלפי אנשים מאדמות אבותיהם. זאת ועוד, באוקטובר השנה אישרה הממשלה הקמת עשרה יישובים יהודיים חדשים באזור ערד, כאשר מאותו אזור היא מבקשת לפנות יישובים בדואים. לא ניתן להגדיר מדיניות זו בשום צורה מאשר אפלייה גזענית. האם ועדת פראוור והשר בני בגין לא מבחינים בכך? האם הם מאמינים שהאוכלוסייה תקבל תכנית הבנויה על אפלייה?

מה ניתן אם כך לעשות? יש לדעתנו להקפיא מיידית את הצעת החוק ותכנית פראוור. במקביל יש לדון עם הערבים הבדואים על תכנית חלופית לכפרים הבדואים הלא מוכרים .

המקור "גיליון עדאלה האלקטרוני, מס' 98, ינואר 2102" 

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה