קיצור ההמתנה להתמחות בפסיכולוגיה והתורים לטיפול במרפאות הציבוריות
מספר חתימות
1,889 |
|
2,000 | |
לאחר תקציר, יופיע הסבר מפורט בצורת המכתב שנשלח למנכ"ל משרד הבריאות.
בקיצור:
1. לאחר שנים של ייבוש תקציבי, התורים לטיפול פסיכולוגי במרפאות הציבוריות מתארכים לכדי כמה חודשים עד קבלת טיפול. עבור האנשים הסובלים, אלו תורים ארוכים המגדילים את סבלם ומקטינים את הסיכוי שיעזרו בטיפול.
2. במקביל, מאות פסיכולוגים מחכים להתחיל התמחות כשלוש שנים בממוצע. אלה פסיכולוגים לאחר 5 שנות לימוד אקדמיות שאינם יכולים לעשות במקצוע, ורמתם המקצועית יורדת בעקבות ההמתנה. המתנה זו נובעת ממחסור בתקני מתמחים המתוקצבים ע"י משרד הבריאות, והמגמה צפויה להחריף בשנים הקרובות מפני שמספר המסיימים תואר שני כמעט כפול ממספר התקנים המתפנים בשנה.
3. אנו פונים למשרד הבריאות בדרישה למצוא פתרון למצוקות של המטופלים ושל הממתינים כאחד, ולהבטיח את עתיד המקצוע בארץ. עד כה לא קיבלנו תגובה ממשרד הבריאות, מועצת הפסיכולוגים והפסיכולוגית הארצית.
עזרו לנו לקדם את הבריאות הנפשית של אזרחי ישראל ואת היכולת שלנו לעסוק ולהתפרנס מהמקצוע אותו רכשנו.
באריכות:
מצורף המכתב שהפנו למקבלי ההחלטות בתחום, ובו הסבר מעמיק ומפורט יותר.
לכבוד
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק
יושבת ראש מועצת הפסיכולוגים, פרופ' רחל לוי-שיף
הפסיכולוגית הארצית והממונה על רישוי הפסיכולוגים, גב' ימימה גולדברג
הנדון: זמני המתנה ארוכים להתמחות בפסיכולוגיה במקביל לזמני המתנה ארוכים של נפגעי נפש לקבלת טיפול והצורך בפתרון מיידי
שלום רב,
למסמך זה מספר מטרות:
- להציג את הבעיה החמורה של זמני ההמתנה הארוכים של פסיכולוגים לקבלת התמחות, המתרחשת במקביל להמתנה ארוכה לטיפול פסיכולוגי של נפגעי נפש המטופלים בשירות הציבורי.
- לציין את הסיבות לכך שהרפורמה במערך בריאות הנפש, כפי שמנוסחת כרגע, איננה פותרת את הבעיה.
- להדגיש את החשיבות בפתרון מיידי.
- להציע פגישה בנושא.
*הערה: מסמך זה נוגע במידה שווה לגברים ולנשים. הדוגמאות ניתנו מתחום הפסיכולוגיה הקלינית אך יש לברר את מצבם לגבי כלל תחומי הפסיכולוגיה.
זמני המתנה ארוכים להתמחות בפסיכולוגיה במקביל לזמני המתנה ארוכים של נפגעי נפש לקבלת טיפול:
לאחרונה הנהיגה הפסיכולוגית הארצית שיטה חדשה ליצירת שיוויון ושקיפות בזמני ההמתנה של המועמדים להתמחות בתחומי הפסיכולוגיה השונים. אף שהדבר היה ידוע מזה זמן רב, כעת התאפשרה חשיפה מלאה של התמונה בנוגע לזמני ההמתנה הארוכים להתמחות של פסיכולוגים שסיימו את חובותיהם והכשרתם בשלב התואר השני, וממתינים לקבלת התמחות במגזר הציבורי או הפרטי.
על פי הנתונים החלקיים המתקבלים מידי משרד הבריאות, מי שמסיים בימים אלו את חובותיו ומוסמך בתואר שני בפסיכולוגיה צפוי להמתין כ-3 שנים עד לקבלת התמחות בפסיכולוגיה קלינית. זאת לפי הערכה של מעל 250 ממתינים באשכולות 4 ו- 5 כיום, עשרות נרשמים מדי חודש, ופחות מ- 100 תקנים שמתפנים מדי שנה במרפאות הפרטיות והציבוריות יחדיו. לאחר שישלים את הפרק הראשון בהכשרתו (לרוב המרפאתי), צפוי המתמחה להמתין לפחות שנה נוספת עד לתחילת הפרק השני של הכשרתו (לרוב האשפוזי), ורק אז להשלים את 4 שנות התמחותו. נתונים אלה חושפים תמונה עגומה: אקדמאים בעלי תואר שני, לאחר 5 שנות לימוד והכשרה למקצוע, מכלים את 3 השנים הבאות בהמתנה, שבהן הם מנועים מלעסוק במקצוע אותו רכשו, ולפחות שנה נוספת של קטיעה בתהליך ההתמחות בין הפרק המרפאתי לאשפוזי. כמו כן, יש לבחון את מצב ההמתנה בתחומי ההתמחות הנוספים בפסיכולוגיה.
האבסורד הקשה של תמונה זו הוא שבעוד ממתינים הפסיכולוגים לטפל במסגרת ההתמחות, מאות נפגעי נפש הזכאים לטיפול במגזר הציבורי ממתינים לטיפול חודשים ארוכים, ובמקרים רבים אף מעל שנה, בשל מחסור במטפלים במרפאות הציבוריות. לעיתים מסתפקים נפגעי הנפש בשירותים הפחות מתאימים להם, ובמקרה הגרוע (ולצערנו, הנפוץ) מסתייעים בתרופות פסיכיאטריות בלבד, ללא שום ליווי פסיכולוגי תומך. זאת לאחר שהמרפאה קבעה את זכאותם לטיפול בידי פסיכולוג.
בנוסף, ההשלכות של בעיה זו על מקצוע הפסיכולוגיה ועל ציבור הממתינים הן רבות, ואין דומה להן באף מקצוע אחר המחייב התמחות על פי חוק. ראשית, המצב מוביל לירידה במקצועיות: אדם תחת הכשרה שהכשרתו נקטעת פעמיים לתקופות זמן ארוכות כל כך שוכח את החומר הנלמד ומאבד מיכולותיו המקצועיות בפרקי זמן אלו, באופן הפוגע גם באיכות השירות שהוא נותן כמתמחה, ולאחר מכן כמומחה. בנוסף, ובאופן חמור ביותר, נפגע הממתין מבחינה תעסוקתית, שהרי הוא מנוע במשך כל תקופת המתנתו לפני ההתמחות מלעסוק במקצוע שאותו רכש. המצב שנוצר הוא שהמדינה מכשירה אקדמאים לעבודה פסיכולוגית במגזר הציבורי, ואז מונעת מהם תעסוקה בתחומם, תחום שכל אדם אחר שאיננו פסיכולוג לפני התמחות, יכול באופן אירוני לעסוק בו באופן חופשי (מתן שירותי פסיכותרפיה. ע"ע סעיף 9ב בחוק הפסיכולוגים). לסיום, בשל מצב זה נגרם עוול אישי לממתינים: ממתינים ומתמחים מעידים כי נפגעת יכולתם לתכנן את חייהם הפרטיים, כולל תכנון משפחה, מאחר שאין ביכולתם להעריך מתי יתקבלו להתמחות, ומשדבר זה קורה לבסוף, צפויות להם שנים בשכר נמוך ביותר, שאינו מאפשר פרנסת משפחה. מאחר שלרוב מדובר בנשים וגברים בגילאי ביסוס משפחה, הדבר מהווה פגיעה קשה בחייהם האישיים והמשפחתיים.
מדוע הרפורמה בבריאות הנפש לא פותרת כרגע את הבעיה:
כידוע לכל, לאחרונה החל תהליך של כניסת הרפורמה בתחום בריאות הנפש לתוקף. משמעות הרפורמה הינה העברת האחריות על שירותים נפשיים הניתנים לנפגעי נפש ממשרד הבריאות לקופות החולים. לכאורה, היה למהלך זה פוטנציאל משמעותי להקל על רשימות ההמתנה הארוכות של הממתינים משני הצדדים, להנגיש שירותים לציבור, ולהעלות מודעות לטיפול פסיכולוגי שנפגעי נפש יכולים לקבל. אלא שלאחרונה נודע למתמחים ולממתינים כי במסגרת הרפורמה, מקומם של פסיכולוגים בשירות הציבורי - ובתוך כך מעמד ההתמחות בפסיכולוגיה בשירות הציבורי- אינם מעוגנים כלל, בחוק או בכל סוג של התחייבות מצד קופות החולים. המשמעות של עובדה זו בפועל היא כי קופות החולים כלל לא מחויבות להעסיק פסיכולוגים, לתת לציבור שירותים על ידי פסיכולוגים ואינן מחויבות להכשרה של פסיכולוגים בתהליך ההתמחות- דבר שהיה עד כה תחת משרד הבריאות. ובמידה וכן מחליטות הקופות להעסיק מתמחים, אין שום פיקוח על תנאי העסקתם.
כבר כיום עולה מהשטח כי למרות שכרגע קופות מסוימות מקצות מספר תקנים מטעמן (כלומר, ללא מלגה של משרד הבריאות) למתמחים, הן עשויות לעשות זאת תוך הצבת תנאים נוספים, בלתי סבירים, להתמחות. לדוגמה, בקופה מסוימת, במעמד תחילת התמחותו בקופת החולים, נדרש המתמחה לחתום על חוזה המחייב אותו לעבוד לאורך 4 שנים בחצי משרה (כאורך ההתמחות עצמה) לאחר ההתמחות באותה קופה, ולהיות מוצב בכל תחנה שבה תבחר הקופה להציבו באותו מחוז- לשיקולי קופת החולים הבלעדיים- כתנאים להתמחות. אם ירצה לעזוב את הקופה לאחר ההתמחות, עליו לשלם קנס כספי בגובה של עד עשרות אלפי שקלים.
אנו מדגישים כי מאחר שלא תהיה שום אפשרות אחרת להתמחות בשירות הציבורי בפסיכולוגיה, ומאחר שרשימות ההמתנה הארוכות אינן מאפשרות בחירה אמיתית, מתמחים ומתמחות, בייחוד אלה הרואים חשיבות במתן שירותים פסיכולוגיים במסגרות ציבוריות, יאלצו לקבל תנאים אלה, וכל תנאי אחר שיציבו הקופות על פי צורכיהן המשתנים. עובדה זו מהווה פתח לניצול, בדומה למצב שנוצר לעיתים במקומות ההתמחות הפרטיים, שם היעדר פיקוח על תנאי העסקתם של המתמחים בפסיכולוגיה מוליד מצבים כגון משכורות של פחות מ-2000 ש"ח בחודש על מעל ל- 30 שעות עבודה שבועיות בפועל.
ברצוננו לחזור ולהדגיש כי הרפורמה, כפי שמנוסחת כרגע, איננה פותרת את הבעיה המרכזית שתיארנו משום שאין בה שום התחייבות או תכנית להוסיף מקומות התמחות (ובמידה ויוספו, לא בתנאי העסקה מפוקחים) במטרה לחבר בין ציבור הממתינים לטיפול בשירות הציבורי לבין פסיכולוגים הממתינים להתמחות. במצב הנוכחי לא ברור מה עתיד ההתמחות בפסיכולוגיה במגזר הציבורי כלל.
דחיפות הפתרון:
אנו רואים לנכון להזכיר ולציין כי מלבד הקשיים הנובעים מזמן ההמתנה הארוך, קיימים קשיים רבים נוספים העומדים בפני מתמחה בפסיכולוגיה, הכוללים: שכר נמוך ולעיתים בלתי הולם את שעות העבודה בפועל, השלכות של שעות העבודה הרבות לגבי השתכרות נוספת במהלך שנים אלה ולגבי תכנון משפחה, אי ודאות לקראת כניסה להתמחות בעיצומו של תהליך הרפורמה במערך בריאות הנפש, וקשיים הקשורים לשינויים בתוכן ההתמחות שכיום האחריות לשאתם היא על המתמחה עצמו, באם מקום התמחותו אינו מסוגל לספקם.
אנו רואים בעיה זו כבעיה דחופה שחשוב להתפנות לפתרונה בהקדם. כל זמן שמצב זה נמשך הוא בזבוז של כח אדם הרתום לשירות הציבורי ושיכול לספק לו שירותים שאיכותם מפוקחת ישירות על ידי משרד הבריאות עצמו. ללא שינוי, מצב ההמתנה להתמחות צפוי להמשיך ולהחריף בשנים הבאות. בכל שנה צפוי לעלות זמן ההמתנה של מי שמסיים תואר שני בחצי שנה עד שנה, על פי הערכותינו (כ-180 מסיימים מדי שנה במגמות בכל הארץ, ואילו מספר התקנים המתפנים לתחילת התמחות הם כחצי ממספר זה, בשוק הציבורי והפרטי יחד). על פי חישובינו, דחייה של פתרון הבעיה לעוד שנתיים- שלוש תעמיד את מצב ההמתנה בכ- 5 שנות המתנה בממוצע בין סיום התואר השני לתחילת ההתמחות, בנוסף לשנת ההמתנה, לפחות, בין הפרק האשפוזי למרפאתי.
מסמך זה מוצע כבסיס לדיון. אנו מבקשים פגישה והידברות מהירה, הכוללת את כל הגורמים המוסמכים יחד עם נציגים שלנו, מתוך כוונה אמיתית למצוא בהקדם דרכי פעולה אשר יש בהן לענות ו/או לצמצם את חומרת הבעיה.
בכבוד ובברכה,
נציגי המאבק לקיצור ההמתנה להתמחות – לימור אלון, דנה וורשבסקי, אלי אלמוג, יעל ברגרפרוינד-פינגרר, אתיה ברנהרט-מגן ובן דואק
ליצירת קשר עימנו: [email protected]
ציר הזמן של העצומה
- 24/01/2015
- העצומה השיגה 1,000 חתימות!
- 22/01/2015
- העצומה השיגה 500 חתימות!
- 20/01/2015
- העצומה נפתחה