לא דוחים שוב את המבחנים לרבנות

הרבנות הראשית הודיעה על דחיית מבחני מועד מרחשוון לתאריך בלתי ידוע, ובעצם לאחרי שימצא חיסון לנגיף הקורונה.

דחייה זו, זמן רב לפני המבחן, ולאחר שמועד אב כבר נדחה בשלושה חודשים, פוגעת בנו ציבור הלומדים שיגעו ועמלו במשך זמן רב להגיע ליעד ולהיבחן על הנושא. 

נכון שהמבחן הוא רק כלי, והמטרה היא עמל התורה וידיעת התורה, החזרה והשינון, שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך, אבל בסוף זהו כלי חשוב, וביטולו מוציא את הרוח מהמפרשים. לצערנו אנו זקוקים לכלי הזה שידרבן אותנו לחזור עוד ועוד. ובסוף, כן, יש משמעות גם לתעודה המוקנית לאחר סיום המבחנים. 

ביטולו של המבחן זמן רב לפני המועד מעלה תהיות האם נעשו כל המאמצים לקיים את המבחן? האם נבדקו כל הפתרונות האפשריים? 

מדוע לא לקיים מבחני אמון, איש איש מביתו, כמו באוניברסיטאות?

מדוע לא לשלוח משגיח/בוחן לכל כולל, או כמה כוללים, כדי להשגיח על טוהר הבחינה, וכמו שמתבצעים מבחני הבגרות? ואם הבעיה היא כספית- אזי יש למצוא מקורות תקציביים לכך, לבחון עלויות, ואולי אף להעלות במעט את אגרת הבחינה לשם כך. לרוב הנבחנים עדיף לשלם עוד קצת ולהיבחן מאשר לא להיבחן כלל.

אפשר לחשוב על עוד פתרונות, אבל הוויתור הכל כך מוקדם הזה נראה לא טוב.