מזדהים עם תושבי הדרום: משמיעים את "צבע אדום" בכל רחבי הארץ.

הזכות לחיים בבטחון היא זכות אדם בסיסית. זכות זאת נמנעת בכל יום ביומו מתושבי הדרום. כעם, עלינו להביע הזדהות ותמיכה. הבה נרחיב את אזעקת "צבע אדום" כך שתושמע בכל הארץ, ונרד כולנו למקלטים יחד איתם.

ב 11 בספטמבר 2005 מסרה מדינת ישראל את מפתחות רצועת עזה לידי הפלסטינים. צה"ל פינה את המתיישבים ואת עצמו, והעביר לפלסטינים אחריות מלאה על תושבי חבל עזה וביטחונה. מאז ועד היום שוגרו למעלה מ 10,778 רקטות ופצצות מרגמה מחבל עזה לשטח הריבוני של מדינת ישראל. זה משקף בערך 5-6 שיגורים ביום בממוצע.

בין אם הייתם בעד ההתנתקות או נגד, עם הסכם או בלי, בין אם אתם מימין או משמאל, על דבר אחד כולנו מסכימים: אזרחי ישראל ביישובי עוטף עזה, אשקלון, אשדוד, אופקים, חצור, קריית גת, גן יבנה, חצרים, גדרה, קריית מלאכי, ועוד ועוד, אינם פושעים, אינם כובשים ואינם יושבים באיזור במחלוקת. 

עם זאת, הם חיים תחת איום יום יומי על חייהם, רצים למקלטים כמה פעמים ביום, אינם ישנים בשקט, ובשורה התחתונה, לא זוכים לבטחון לו הם זכאים כבני אדם וכאזרחי מדינת ישראל. כל זאת, בעוד אנו, תושבי המרכז והפריפריות, הצפון, הגולן והשרון, חיים במין אופוריה, כאילו ישראל כולה נמצאת בשלווה בטחונית.

לו הייתי תושב שדרות, לא הייתי מאמין, שבעוד אני חושש לחיי ילדיי בלילה, כשאני שולח אותם לגן בבוקר, ומעביר את היום בחרדות, ישנם אזרחים אחרים בישראל הזוכים לחיים של שלווה ובטחון. הזכות לחיים בבטחון היא זכות אדם בסיסית, ועשרות אלפי אזרחי ישראל לא זוכים לה!

בואו נראה להם שאנחנו מזדהים עם מצבם. בואו נתאחד למענם. כפי שחלקנו מתגייסים למען מסיק הזיתים הפלסטיני, כפי שחלקנו מתגייסים למען הבנייה בגדה, כפי שחלקנו מתגייסים למילואים כאשר צה"ל מותקף, כפי שהתגייסנו ברעידת האדמה בטורקיה, באסון בהאיטי, ובאסונות בכל העולם, כפי שהתגייסנו למען הכרמל, כפי שעם ישראל יודע תמיד להתגייס לטובת אלה הזועקים לעזרה, בואו נתגייס פעם אחת לטובת אחינו הישראלים, יהודים וערבים, אזרחים היושבים בתוככי גבולות הארץ, שהורגלו לחיות בבטחון וכיום מופקרים לתקיפות החמאס.

לא צריך לעשות הרבה. רק להזדהות. חותמים על העצומה, ומראים שגם אנחנו מוכנים לרדת למקלטים 5-6 פעמים ביום, אפילו שאין סכנה ממשית על חיינו.

ומי שלא חותם, שלפחות יעשה עם עצמו בדק בית ויענה לעצמו על השאלה: מדוע?