קריאה לתביעה ייצוגית על אפליית גברים בתהליך גרושין

קול קורא לגברי ישראל הגרושים

תביעה ייצוגית נגד המדינה

ירון רוזנשטיין, PhD

שלום שמי ירון רוזנשטיין גרוש טרי בן 43 ואב ל-3 בני 9, 8 ו-4, ברצוני לשתף אתכם בסיוט שעובר כמעט על כל גבר בישראל העובר הליכים דומים. בישראל גברים מופלים/נרדפים ונענשים בהרחקה מילדיהם על ידי מנגנון משומן הנקרא "פקידת סעד לענייני אישות ואפוטרופסות" (להלן "פק"ס") ובשם עיקרון הנקרא "טובת הילד" שכפי שיודגם בהמשך בין זה לטובת הילד אין חוט מחבר.

הנשים המאיישות את התפקיד של פקידת סעד (בד"כ לא תמצאו שם גבר, ואם ישנו אחד הרי שהוא חותר לריצוי הבוסית שלו וסובל מחרדת סירוס) הן עובדות סוציאליות מתוסכלות שכל מה שמניע אותן הוא סדר יום (להלן "אג'נדה") שהמאפיין העיקרי שלו הוא שנוכחות גבר בחיי ילדיו היא מזיקה לעקרון "טובת הילד". טובת הילד ע"פ האג'נדה היא להיות כמה שיותר עם אימו ולמעט לראות את אביו.

בתי המשפט לענייני משפחה מאמצים את המלצות הפק"ס ללא עוררין ואף לא מאפשרים כעיקרון לחקור אותן נגדית.

נוצר כאן מצב אבסורדי לחלוטין שגורלה של משפחה שלמה נגזר ע"י אישה החסינה ע"פ חוק ("אחריות שילוחית") מחקירה צולבת בדיון משפטי.

כתוצאה מקביעה שהילדים הם במשמורת אמם נגזר על גברים לראות את ילדיהם מעט שעות (הסדרי הראייה המקובלים הם פעמיים בשבוע 3 שעות כל פעם וכל שבת שנייה ללא לינה במוצ"ש), מעטים הם בני מזל לקבל הסדרים של שתי לינות בשבוע (להלן "הסדרים מורחבים").

כמובן שההשלכה המיידית היא שגבר שהיה מעורב בגידול ילדיו הופך להיות הורה סוג ב'.

השלכה נוספת היא שתמיד ולא משנה מה, חובת תשלום מזונות חלה על האב בלבד ולאם אין ע"פ חוק אחריות לזון ולכלכל את ילדיה.

אבות הופכים להיות כספומטים לילדים מתנכרים המוסתים ע"י אימם.

גברים רבים בישראל התאבדו עקב הגיעם למצב כזה.

אני אישית עברתי מאבק ארוך מר ומתיש בשנה האחרונה בשרותי הרווחה ובגרושתי ע"מ לקבל הסדרי ראייה נרחבים ושבת שניה ארוכה.

מכיוון שהתעקשתי והייתי מוכן ללכת לערכאות גבוהות ביותר זכיתי לקבל את כל מה שרציתי בהסדרי הראייה ההופכים למעשה למשמורת משותפת דה-פאקטו.

הנסיון לעגן זאת במשמורת משותפת דה-יורה נתקל בניסיון עיקש ועמידה על רגליים אחוריות של פק"ס שכתבה שקרים שגרושתי הכתיבה לה.

שני תסקירים הוגשו עלי ועל גרושתי לבית המשפט בשניהם ציטטה הפק"ס טענות אישתי ללא אפשרות מתן מענה מבחינתי.

מיותר לציין שראיתי את הפק"ס רק פעם אחת ולא נשאלתי על טענותיה של אשתי.

אותה גברת  אף התעקשה לכתוב בתסקיר שהתעקשותי שהיא תתן לי את הכבוד המינימלי ותכנה אותי בתוארי (ד"ר, בעוונותי אני גם ד"ר בוגר טכניון) היא אלימות.

נסיון עו"ד לחקור אותה נגדית בבית משפט נחסם ע"י השופטת ללא כל סיבה (השופטת לא איפשרה חקירת הפק"ס). עלי לציין פחד זה הוא מוצדק כי כל עורך דין מתחיל מקעקע על נקלה את גרסתה של פק"ס ואז זה מעמיד את בית המשפט במצב לא נוח כי הוא סמך ידיו על הפק"ס.

בתסקיר השני התברר משיחת טלפון שהיא ניהלה איתי שבוע לפני הגשת התסקיר (סחתיין על הזמן שניתן לי להתכונן) שהיא ממש לחצה על הילדים לצמצם את הסדרי הראייה איתי, מזל שילדי היו יותר חכמים ממנה והתנגדו לצמצום.

אותה גברת היא רק אחת מני רבות, אחת מתוך שיטה.

בואו ננסה לבחון בעין ביקורתית מהו עיקרון טובת הילד:

ובכן כולנו מסכימים וכל המחקרים העכשויים תומכים בכך שטובת ילד רך בשנים הוא לשהות כמה שיותר בזמנים שווים עם אביו ואימו.

מה עובר על ילד בהליך גירושין ?

תחילה הוא רואה את משפחתו שהיא הבסיס שלו, המטה שלו להישען עליו נקרעת לגזרים.

במקרים רבים הוא אף רואה שוטרים מרחיקים את אביו מהבית עקב תלונת שווא של האישה שנועדה להשיג יתרונות במאבק הגירושין.

לאחר מכן אימו מטפטפת לו לראש, תחילה טיפין טיפין ולאחר מכן גשם זלעפות שאביו חרא, אביו זבל אביו אלכוהוליסט ואלים.

ואז הוא גודל מתנכר ומנוכר לאביו, הילד גדל עם חסך בדמות אב רבים מהם מתמכרים לסמים ולאלימות קשה בהתבגרותם ואילו האב מת משברון לב.

שמישהו יסביר לי איפה פה טובת הילד.

מה טוב יוצא לילד מהרחקתו מאביו ?

בשם עקרון "טובת הילד" פקידות הסעד מרשות לעצמן לכתוב שקרים בתסקירים שלהן ללא אפשרות חקירה נגדית כי הן חסינות ע"פ חוק.

בשם אותו עקרון ילדים רבים מפסידים את אבותיהם ואת האיזון והיציבות שהאב מכניס לילדיו.

מוכרים לי מקרים רבים של גברים ששקרים יותר גרועים נכתבו עליהם בתסקיר.

אני פונה לכל מי שנפגע משרירות לבן ורשעותן של פקידות הסעד להצטרף אלי לתביעה ייצוגית כנגד מדינת ישראל ושרותי הרווחה שלה. הגיע הזמן לעצור את ה ט י ר ו ף הזה.