עבודת שורשים
מספר חתימות
75 |
|
200 | |
כמה מילים כואבות ומעוררות מחשבה על עבודת שורשים בכיתה ז׳אשמח לשיתופים שנוכל לעשות שינוי
דמיינו ילדה בכיתה ז', בדיוק בשלבי הבגרות הראשונים, עם כל המבוכה, החששות, החברויות החדשות שהיא עומלת לרקום.
בימים הראשונים בחטיבה הגדולה, היא ניצבת מול משימת הבגרות הראשונה, זו שאפילו מבוגרים מגובשים ושלמים עם עצמם מתקשים להתמודד איתה.
עבודת שורשים
מי מאיתנו לא זוכר את העבודה המקודשת הזאת? במחשבה ראשונה? אחד הדברים המרגשים שיכולים להיות
קצת ילדה כמעט נערה, חוזרת אחורה, מדברת קצת עם אמא, קצת עם אבא, מבקרת את הדודים והדודות את הסבים והסבתות, ובמילים אחרות לומדת את השורשים שלה.
את השורשים האלה היא מחברת לשורשים החדשים שהיא רוצה ליצור לעצמה בעולם הגדול שנקרא החטיבה. עד כאן נפלא, חיובי, מצמיח ומלמד.
והנה מחשבה שנייה, ונופל אסימון ראשון.
אותה ילדה בדיוק, מאוד רוצה ללמוד את השורשים שלה. אבל אלה שורשים סבוכים, לא מעובדים, מסורבלים, קשים לעיכול. שורשים שקוראים עליהם בעיתונים, סיפורים שהם לא שלנו.
יש סיפורים ושורשים שלא משנה כמה יפה הם יהיו עטופים, הכריכה המושקעת לא מספיקה. פשוט כי בפנים זה לא מעובד. כי יש דברים שאי אפשר לעבד לבד בגיל 12.
אז מי יעזור לה לעבד אותם? מי יכיל את השורשים האלה שלה? השורשים האלה שהסתרבלו לה בלי שתרצה.
האם זו המורה שהיא פגשה לא מזמן לראשונה?
והמורה, מה היא רצתה? להכיר את המשפחה,ועל הדרך יהיה נחמד אם תצא עבודת שורשים יפה.כזו שאולי אפשר להניח לתצוגה. אולי שכחנו שמדובר בנפש רכה, שעושה צעדים ראשונים של התבגרות, דרכה היא לומדת את מקומה בעולם.
איך שלא נסתכל על זה, זה לא התזמון השגוי הזה ולא המסורת ארוכת השנים של עבודת השורשים של כיתה ז', שירפאו את פצעיה.
יש דברים שצריכים לעבור קודם דרכנו פנימה, הרבה לפני שהם מוצגים לראווה ואף לביקורת של צוות בית הספר.
אז מתי ואיך היא תציג למורה ולחבריה לכיתה את הסיפור המורכב?
מתי ואיך תספר על אמא שלה שנלחמה כמו לביאה כדי לשמור ולהגן עליה, גידלה אותה לבד, ניסתה ליצור לה משפחה נורמאלית ומתפקדת, ליצור קשר עם אחות רחוקה, לשמור על קשר עם אבא לא נוכח,כשברקע, כאב גדול שהיא נקלעה לתוכו. סיפור שהייתה מעדיפה לשכוח, להתעלם, לקרוא עליו בעיתון ולא לספר עליו בגוף ראשון בעבודת חייה.
באיזה עמוד היא תספר על אבא שלה, שביצע עבירה קשה של אונס, שאלוהים יודע איך ולמה היא נקלעה לסיפור הזה, סיפור שבו היא כביכול רק דמות משנית. אבל היי, בעבודות השורשים היא המרכז, ולכן הרקע הקשה הזה הוא שלה, ומדמות משנית היא הפכה לדמות מרכזית וחשובה.
ועכשיו לכי ילדה, תציגי את סיפורך הקשה, תכרכי אותו יפה יפה, אולי תצליחי להתחרות בחברה שלך עם סיפור משפחה נורמטיבי שעטוף קצת פחות יפה משלך.
אין לך במה להתבייש, הרי אף אחד לא בוחר להיוולד למשפחה מפורקת.
חשוב שתדעי מהיכן הגעת!! לא משנה שאין מי שיעזור לך לעבד את זה מול כיתה שלמה, וזה במקרה הטוב.
נכון לכל אחד יש סיפור, אבל יש סיפורים שאפילו טיפול פסיכולוגי ארוך טווח מתקשה לארגן.
אז מתי ולמה החלטנו לתת את משימת עבודת השורשים בשלב כל כך מוקדם של גיל ההתבגרות?מתי ולמה החלטנו להכריח ילדים בני 12 להיכנס לתוך המסע הזה לגילוי העצמי ומשפחתי ? האם שכחנו שמדובר בנפש כל כל רכה ועדינה שרק לומדת לגלות את עצמה?
מתי החלטנו על התזמון הזה בכיתה ז', בגיל ההתבגרות, מתי חשבנו האם זה בכלל נכון ורלוונטי? האם כל הילדים וכל המשפחות באשר הן ירצו לקחת חלק בפרוייקט החושפני הזה שהגו לפני שנים רבות במשרד החינוך.
האם חשבנו על כל אותם ילדים שזו לא סתם עוד עבודה בשבילם? שזה פרוייקט חייהם. האם עכשיו זה הזמן ? ובכלל מי אחראי להחליט מתי הזמן הנכון בשבילם לגלות את השורשים שלהם מול כולם?
נכון! ילדים התמודדו עם המשימה עד עכשיו, ונראה שצלחו את זה.
אבל כמה מהם שתקו את הכאב? כמה הרגישו חריגים וסחבו איתם תחושה של חוסר שייכות, כי השורשים שלהם פחות שלמים?
מתי בפעם האחרונה עצרנו לשאול את עצמנו, האם העבודה הזו רלוונטית לימינו כשמרבית ההורים והסבים הם ילידי הארץ?
וכך, במקום למצוא שורשים מצאנו הבדלים. הרי במקום שנצמצם את הפערים, אנחנו רק מדגישים אותם. לאט לאט ובלי שנרגיש עם השנים נוצרה לה תחרות סמויה על אופן הצגת העבודה שהפך להיות נושא בפני עצמו.
אז דמיינו לכם את הילדה הזאת, שלא יודעת עם מה עליה להתמודד. ודמיינו את אמא שלה, אחת מיני רבות, שהחליטה לקום למענה ולמען רבים אחרים ולעשות מעשה. החליטה שיש דברים שראוי שישנו את אופיים ויש עבודות שסיימו תפקידן.
יש שינויים שקורים רק מתוך כאב, וזה אחד מהם.
רוצים לעזור לעשות את השינוי? שתפו! שתפו למען שינוי עבודת השורשים.
כי לחפש במקורות זה תהליך אישי ואינטימי!
וכמו כל תהליך אישי-יש לו זמן ומקום שיקבעו רק על ידי מי שעובר אותו!
ציר הזמן של העצומה
- 12/01/2019
- העצומה השיגה 50 חתימות!
- 10/01/2019
- העצומה נפתחה