העלאת קצבת הנכים לשכר מינימום

לכבודראש הממשלהכנסת נכבדהשלום רב

הנדון: העלאת קצבת הנכות לגובה שכר המינימום

שמי סיגל בוטון, אני מיצגת כאן את האנשים החיים יום יום , והשורדים את מלחמתם הפנימית.

אן אדם יודע את חוזק נפשו ואת התמודדיותיו בחיים, אלה לאחר שמתחיל הוא לחיות.

אנו לא בחרנו את דרך החיים שבה כל אחד,יחיה לא בחרנו את הקשיים שהצטברו לנו במשך השנים.

נולדנו, כל אחד למיסגרת שבה הוא גדל

ברצוני להסב את תשומת ליבכם.

נכה הוא לא סטיגמה, ואף אחד אינו בוחר זאת

נכה הוא אדם עם קשיים, אינכם יודעים מהיא מערבולת פנימית אשר, מכה אותך כל פעם מחדש.

אינכם יודעים מהיא חרדה אשר תופסת אותך, ואינך יכל לזוז ממקומך כי כך אתה.

אף אחד לא בוחר בזהדרך החיים קשה יותרכי קשה יותר להיסתובב

עם מסכה על הפניםולהרגיש על הפנים

אתם שם חושבים, מאחורי שולחן ומעמד גבוה, משכורת גבוהה חיים מאושרים

אינכם צריכים לידאוג לילדים, לא צריכים לקום בלילה ולדעת שמשהוא מעיק מבפנים, אתם יושנים טוב.

אבל אינכם יודעים, החיים הם גלגל סובב פעם למעלה פעם למטה, הדרך למעלה אחרי שכבר היית שם ונפלת,

פי אלף יותר קשה

חשבו על ההורים של ילדים נכיםשגם כך קשה המשכורת והעבודה כדי לספק בית רגיל,

חשבו על אמא שרואה את בנה במצב כללי פורח ודועך והמצב לא טוב

חשבו על המחשבות של אם שהבן שלה מדבר על התאבדיות על זה שקשה לו בחיים על זה שלא ימצא זוגיות לעולם על זה שהוא מכריז עצמו כעקר ביגלל הכדורים שהוא לוקח חשבו על הכל

והנה שיר שכתבתימחשבתה של אם

אולי זה יחדור לליבכם להעלות את הקצבה לשכר המינימום ולאפשר שיחות למי שרק ירצה ולא רק על ידי טיפולים בכדורים כי נפש האדם זקוקה לשיחות ולא תמיד אלו שקרובים הם המבינים

הנה השיר ממשהו אישילא אפרטהמבין יבין

נולדת לימלאך קטן וטהוריד האלוהים שלחהאת נשמתךכדי שתיכנסביכדי להכין אותךלעולם זה

נולדת ואני את ימייךאדאגכדי שתיפרחכדי שתיצחקכדי שתהיה אתהופתאום לאט לאטראיתי כי אתהמיסתגר בעצמךעינייך הביעו צער וחשיכה

ילדי הקטואני ראיתי ראיתימשהו אוכל אותךמבפניםמשהו שלא יכלתי

לגעתניסיתי בכל הכוחאת הקורים האלהלמשוך ממךדחפתי ודחפתי

ורק כשסיפרתידעתישמשהו לא בסדראיתך

כן

סיפרת לי על חבר שמספר לךעל חבר שאומר לךהתחלת לספר ליעלהאחריםהקולות שבפנים

והתחלת ל פחדאבל אני הייתי שם ולא ראיתי שום דבראבל ראיתיאיך שהדימיון עלייךמישתלט

איך לילות שפרצת בבכילילות שפרצת בצעקותמתוך שינהאמא אמא אמא

ניגשתי אלייך חיבקתי אותךאבל השידים השתלטו עלייךוניסו גם עלי ליגבוראך לא לא אנינלחמתי בהם והגעתי אל ליבךשפעםכן ילדי שליהתמודדות של כל לילה ולילה

ודיברתי איתךעל החבר וביקשתי ממךאתה יכל להזמין אותואך וזה היה המזלאך בינתך לא לגמרי ניגזלה ממך

כי אמרת לי אמאאת צוחקת עלייהוא לא יכל לבואבאמת

ואני בכיתי אני בכיתיוגם נלחמתי בכל הכוחעד שהגעת למסגרתהנכונה היחידהשנתנה לך בטחון

וכשקצת יצאת מהמצב בו הייתמצב שרצית כן ליגמורולא אשכח זאתהלכת נישכבת על הכביש

ורק לי אמרת בלחישהאמאלמות אני רוצה נימאס לי מ הכל

והיית ילד ילד בן6

כן לא אשכח

היו ימים ולילותשראיתיך בודדוהתפללתי לאלוהיםשיהיהו לך חבריםואת הכדורים האלה

וכשהתבגרת לא אשכח לעולםערב אחדכשעיינך היתפקחו מהאובדן שהיית בו

שאלת ואמרת לי

אמא בעצם מי גילהממה אני סובלמי דחף ףאותי למסגרתבזכות מי אני מאושרוהשיב בעצמו

בזכותך אמא אני מאושרחיבקתי אותו ואמרת לואתה מאושר רק בזכותךכי רצית כךאני לא עשיתיכלום

----------------------------

לובשי החליפות והסמליםראש ממשלה חברי כ נסת נכבדים

אף אחד לא בוחר להיותבמצוקה רוצים רק להיות בשלווהובחיים טובים פשוטים ומאושריםבעלי הכנסה נורמלית

בבקשה ממכם חשבו על כל אחדאשר קשה לומנעו את ההתאבדות הבאה

רככו ליבכם

העלו את קצבאות הנכים לשכר המינמום

אל תוסיפו מצוקה למצוקה

תנו יד חופשיה לשיחות בחינםבכל מרפאות מכבי כללית וכדומה

אני יודעתכי אחרי מותי לא יודעת מה יהיה עם ילדי

חשבו עלי ועל אחריםברגע בו אתם מחליטיםואם תחליטו נכונהתקבלו ברכות שלהרבה אנשים טובים