עצומה ללמידה מרחוק

הכל התחיל לפני פסח,התקשרו אלינו ואמרו לנו שהלימודים מושבתים.לפני פסח לא היה לנו "למידה מרחוק" מכיוון שהסמינר רצה שנעזור בבית לקראת פסח הקרב ובא,לאחר פסח הגיע אלינו הודעה מהסמינר שמתחילים ללמוד דרך קו טלפון,חשבנו שעכשיו יהיה יותר  קל חשבנו שהבגרות בידיים שלנו חשבנו שנצליח.כל מורה מקליטה שיעור בין 20-30 דקות בזמן השיעור צריך לסכם את אותו חומר ולרוב לאחר השיעור יש עבודה או מבחן שחייב לעשות.היו המון תקלות בהקלטות-הקו קרס,המורה מדברת בשקט מידי,הדיבור חוזר על עצמו,ועוד...אמרנו שאנחנו יכולות להצליח עדיין,דבר כזה לא ישבור אותנו.שבוע לאחר תחילת הלימודים קיבלנו הודעה שאנחנו צריכות להגיעה לקחת דפים בכדי להבין את החומר,הלכנו חילקו לכל בת קלסר מסודר עם דפים בכל המקצועות,פחדנו-הכמות דפים הייתה אדירה לא ציפיתי לכך,שבוע שלם למדנו מהבוקר עד הלילה על עבודות והשלמות (למרות שעדיין לא הספקנו)הדבר קשה,קשה מאוד אפילו אנחנו נשברות קשה להבין את המורה מאחורי קו הטלפון,אי אפשר לשאול שאלות חשבתי שכבר אין לי בגרות אני אבודה.אתמול התקבלה הודעה שרוצים להוסיף לנו שעתיים נוספות ,5 שעות שאנחנו לומדים ביום יום +עוד שעתיים- 7 שעות ביום, רוצים גם להוסיף את יום שישי -בימי שישי הבית בלחץ לקראת שבת לסדר,לארגן ,לעזור בבית המצב לא מאפשר זאת בכלל,הדבר גרם בי לוותר יותר גרם לי חוסר רצון להמשיך ללמוד,הכמות עבודות שיש לנו היא לא הגיונית,כל מורה נותנת עבודה שצריך לשבת עליה שעתיים לפחות,הדבר גרם לכל השכבה להפסיק ללמוד להפסיק להשקיע הן יודעות שהבגרות לא בידיים במצב כזה,הן נשברו.התקשרנו למנהלת,לסגנית,ליועצת,למי לא ומה התגובה שלהן הייתה "אולי נעשה ואולי לא" או "נטפל בכך" ובסוף? שום דבר, לא עושים כלום בנידון,הדבר גרם לחוסר חשק מוחלט ללמוד.אנחנו מרגישות שהסמינר לא מתחשב בתלמידות.פתחתי עצומה זאת להראות את הרגשתינו, מי שחותמת בעצומה זאת סימן שגם היא חושבת ככה.