כיתה ב2- שמירת רצף חינוכי

לכבוד: הגב' מירב בן ישי

מנהלת החטיבה הצעירה

ביה"ס לאמנויות אשקלון

הנדון:  בקשה לשמירה על רצף חינוכי  - כיתה ב'2.

שלום רב,

הננו, הורי ילדי כיתה ב'2 - של המחנכת אור בוקרה דנק, החתומים מטה, מתכבדים בזאת להגיש בקשה חשובה- לעניין שמירה על הרצף החינוכי ,דהיינו: המשך חינוכי של  ילדי הכיתה עם המחנכת אור בוקרה דנק, במעבר לכיתה ג' בשנה"ל הבאה (תשפ"ה).

להלן יפורטו נימוקי הבקשה:

1. ראשית נבקש להדגיש כי בשנה זו,  הילדים כמעט ולא חוו חינוך רציף וזאת כי מייד עם תום החגים, פרצה המלחמה, בה לא התקיימו לימודים סדירים במשך כשלושה חודשים. מעט לפני החזרה לשגרה, אור המחנכת, ילדה בשעה טובה. כך שהילדים נאלצו לחזור ממלחמה לתקופה בה בעצם אין מחנכת אחת, מאחר ולא נמצאה כזו כדי שתחליף לאורך כל חופשת הלידה. כך שלמעשה הילדים פגשו את המחנכת רק בתחילת מרץ 2024 לראשונה מספטמבר 2023 ( לאחר חמישה וחצי חודשים)
2. נדגיש עוד כי זהו עניין מהותי וחשוב ביותר עבורנו, עבור הילדים והילדות שלנו ועבור המחנכת.
3. נבקש לציין כי בקשתנו הינה ייחודית וספציפית, לאור הנסיבות המיוחדות הקשורות בלחימה לצד חופשת לידה והיעדר מחנכת וניתן לאפשר בקלות רבה להיענות בחיוב לבקשתנו, ואף ניתן ללא שום קושי ליישם זאת וזאת על מנת למנוע שוב פגיעה רגשית וחינוכית בילדים הרכים, פגיעה שאם חלילה תתממש תהפוך לפגיעה בלתי הפיכה !
4. ברגעים אלו נמצאת הגדולה של הנהלת ביה"ס- אמצעי שבחשיבה יצירתית ועשייה נבונה מסוגלת ויכולה למנוע פגיעה זו.
5. נדגיש כי הענות לבקשתנו לא תפגע באף כיתה, ואף גורם, מכיוון שהמחנכת יכולה להמשיך שנה נוספת, לאור העובדה שישנה מורה לכיתה א' בשנה הבאה, כל זאת בבחינת "זה נהנה וזה אינו חסר". וכל זאת מהנימוקים הנוספים אשר מפורטים להלן:
6. נדגיש כי המחנכת אור בוקרה דנק בשנות עבודתה חינכה ילדים בגילאי כיתה א' ועד ו' לכן אין ספק כי תוכל להמשיך במעבר לכיתה ג'.
7. בשנה זו, תשפ"ד, כולנו עברנו ועדיין עוברים, טלטלה נוכח מלחמת חרבות ברזל, אשר עדיין נמשכת. משבר המלחמה הביא איתו משבר רגשי בראש ובראשונה, חינוכי, חברתי ואף כלכלי, בפרט בקרב ילדים בגיל הרך. ומעבר למחנכת חדשה, בסבירות גבוהה עלול להביא איתו משבר חדש לילדים הרכים.
8. פתיחת מלחמת חרבות ברזל :בתחילת חודש אוקטובר, הופתענו במלחמה לא פשוטה, כאשר אשקלון טווחה והופגזה בצורה החמורה ביותר שידעה עד כה, וזאת בשילוב עם חברים ומשפחה של ילדים אשר נהרגו בטבח הנוראי ב- 7 באוקטובר. יחד עם זאת בתים הופגזו, הורים גוייסו והשבר היה קשא מנשוא.  החל מיום כיפור, 22/9/2023 לא התקיימו לימודים עקב חגי ישראל, ובהמשך לאחר 7 באוקטובר נעצרו הלימודים כליל, כך החיים שכולם הכירו נעצרו. בתקופה זו לא התקיימה מסגרת חינוכית כלל, למרות נסיונות ללימוד בזום שלא תמיד צלחו עקב מעבר של ילדים אל מחוץ לעיר וגם עקב שיתוף פעולה נמוך של ילדים בגיל זה בזום . כך שבפועל שנת הלימודים אצלנו החלה רק בתחילת חודש ינואר 2024.
9. כאשר הילדים חזרו למסגרת, אור יצאה לחופשת לידה, כך שהילדים לא פגשו אותה קרוב לחצי שנה.
10. בנוסף, כאשר הילדים חזרו למסגרת, לא קיבלה את פניהם מחנכת אחת חלופית, אלא מספר מורות שהחליפו כל אחת במקצוע בו התמחתה.
11. החזרה למסגרת ממלחמה, שהיתה קשה מאוד למרבית הילדים, אשר פיתחו חרדות ובעקבות כך בעיות התנהגות קשות, המשיכו לכל אורך התקופה בה לא היתה מחנכת בכיתה. הילדים דיווחו על מקרי אלימות יומיומיים רבים וקשים בכיתה ומחוצה לה, התפתחות התנהגות בעייתית, חוסר למידה , ובעיקר חוסר שקט, חוסר מענה רגשי ובעיות חברתיות.
12. מהאמור לעיל ברור לכל, כי ילדי הכיתה חוו משבר מהותי, וזו אינה מהווה שנת למידה רציפה כלל וכלל. בפרט שידוע לכל שכל הפסקה וחזרה כזו מצריכה הסתגלות מחודשת. מומחים בדקו ומצאו כי יש נזקים משמעותיים בהיבט הרגשי, החברתי והנפשי לילדים הרכים, הסובלים מהחרדה סביב המלחמה  ובעיקר אי רצף חינוכי עם המחנכת הקבועה. לפיכך, מה שיכול לסייע לילדים בגיל הרך כדי להתגבר על כל הבעיות שצצות בתקופת המלחמה וגם לאחריה, הינו חוסן חברתי, דהיינו, רצף חינוכי, חברתי וקהילתי - המהווה עוגן עבור הילד, לפי מאמר של פרופ' יבגניה שילשטיין, פסיכולוגית חינוכית: " התמודדות רגשית: בין חוסן אישי לחוסן קהילתי".  בנוסף גם במחקר : "תוכנית פעולה למערכת החינוך בחירום בישראל 2024", של מוסד שמואל נאמן, אשר פורסם בפברואר 2024 , דרך הפעולה הראשונה להתמודדות עם סיכון הקשור בתלמידים הינה: " שמירה על מסגרת לימודים המאפשרת את אותן קבוצות לימוד ואותם המורים"

                                      https://www.neaman.org.il/Files/Report_Emergency%20education%20V5_ACCESSIBLE_20240305092321.299.pdf

1. לא למותר לציין כי הנושא טראומתי לכלל האוכלוסיה ובכללם גם לילדים ולילדות הרכים, כך שאנו במקום בו המלחמה עוד רחוקה מלהסתיים והנזקים הרגשיים והנפשיים טרם התגבשו, ולכן במצב כזה רצף חינוכי הינו הכרח לשמירה על שלומם הנפשי, הרגשי והדידקטי של הילדים.
2. ברור לכל כי המלחמה עדיין בעיצומה ! אי הוודאות והחרדה המלווים את הקהילה על סף המשך לחימה משמעותית, בפרט שאשקלון היא חלק מעוטף ישראל והכל לוט בערפל. כל הנסיבות מסמנות כי שנת לימודים זו, גם היא לא תהיה יציבה וסדירה והילדים יושפעו רבות .
3. מהמפורט לעיל, ברור לכולנו שזה יכול להיות הימור, לא מבוסס ובלתי אחראי, לטלטל את קבוצת הילדים למחנכת חדשה לאור השנה הכל כך לא פשוטה שהילדים חוו, הדבר יכול להחזיר את המצב לאחור למקום בו הם הרגישו פגיעים וחשופים. לנו כהורים, ישנה אחריות חברתית, ציבורית ולאומית- להעניק לילדים בטחון ואי של שפיות בתקופה מעורערת זו. ובפרט, שגם ההורים סובלים, כבר תקופה ארוכה, ממצוקות חברתיות, משפחתיות, זוגיות, כלכליות ובריאותיות, ולא ניתן להכביד עוד על ילדינו ולערער את המסגרת היציבה שלהם בביה"ס.
4. לאור הקשיים הרגשיים, חברתיים, ולימודיים, ישנה חשיבות גוברת לשמור על יצירת רצף חינוכי פדגוגי בתקופה כ"כ מאתגרת . החוסן הקהילתי הכולל ילדים- מחנכת- הורים : משמעותי ביותר בתקופה זו, ושמירה על רצף חינוכי, מסייעת רבות להקלת קשיים,  כפי שרשום בחוזר מנכ"ל: "מומלץ להמשיך ולהפעיל את עקרונות העבודה בחטיבה הצעירה בשכבות גיל נוספות בבית הספר, כדי לאפשר רצף חינוכי ותהליכי הוראה-למידה משמעותיים המותאמים למאפייני הגיל, תוך ראייה הוליסטית של הילדים. " (חוזר מנכל 0401 מיום 1.8.23 – חטיבות צעירות ומקומן במערכת החינוך).
5.  לאור כל האמור, מעבר למחנכת חדשה, יכול להשפיע על הילדים בהמשך דרכם בצורה שלילית, תוך פגיעה בהתפתחות הרגשית, הנפשית והפדגוגית. וזו חלילה עלולה להיות בכיה לדורות, לאורך כל תקופת לימודיהם.
6. יש לציין כי הכיתה מתנהלת כרשת תמיכה אחת גדולה בין ההורים-למחנכת- לילדים. לאור המפורט לעיל ברור כי הכי נכון ובריא להמשיך עם אותה המחנכת, וזאת כדי לקבל את הרצף החינוכי, הרגשי והנפשי. ובכך לשדר לילדות ולילדים אי של יציבות, שפיות ובטחון - רגשי, נפשי, חינוכי, פיזי וחברתי.
7. אשר על כן, ולאור כל המפורט לעיל, נבקשכם לאפשר לקבוצה הנ"ל להמשיך את הרצף החינוכי בשנה"ל הבאה, תשפ"ה- שתבוא עלינו לטובה ! תוך התייחסות להמלצות מומחים פסיכולוגיים ואנשי מקצוע בתחום.  וכך כולנו ביחד נשמור על דור העתיד שלנו !

                                                          בברכה,

                                       הורי  ילדי  כיתה ב'2- אור בוקרה דנק

העתקים:

מר יובל זוזט- ראש מנהל החינוך

לוט: חתימות ההורים