עצומה עמי אסף- מכנסיים קצרים

למנהלת בית הספר עמי אסף מירב פרידלנדר ולהנהלת עמי אסף שלום,

מתחילת שנה"ל 2016-2017 החלה אכיפה מעמיקה של הגבלת התלמידים/ות מהגעה לבית הספר במכנס קצר.

הטיעון המרכזי של בית הספר הוא זה:

-הגעה במכנס קצר אינה מכבדת את מוסד בית הספר

אנו התלמידים/ות, מתנגדים/ות לחוק זה ואכיפתו מהסיבות הבאות:

תמיד היה קשה לקום בבוקר, לאסוף אנרגיות חיוביות ולהגיע לבית הספר. בעקבות הנוהל החדש, התלמיד נאלץ לפתוח את היום ב"קבלת פנים" אשר פותחת היום בדרך - לא כל כך נעימה בלשון המעטה.

רק לפני רגע השכמנו ועוד לפני שאנו בכלל נכנסים לבית הספר, בכניסה לשער, נעמדות מורות כמעין "פקחיות" על מנת לאתר תלמידים אשר עברו על החוק.

השאלה שלנו היא כזאת- במקום להשקיע את האנרגיות בקבלת פנים נעימה ונחמדה לתלמידי בית הספר (בין הרעיונות העולים בראש- חלוקת פתקי "שיהיה לכם יום נעים", הכנת אירוע שיא חגיגי, או אפילו ברכת בוקר טוב כנה הניתנת לך ללא קשר לאורך הבגדים שלך), בית הספר בחר להשקיע בחוויה הדורשת מהתלמיד להרגיש תחושה מאד מביכה. המורות נועצות בך מבט, מסתכלות על בגדייך ושופטות האם התלבשת קצר מדי, בעוד חברייך שהגיעו עם מכנס קצר מחפשים דרכים להתחמק מן ה"שוטרות".

בנוסף לכך, אנו מאמינים שבית הספר הוא מוסד חינוכי שמטרתו היא לחנך- ולא רק ללמד. כיצד הגענו למצב בו הערך מרכזי שמנסים להחדיר לנו שהערך העצמי שלך והדרך שבה אתה מכבד את עצמך ואת בית הספר שלך נקבע על פי אורך מכנס?

גיל ההתבגרות הוא זמן בו הערך העצמי שלך נמצא בסימן שאלה גדול. יש המון שינויים, פיתולים ואתגרים בשלב זה בחיים- במיוחד בתחום גיבוש זהות וביטחון באופי ובמראה שלך. להגיד לתלמידות/ים אשר צברו ביטחון להגיע עם מכנס קצר לבית הספר (ביטחון אשר לא מובן מאליו בכלל ולא כולם מרגישים מספיק בנוח עם הגוף שלהם לעשות מעשה שכזה) שהבגדים שלהם "לא מכבדים", זה בעצם לא לכבד את התלמיד.

תלמידות/ים צריכות/ים להגיע לבית הספר עם בגדים בהם הם מרגישים הרבה פחות בנוח והביטחון העצמי שלהם יורד. מה גם שההצעה החלופית של המורות לבנות בית הספר הוא להגיע במכנס עד הברך- מצב אשר כמעט לא אפשרי מבחינה אופנתית-חברתית (בנות המוכנות לחרוג מהנורמה האופנתית, יתקשו למצוא מכנסיים באורך המתאים ברשתות הקיימות ואף יישאו בנטל כלכלי גדול על בגד אשר לא ישתמשו בו מחוץ לשעות הלימודים).

מלבד כל זאת--- חם !!! תלמידה מיישוב מתן מעידה כי כאשר הייתה התאונה בסמוך ליישובה והיא נאלצה ללכת מג'לג'וליה עד יישוב מתן ברגל, לצד הכביש, בשלוש אחר הצהריים וללא מים- הג'ינס הארוך שהכריחו אותה לבוא איתו העיק והפך את הסיטואציה לקשה ומייאשת. אנו במדינה בה המעלות בתקופת הקיץ יכולות לעלות על 30 !- כיצד בכלל עולה על הדעת לגרום לבני נוער להגיע לבית הספר בג'ינס/טייץ ארוך?

לסיכום, לדעתנו במקום להשקיע את מירב מאמצי בית הספר בלדכא את מקום התלמיד להביע את עצמו באמצעות הבגדים, לדכא את היכולת לצבור ביטחון עצמי, למנוע ממנו להתמודד עם החום בארץ ישראל, ולא להכניס תלמידים באווירה נעימה לבית הספר- אנו ממליצים לבית הספר להשקיע את האנרגיות בתחומים אחרים חשובים, לימודיים, חברתיים וכ'ו. היינו שמחים אם בבית הספר יועצמו החוזקות שלנו, נימדד על פי האישיות שלנו וההשקעה שלנו ולא על מי אורך המכנס.

חלק גדול משעותינו אנו מבלים בבית הספר- תלמידים ומורים גם יחד. בואו נהפוך מקום זה לבית חם ואוהב ששווה לקום בבוקר בשבילו נ���

-תלמידי תיכון עמי אסף

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה