הקול שלנו-התלמידים

0 / 12,000 חתימות · Decision Makers

אני בטוחה שיש עוד המון כמוני שנמאס להם. למה אנחנו צריכים לקום לזום מוקדם בבוקר, אחרי שכל הלילה היו אזעקות?

כבר נמאס מהלופ הזה. קורונה, מלחמה, מבצע... מה לא עברנו כבר?

וכל פעם. בכל תקופה. לא משנה החרדות, החוסר ודאות — היינו אמורים להמשיך ללמוד. להשלים כמויות של חומר.

וכשזה לא המצב? לילות לבנים בלי שינה, חזרות על החומר — כי "יש מבחן חשוב". לא מרגיש טוב? קח כדור. יש מבחן חשוב.

למה יש דברים שיותר חשובים מהבריאות והנורמל שלנו? למה זו השגרה? למה זה נורמלי?

למה צריך לחזור מבית ספר, לעוד חזרות על החומר — כי יש מבחן? תמיד יש מבחן. לוח מבחנים צפוף וחונק. זו לא "תקופת מבחנים" — *זו תקופת לחצים. תקופת סטרס. תקופת בכי וקושי.* לפחות בשבילי...

ויש גם מקצועות שלא עוזרים לנו בחיים.

למה לא ללמד דברים שבאמת יועילו לנו אחרי בית הספר?

כי אני לא חושבת שהמשל "אליעזר והגזר" משיעור ספרות — יעזור לי בחיים.

או שנדבר על ציון גרוע, אחרי חרישה על כל החומר?

נו באמת. הציון רק אומר מה זכרתי באותו הרגע של המבחן. הוא לא אומר כמה למדתי, כמה השקעתי, כמה חרשתי.

ולקבל נכשל אחרי כל זה? זה באמת שובר ת׳³לב.

נמאס לי — שהלימודים משפיעים בענק על המצב רוח. על הזמן הפנוי. על כל רגע שיכול היה להיות שלי.

אז די. *יש לנו, ביחד, כוח לשנות.* והגיע הזמן לשינוי אמיתי. *אנחנו לא סטטיסטיקה.* *וזה לא חייב להיות ככה.*