חייבים לשנות את המצב במדינה

8 / 2,000 חתימות · Decision Makers

לכבוד

משרד האוצר ,משרד הרווחה בטוח לאומי, משרד הבריאות משרד החינוך

כנסת ישראל.

שלום רב.

הנדון חייבים סדר בבלאגן מדינת ישראל קורסת לנוכח המצב הכלכלי והמצוקתי שכל משפחה שנייה חווה על בשרה

מדינת ישראל כיום שייכת ברובה למעמד הביניים, ומטה מזה כלומר

העוני, הפשע, המשפחות ההרוסות, הולך וגודל משנה לשנה

אנשים מתאבדים כל שני וחמישי, ילדים ניגררים לפשע ועוזבים את הארץ.

נכים נישארים חסרי כל ומול עוגמות נפש ההולכות ונערמות לנוכח ביקורת וכשילות המערכת של בטוח לאומי.

כל בית שני בישראל נקלע למצב זה או אחר,.

תחזית מצב ל 2019

סופר נהייה קניון, הוא אינו מה שהיה פעם, כשאמא הייתה שולחת ללחמניות ושוקו,

סופר עצמו מורכב משפע של דברים, אותם הדברים באריזות אחרות ובמצבעים מנקריי עיניים,

בסופר תמצא דברי חשמל, מאפייה, ומקום על משקל של פיצוחים ומתוקים וכדומה.

כמו כן מבצעים מפתיםמאוד, ואפילו באם האדם לא יודע אם צריך או לא , פשוט חבל לפספס את המצבע.

סופר גם בסופרים היותר גדולים נהייה חנות אופנה

כשאתה ניכנס לסופר, אינךיודע עם לקניון ניכנסת או לסופר ליקנות מזון,

הקנייה תמיד תתחיל בלהיסתכל מסביבי ולא מהרשימה,

שלטים מאירי עיניים יקדמו.

ועוד משהו חשוב לבטל את המועדונים השונים, וכרטיסי האשראי הנלווים להם, כאילו גם המצבעים של אותו מקום הכלולים בכרטיס.

גם האפשריות האלה גם בידראכרט וגם בצקים, ומסכימה איתכם זה הכי נותן, ונותן הרגשה של הרווחנו עוד קצת זמן, אבל הזמןפועל לרעה. אני מתכוונת על צק דחויי אם בציק או בישראכארט, אלפי שקלים ניזרקים יום יום בתלשומים כאלה כאילו אן מחר.

חייבים סדר בבלאגן!!!!!

משנה לשנה מיצטרפים לדורשי העבודה, עוד ועוד חדשים.

צרכים להקים כאן מפעלים של כחול לבן, ולא לייבוא מחול אנחנו צריכים לידאוג לעבודות הדור שגדל כאן, שיהיה לו קל הם רוצים עתיד,

נכון זה בסדר לירצות קצת יותר ולחלום, זה בסדר אבל כשהחלום נתקל בקיר, באטימות בתארים שונים לכשלון ולא להכוונה..?

כשהמצב היסודי הכלכלי אינו טוב

ילד צריך לידאוג לעצמו וכל הזמן הולך על חיפוש עבודה בשביל לחם, בשביל לעזור להורים, אז זה מתחיל לקבל תפנית אחרת.

בישראל כיום אנו נימצאים כביכול במדינת סעד ורווחה, שכביכול עוזרת ונותנת , אבל אם תיסתכלו אנו עם סעד גם אנחנו בפני עצמינו מקימים אירגונים העוקפים כביכול את החוקים המציבים רף לקבל עזרה וסיעוד

ונותנים לכל מיני אנשים הזקוקים נואשות לפת לחם ותנאי מגורים נוחים,

לכל אלה שנתקעו בחובות וידם אינם משגת .

גם הבנקים אינם מקלים יד בנושא.

המצוקה ההולכת וגורבת של האנשים, אנשים פשוטים שחיים על פת הלחם , יותר נכון נלחמים עלייה.

ישנם ניכים, מסוג כל שהוא ישנם קשישים, ישנם אמנות חד הוריות בעקבות סיבה זו או אחרת, ישנם מובטליםוהמדינה שוכחת שבעצם כולנו בני אדם

הזקוקים לדברים הכי אלמנטרים הכי בסיסים זכות קיום של כל נפש כאדם אוכל ומקום מגורים נאות לבני אדם לא מבקשים יותר.

ביטוח לאומי הבדיחה של המדינה

במדינה מתקדמת, כאשר הטכנולוגיה בכלמקום, והכל נהייה יותר גל, במדינה הזאת, הקושי לקבל עבור אדם הניזקק לעזרה מכל סוג שהוא מלווה בהרבה בירוקרטיה והרבה נקודות חוזרות .

אני עובדת בטיפול בקשישים ואני רואה מזווית עיניי.

כאשר אדם הבאמת ניזקק לעזרה בתיפקוד יום יומי, מיאשים אותו הכל תלויי באישורים, שוב ושוב, הכל תלויי בביקורות מטעם ביטוח לאומי ובבדיקה ביתית משפילה , בשאלות אשר משפילות את האדם , בליראות איך הוא מתלבש לבד, דבר זה משפיל את המיועד לקבל סיעוד.

יש אנשים שהמיגבלות ניראות לעין, כלומר ניראים בריאים מדבריםלעיניין, והתפקוד הפשוט כלומר הליכה עד למטבח, ולשירותים הלבשה להתלבש מסוגל לבד ובכוח אבל.

יש כאלה עם בעית זיכרון, יש גם שקשה

להם בזמן שקמים ומקבלים סחרחורת- יש כאלה

שאומנם יש להם משפחה למראית עין, הכל ניראה טוב אבל אן להם ממש עזרה.

אני חושבת שצריך גם להיות הגינות והוגנות כלומר

אם אדם ממציא מסמכים בפעם הראושנה, על נכות כלשהיא וכלומר אדם מגיל 60 עצמותיו באופן פיזי אינם יכולים להיתאחות בזמן שבר מהר יותר.

ככל שאנו מיתבגרים החושים שלנו יורדים לאט ל אט,

ראייה אינה תקינה

שמיענ אינה תקינה, טעמיםמשתנים,

הנשימה שלנו גם נהיית כבדה

בלוטת התריס אינה מתפקדת כראויי , ישנם בעיות לב לחץ דם סוכרת וכדומה.

לא כל נכות, היא מגבלה פיזית, לפעמים גם הנכות היא נפשית

אדם המתמודד עם דיכאון קשה לו כמו אדם המתמודד עם מגבלה פיזית לתפקד.

מצד אחד הוסיפו חוק לעבודת הסיעורד, אשר נותנת יותר פריבליגיון למטופל כלומר ניקיון הבית אפשרי יותר.

אבל לתת את העזרה ואת האישור לללא סחבת וללא מתח מסויים לא ניתן?

גם כן הצורה בה באיםלישאולפרטים עבור אדם אינה מכובדת לדעתי.

דוגמא אישית

הייתה לי מיקרה של מטופלת כאשר באה עובדת סוציאלית מבטוח לאומי לישמעו

ליכאורה הבית ניראה נינוח נקי מסודר, היה אוכל על הגז האשה המטופלת ניראתה טוב

וכן התחילה לישאול, האשה עברה ניתוח ברגליים כתוצאה מנפילה קשה שהיתה לה, וזו לא פעם ראשונה שהיא מציגה את הביעה ואת הקושי .

היא התחילה ליבכות ולפניי עיניי העובדת סוציאלית קמה והלכה ללא רגישות רק אמרה לה, כשתירגעי נדבר , ולי היא אמרה בדלת תני לה כוס מים, והלכה בעוד האשה בוכה.

היכן? יחסי האנושי?

הכבוד?

אדם בוכה ממולך, ואת בהינד עפעףף קמה והולכת?

כי אן לך מילים להרגיע? כי החלטת לשים פס על האדם להגיד שהוא הסטרי? יותר ממה שנראה לך לעין שהוא זקוקו?!!!!!!!!

מקרה זה חרוט בעיניי ואנייודעת כי יש עוד אלפי מסכנים שבטוח לאומי קוצץ להם את הדברים לקבל סיוע

וגם הוועדות של הנכות המזלזלות הנפשעות האלה, שמסתכלים מגבוה על אדם נכה וקטוע רגלים,

לפי מה הקריטיונים להעלות קצת נכות או להוריד את זה לפי מה?

חוק המינוסים

במדינת ישראל קיים חוק לפיו אסור לעבור מסגרת כלשהו ולהיות במינוס כלומר עם עוברים את מסגרת העוש המוצבת לנו הבנק באותו החודש אינו נותן ואיננו יכולים ליקנות כלום, הבנק לא מאשרציקים חוזרים, והאדם נמצא בבעיה .

מצד שנייוקר המחיה הכליקר בסופריםי שנם מבצעים תחרותיות בין השווקים השונים , מוצרי יסוד בכל סופר עוליםמחיר אחר,

באים גם לצרכן כביכול לטובתו ומבקשיםממנו שיעשה כרטיס מועדן, אשר גם שם יש כביכול מבצעים אבל המצבעים עולים יותר.

במפעלים שונים ובתעשיה בכלל במקומות עבודה מעדיפים את אלו העובדים זרים פחות כסף ופחות השקעה, כי אן להם צורך להסביר וללמוד אנגלית

במקומות ובמפעלים הפזורים בארץ, לא כולם תומכים באנשים עם מגבלות, ישנם אנשים שלא יקובלו לעבודה עקב מצבם הפיזי או הנפשי, אנשים המוכרים דרך משרד הבריאות

בתור אנשים עם קשיים.

למה? האם זכות הקיום היא בלהיות מושלם וטוב לא הגבלה??

האם להביאמשפחה לעולם זה לגיטימי , אבל לגדל אותה זה כמעט בלתי ניתן, עקב העדפת עובדים,

דבר המשפיל כל אדם אשר רוצה את פת לחמו בכבוד, ונכפתה עליו מגבלה.

כחול לבן

רוב השווקים מיבאים מחול דברים אפילו דברי יסוד כמו חומרי ניקיון וכדמומה, כאשר זה יותר פיתויי , וכאשרהאמור הוא בבגדים מחול הנוער והילדים מתמכרים לזה עושקים את ההורים מקנאים בילדים שיש להם.

והכסף מאין?

ודבר זה יוצר, מפעלים שמספקים תוצרת כחול לבן ניסגרים מובטלים חדשים יוצאים לחופשי.

הפיתויי לעבודות בשוק השחור עולות, וכתוצאה מכך עולה אחוזי הפשיעה בארץ.

לבטל מותגים, אשר גורמים ומפתים נוער ובוגרים כאחד במיוחד נוער שחשוב ל הם המראה החיוצני, והראש עוד צעיר כלומר אצלהם הכל יהיה בסדר הכל זה גן עדן , זה לא נורא כך הםחושבים.

להפריט

את כל הסופרים לרשת שיווק אחת שמשם ימוקמו סניפים בכל הארץ והרשת תהייה מסובסדת ומתאימה לכל צרכן

ותהייה רק למוצרי יסוד ומזון, אשר לא יכללו , יבואי ואותה סחורה באריזות שוות הכל יהיה אותו הדבר וסוג אחד של דבר.

ללא מצבעים

יהיה רק אוכל בשר דברי חלב דברי ניקיון יסודיים ביותר

-------

פירות ירקות

פיצוחים

דברי חשמל

יהיו חנויות אשר כל אדח שם יקנה לו כפי שצריך לקנות ובהתאם לתקציבו כתוספת לקנייה בסופר.

משרד החינוך

לפי דעתי להקצות יום של של לימודים ועוד ארוחה חמה לכל ילד אשר יכלל בתשלום הכללי של גביית תשלומי הורים,אשר משלמים על הפיעלות במשך השנה,

אפשר יהיה לשלם סכום הכי מסובסד של מסעדה בתוך בית הספר של צהרים תנתן לכל ילד וילדה ארוחה חמה אחת ובחציו השני של היום זה יהיה זמן להכנת שיעורי בית, ללימודים לאחוגים אלה חוק לימוד חובה לפעיליות הקהילה הכללית.

ובכך יגרמו לילדים לסגל לעצמם סדר יום, יחסכו להורים כסף להכנת ארוחות בבית או ליזרוק כסף לילדים שיקנו משהו קטן לאכול, ימנעו מהילדים סתם להיסתובב ללא מעש בחוץ

חפשוט להכניסם למסגרת, ולהתנדב בעזרה לקשישים לבתי קשישים לארח חברה, להכין להם משהו במסגרת פעילו בית הספר ולהביא להם.

המדינה חייבת שינויי,

המצב הכלכלי אינו טוב מ

בנקים לא מאשרים הלוואות, חובות, כתוצאה משפחות מתפרקות ילדים גודלים ללא הורים בתנאי מצוקה נוראים,

מתחים ועצבים בבית, כל אשיה שנייהמוכה וסובלת גם מהתעללות נפשית או פ יזית,

אמנות יוצאות לעבודה על חשבון שעות עם המשפחה וטיפול בבית, הילדים חוזרים לבתים ריקים ולאוכל מהיר שמחכה בבית.

האם זאת צורה של מדינה מתקדמת?

גם במקבל טלויזיה הוט יס שתי החברות המתחרות הגדולות הקימות כרגע בארץ, ישנם עוד אחרים אבל לא כמו הוט ויס

אבל גם כן מיליוני ערוצים, בניהם כלל ערוצים למבוגרים הזמנת סרטים,

לא ררק שמשלמים על ההתקנה עצמה גורפים עוד ועוד .ולא רק זה אלה רוב התוכניות האלה כאילו שאנחנו מדינה שלכל אחד יש ארמון ואן בעיות של בריאות או כלכלה או מצוקה.

תחריות שונות של אוכל ומזון ארויזיון

התחרות שצריכה להפסיק כאן בארץ

כל הראוותנות לשמה וכל התחרות הנילוון

ואם למישהו אן לממן את לימודיות ליכלתו למה להציב רף ומצב לא נעים בפני המתחרים ולשבור את נפשו של הילד או הבוגר המתחרה?

לבטל את כל תוכניות האוכל

מי שרוצה יש לו כסף להשקיע שילך לחוג בישול

לא כלוכלם יש ולא לכלם יש אוכל ושפע לעשות זאת ובכלל מצרכי יסוד לאכול פשוט לא גורמה

שבבתי הספר חלק מהפיעלות הקהילתית תהייה לאהבת חינם לתרום לניזקקים

המדינה חייבת שינויי בגישה בחשיבה ובישום

בתודה נציגת אנחנו דם משותף

סיגל בוטון

מנהלת קבוצת אד"מ

קבוצה להגנת הניזקקים וזכות האדם

חזרה לבלוג Share to LinkedInShare to FacebookShare to אימיילShare to הדפס לפוסט הקודם

הוספת תגובה שם: סיגל בוטון1 החלפת שם נושא: נשארו 150 תוים תוכן: נשארו 1500 תוים ברצוני לקבל מסר על תגובות להודעה זו לכבוד