מבטלים את שעון החורף בישראל

9 / 1,000,000 חתימות · Unknown

עוברים לשעון קיץ קבוע: מחזירים את האור לישראל

אל: שר הפנים, שרת התחבורה, שר הכלכלה וחברי כנסת ישראל

הנושא: תיקון "חוק קביעת הזמן" והחלת שעון קיץ (UTC+3) לאורך כל ימות השנה.

מדי שנה, בסוף חודש אוקטובר, מדינת ישראל מחזירה את מחוגי השעון לאחור. בבת אחת, שעות האור נעלמות מוקדם מדי: כבר בשעה 16:40 אחר הצהריים משתרר חושך מוחלט. ילדים חוזרים ממסגרות החינוך בחושך, הורים חוזרים מהעבודה בחשכה, והחיים הציבוריים והאישיים של כולנו מצטמצמים לתוך הבתים.

החלוקה המלאכותית בין שעון קיץ לשעון חורף היא שריד היסטורי שאינו מתאים לאקלים, לחברה ולכלכלה הישראלית במאה ה-21. מעבר לשעון קיץ קבוע יעניק לכולנו שעת אור נוספת בסוף יום העבודה והלימודים בכל יום מימות החורף.

אנו, החתומים מטה, קוראים לביטול שעון החורף ולקביעת שעון הקיץ כזמן הרשמי והקבוע של מדינת ישראל.

ובכן, אם אתן או אתם מתלבטים אם לחתום, מדוע בכלל לבטל את שעון החורף?

הרעיון המקורי של הזזת השעון נועד לחסוך באנרגיה בתקופות היסטוריות שבהן תאורת נפט ופחם היו המרכיב העיקרי בצריכה. כיום, בעולם ממוזג וממוחשב, ההשפעה הזו זניחה לחלוטין.

ישראל היא מדינה שטופת שמש עם אקלים חם יחסית. החשכת המדינה מוקדם מרוקנת את המרחב הציבורי, פוגעת בפריון, מעלה את שיעור תאונות הדרכים ומגבירה תופעות של דיכאון עונתי ועייפות. אין שום סיבה רציונלית לקצר באופן יזום את שעות הפנאי, הספורט והמשפחה באור יום.

כמה הסברים ללמה כדאי להישאר בשעון הקיץ:

הצלת חיים ובטיחות בדרכים: שעות השיא של תאונות דרכים עם מעורבות הולכי רגל ורוכבי דו-גלגלי מתרחשות בין השעות 16:30 ל-19:00 — שעות החזרה הביתה. שעת אור נוספת בשעות אלו משפרת את הראות ומצמצמת את הסיכון לתאונות קטלניות.

בריאות הגוף והנפש: חשיפה מוגברת לאור טבעי מעודדת יציאה לפעילות ספורטיבית אחרי שעות הלימודים והעבודה, מסייעת בייצור ויטמין D, ומפחיתה משמעותית את תסמיני הדיכאון העונתי (SAD).

חיזוק הכלכלה והעסקים הקטנים: שעות אור נוספות מעודדות תנועת קונים במרכזי הערים, הגדלת הפדיון בענפי המסחר, המסעדנות, התרבות והפנאי, ותורמות לפריון העבודה הכללי במשק.

איכות חיים למשפחות: מאפשר שעות איכות של הורים וילדים בפארקים, במגרשי הספורט ובמרחב הציבורי גם בחודשי החורף, במקום הסתגרות מול מסכים משעות אחר הצהריים המוקדמות.

מניעת נזקי המעבר ("ג'ט-לג"):

הזזת השעון פעמיים בשנה משבשת את השעון הביולוגי, גורמת להפרעות שינה, לירידה בריכוז ולעלייה זמנית באירועי לב ושבץ בשבוע שלאחר השינוי.

ומי שמספר לכם אחרת...

זמני תפילת שחרית: נטען כי זריחה מאוחרת (סביב 07:35 בשיא החורף) מקשה על תפילה בציבור לפני היציאה לעבודה. מדובר בתקופה קצרה של כ-4 עד 6 שבועות בלבד (סביב דצמבר-ינואר). הציבור הדתי והחרדי מתמודד עם אתגרים דומים בהצלחה במדינות רבות בעולם, וניתן למצוא פתרונות הלכתיים וגמישות תעסוקתית מבלי לכפות חושך מוקדם על כלל אזרחי המדינה.

יציאת ילדים לבית הספר בחושך: נטען כי בשבועות מסוימים בדצמבר הילדים ייצאו מהבית באור ראשון / דמדומים. רוב הילדים יוצאים מהבית סביב 07:30–07:45, כאשר כבר שורר אור יום מלא גם בשעון קיץ. מעבר לכך, הסכנה הבטיחותית הגדולה יותר עבור ילדים מתרחשת בשעות אחה"צ והערב בזמן משחק בחוץ וחזרה מחוגים — שעות שיקבלו אור מלא.

אי-התאמה לשעות פעילות מול אירופה: נטען כי ייווצר פער שעות זמני מול מדינות היבשת. האיחוד האירופי עצמו דן כבר שנים בביטול הזזת השעון. יתרה מזאת, המשק הישראלי פועל כיום ממילא מול אזורי זמן מגוונים (ארה"ב, אסיה ואירופה), ופער של שעה אחת אינו מייצר שום מכשול מסחרי ממשי.

מפסיקים להזיז את השעון - מחזירים את האור לישראל!