לייטנר נכשל - האמנם?

6 / 50,000 חתימות · Unknown

הכשלון המפואר הזה

הוציא חלומות מהמגירה

וזהו

הם בחוץ.

ובאומץ רב, יש שיגידו טיפשות

העמידו את עצמם למבחן הקשה מכל.

וזכו לכמעט 10,000 קולות.

אז אפשר ללעוג על היומרה של איש צעיר לשנות סדרי עולם, ועל הפתטיות של מי שהאמין לו, ואולי בצדק, לוקחים אחריות.

וכן, אנחנו שומעים את הקולות שהקמפיין היה מטיף, מעורר ראקציה, ערבוב של דעות ימין ושמאל, ומוציא אותנו לא טוב.

אבל אי אפשר למחוק את התקווה הזו שלרגע עוררה מחשבה חצופה -

אולי מגיע לנו יותר,

אולי זה לא חייב להיות ככה

ואי אפשר למחוק את כיווץ האכזבה הזה - כן, אני מדברת אליך

שרצית שהקול הזה יצליח להשמע,

גם אם לא הצלחת לשים זך בקלפי,

גם אם נרתעת,

וגם אם עדיין לא נתת אמון באדם שאת/ה מכיר רק 3 חודשים.

עדייין את/ה מרגיש/ה עמוק בלב

שהקול הזה צריך להישמע ובקול

זה בדיוק הזמן לחתום כאן.

ולא, פה זה לא הצבעת מחאה וזה לא בא נגד אף אחד. ובלי סיסמאות ובלי מימון אלא אמת כפי שהיא. בלי להתייפיף ובלי לנסות להביא קהל לא רלוונטי.

אז רגע תתרכזו ותהיו איתי רגע?

התחלנו -

1. יחסי דת ומדינה -

אז בגדול התפיסה היא שחאלס עם הבאסה שקמה פה מדינה ציונית חילונית. יש פה מדינה ואנחנו רוצים להיות חלק ממנה - שווי זכויות וחובות בגדול ולחנך את ילדינו לתורה לצד אחריות למדינה.

היעד הוא לחפש ולמצוא את המנגנון שיחייב את המוסדות לתת כח יותר לרצון ההורים בבחירת התקנון ותכני הלימוד גם בתוך החינוך העצמאי, תוך שמירה על האפשרות לשמור על צביון חינוכי.

אנחנו לא מתחברים ל"גוועלד" ולאוירת ה"גזירות" ורוצים להגיע להסדרים עם המדינה בנוגע לגיוס ולקחת בעצמינו את האחריות על הקמת יחידות שמתאימות לאורחות חיינו.

קצת כמו בעלזא.

לא רוצים שהילדים שלנו יהיו קלף במשא ומתן על חוק הגיוס, ואם נרצה - יהיה לנו את הדרך להסתדר עם המדינה בלי לוותר על זהותינו החרדית.

2. "ועשית ככל אשר יורוך" -

התפיסה היא שפתק בקלפי זה משהו שנתון לשיקול דעתו של כל אדם, בהתאם לצו מצפונו ולאינטרסים שלו.

ולא רק שאנחנו לא חייבים להצביע לדרך שנוגדת את ערכינו, אלא אנחנו חוטאים לעצמינו ולחברה אם אנחנו שולחים לכנסת נציגים שאנחנו לא מאמינים בדרכם.

בקיצור -

היד שלנו שמה פתק והנציגים הם "ידא אריכתא" שלנו. ואנחנו מתכווצים באי נוחות מהערבוב שנהיה כאן בין גדולי תורה למוקדי כח.

3. "אז אתם לא חרדים, לכו תשימו סנדלים" -

אנחנו לא רוצים לוותר על הזהות שלנו. ומבקשים לקיים זהות חרדית יחד עם שותפות לאומית. לא מתוך מצוות "ישוב הארץ", אלא מתוך זה שאנחנו גרים פה ורוצים לקחת אחריות חברתית בלי לוותר על ערכינו.

אנחנו לא רוצים לכאוב להתייאש ולעזוב את הדת עם חור בלב.

לא רוצים להתפשר על דתי לאומי.

לא רוצים להשאר בחינוך החרדי ולשקר למוסדות לגבי אורחות חיינו,

לא רוצים להתחרפן בשקט מהמסרים המועברים ולחיות בתחושת מרמור וחוסר שייכות כלפי המערכת החרדית.

4. אנחנו מאמינים שחשוב ממש שנשים צריכות להיות סביב שולחן קבלת ההחלטות.

ועזבו פמניזם ושוויון זכויות,

פשוט ההחלטות טובות, מדוייקות ומחוברות יותר למציאות כשיש גם נשים מסביב לשולחן -

ראו ערך החלטות חינוכיות וכלכליות אצלכם בבית.

הגברים הם מדהימים באמת ובתמים

אבל זה יותר שלם איתנו.

זהו.

אם אתם:

1. חרדים. העצומה לא מיועדת לאחינו ואחיותינו שעזבו את החברה החרדית.

2. מזדהים עם לפחות שלוש מתוך ארבעה העקרונות שמצוינים כאן.

תחתמו כאן ותעיפו את זה לכמה שיותר קבוצות

וייאלה בואו נראה את כוחינו האמיתי.