זכויות שוות לינשופי הלילה

0 / 1,000,000 חתימות · הסנהדרין

אנחנו מבלים יותר מדי מהחיים שלנו בדרך לחיים שלנו.

בפקקים. בתורים. באוטובוסים צפופים. בין עבודה שצריך להגיע אליה בזמן למשרד שצריך להספיק לפני שייסגר. אנחנו יוצאים מוקדם, חוזרים עייפים, ומשאירים בדרך שעות שאיש לא יחזיר לנו.

המנועים פועלים, האוויר מתמלא עשן והסבלנות נגמרת. הלחץ עובר מהכביש למשרד, ומהמשרד הביתה. אנחנו מגיעים לאנשים שאנחנו אוהבים עם פחות כוח לתת להם.

התרגלנו לקרוא לזה שגרה.

אבל מי אמר שכולם צריכים לעבוד משמונה בבוקר עד חמש אחר הצהריים? ומדוע עיר שלמה צריכה להידחק לאותן שעות?

לסדר הזה יש היסטוריה. אור היום היה משאב מרכזי לעבודה ולתנועה. המהפכה התעשייתית חיזקה את המשמעת של השעון: מפעלים נזקקו לעובדים שיגיעו יחד ויפעילו יחד מערכת ייצור משותפת. שעות קבועות נעשו עיקרון מארגן של החיים. המאבק להגבלת יום העבודה הוסיף להן הישג חברתי חשוב: הגנה על זמנו ועל מנוחתו של העובד. (americanhistory.si.edu, ilo.org)

מאז השתנו התנאים. סללנו דרכים והארנו רחובות. הכנסנו תאורה לבתים, למפעלים ולמשרדים — ורבים מאיתנו משתמשים בה גם באמצע היום. החשמל הרחיב את האפשרות לפעול מעבר לשעות האור; התקשורת הדיגיטלית הרחיבה את האפשרות לעבוד יחד מעבר למרחק. חלק מהאילוצים שעיצבו את לוח הזמנים שלנו נחלשו. (americanhistory.si.edu, oecd.org)

כעת הטכנולוגיה משנה גם את האפשרות להפעיל שירותים פיזיים.

רובוטיקה ואוטומציה יכולות לבצע פעולות חוזרות ולצמצם את התלות באיוש מקומי רציף. בקרת כניסה, ניטור ומענה מרחוק מאפשרים להפעיל נקודות שירות מבוזרות ולנהל אותן באמצעות מערכות משותפות. בשירותים המתאימים לכך, השילוב הזה עשוי להוזיל את ההפעלה ולהרחיב את שעות הזמינות. (abb.com, info.bibliotheca.com)

האפשרות הזאת כבר קיימת בשטח: תאי חבילות אוטומטיים מאפשרים איסוף ומסירה לאורך היממה, וספריות מסוימות מעניקות לחברים מורשים גישה מסביב לשעון גם בשעות ללא צוות במקום. שירות פיזי כבר יכול להמשיך לפעול אחרי שעת סגירת הדלפק. (dhl.com, northernbeaches.nsw.gov.au)

הגיע הזמן שגם הזמינות של העולם הפיזי תתקרב לזמינות שאנו מצפים לה בעולם הדיגיטלי.

כל שירות שאפשר לספק בבטיחות ובהצדקה כלכלית לאורך היממה ראוי להיכלל בתכנון הזה. הגבלת שעות צריכה להישען על צורך ממשי. ככל שהטכנולוגיה מסירה חסמי תפעול, כך מתחזקת הדרישה לפתוח אפשרויות נוספות לציבור.

וגם הצורך הכלכלי חוצה את גבולות השעון המקומי. ארגונים בין־לאומיים, צוותי מחקר ועסקים עובדים עם עמיתים, לקוחות וספקים באזורי זמן שונים. הלילה של עיר אחת הוא יום העבודה של עיר אחרת. יש כאן הזדמנות להפגיש צורך בזמינות עם אנשים שמעדיפים לפעול בשעות מאוחרות. (cdc.gov)

הגיע הזמן לתכנון עירוני על־זמני: תכנון שמביא בחשבון את היממה כולה.

כשמתכננים עיר, צריך לחשוב גם מתי התושבים ישתמשו בה. באילו שעות יעבדו, ילמדו, ייסעו ויקבלו שירות. עיר העתיד צריכה לאפשר פריסה רחבה יותר של הפעילות, שימוש יעיל בתשתיות קיימות ומקום ליותר מקצב חיים אחד.

ובתוך העיר הזאת יש גם אותך.

אם השעות החמות והעמוסות מתישות אותך, ואם דווקא כשהרחובות נרגעים המחשבות שלך מתבהרות; אם אתה נהנה מהשעות הקטנות, השקטות והשלוות —

אולי גם אתה ינשוף לילה. ומה אם היה אפשר לבחור אחרת?

גם לך מותר לרצות לישון מספיק, לעבוד כשאתה ערני וללמוד כשאתה מסוגל להתרכז. ההבדלים בין טיפוסי בוקר וערב הם חלק מהשונות האנושית ויש להם בסיס ביולוגי. ראוי שהמסגרות שלנו יאפשרו להתחשב בהם. (ukbiobank.ac.uk)

יש אנשים שהמסגרת הקיימת מקשה עליהם להשתלב, ושעות אחרות עשויות לפתוח בפניהם דרך לפרנסה, להתפתחות ולהגשמה עצמית. כדי שהאפשרות הזאת תתממש, דרושים מקומות עבודה, הכשרה, תחבורה ושירותים שפועלים יחד.

אנחנו דורשים מהמדינה לקדם את זכויות ינשופי הלילה ולהכיר בצורכיהן ובזכויותיהן של משפחות ינשופיות.

אנו דורשים משרות בשעות מותאמות, תחבורה ציבורית זמינה, אפשרויות לימוד מגוונות וחינוך שמתחשב בגיל, בצורכי הילדים ובחיי המשפחה. אנו קוראים להרחבת זמינות השירותים הציבוריים לאורך היממה; בישראל, ליעד של רשת שירותים במתכונת 24/6, תוך שמירת השבת.

הרחבת הפעילות תתבסס על עבודה מרצון, תנאים הוגנים, שינה מספקת ומנוחה. הטכנולוגיה תאפשר רציפות בשירות לצד הגנה על זמנם ועל בריאותם של בני האדם.

ינשופי הלילה מכל העולם — הגיע הזמן שנמצא זה את זה.

התאחדו, חתמו והביאו את הדרישה לעיר שלכם, למקום העבודה שלכם ולמדינה שלכם. גם משכימי הקום מוזמנים להצטרף למען ערים שמציעות לכולנו יותר אפשרויות לחיות.

אף אחד לא צריך להילחם נגד השעון.

היום, יותר מתמיד, העולם זקוק גם לשעות שלנו.

ינשופי הלילה — התפקדו.