מחזירים את החינוך ליער

38 / 1,000 חתימות · עיריית באר שבע

תגידו, מתי הפכנו להיות עיר שבה צריך להילחם כדי לשמור על דברים טובים?

לא כדי להקים משהו חדש. לא כדי לקבל תקציב לפרויקט שאפתני. לא כדי לבקש איזו טובה מיוחדת.

כדי לשמור על משהו שכבר קיים. שכבר עובד. שכבר הצליח.

במשך ארבע שנים צמח כאן, בבאר שבע, מסלול חינוך יער. הורים התארגנו, גייסו משפחות, בנו קהילה, מצאו אנשי חינוך והפכו רעיון למציאות.

והעירייה? היא הייתה שותפה בתחילת הדרך. היא אפשרה, תמכה, והמסלול הלך והתרחב.

ואז הגיעה בעיה בטיחותית בחורשת לון.

ומה קרה?

הפעילות נעצרה.

עכשיו, שלא יהיה ספק: אם יש סכנה לילדים שלנו, לא שולחים אותם ליער. נקודה.

אבל כאן בדיוק מתחילה האחריות של העירייה, לא מסתיימת.

כי לסגור פעילות בגלל חשש בטיחותי זו החלטה שאפשר להבין.

להשאיר מסלול חינוכי שלם בלי פתרון ברור, בלי לוחות זמנים ובלי שקיפות מספקת — את זה כבר הרבה יותר קשה להבין.

ואנחנו ההורים? ממשיכים לעבוד.

מביאים אנשי מקצוע. מצלמים את השטח. מבקשים מסמכים. יושבים בפגישות. מנסים להבין איך מחזירים את הילדים ליער בצורה בטוחה.

ואני לא מצליח להשתחרר משאלה אחת:

למה אנחנו צריכים להתאמץ כל כך כדי לגרום לעירייה להתאמץ?

אנחנו משלמים ארנונה. אנחנו מגדלים כאן משפחות. אנחנו משקיעים בעיר הזאת זמן, כסף, אנרגיה ואהבה.

אנחנו לא אמורים להיות אלה שמזכירים שוב ושוב לרשות המקומית שהחינוך של הילדים שלנו הוא גם האחריות שלה.

באר שבע אוהבת להתגאות בקהילה שלה. ביזמות. בחדשנות. בתושבים שבוחרים להישאר כאן ולבנות כאן את העתיד שלהם.

אז הנה, יש לכם בדיוק תושבים כאלה.

מה אתם עושים כדי שלא יתייאשו?

אנחנו לא מבקשים לפתוח חורשה מסוכנת. אנחנו מבקשים לבדוק, להסדיר, לתקן, ואם צריך — למצוא מרחב חלופי מתאים.

אנחנו מבקשים לראות עירייה שנלחמת על החינוך של הילדים שלנו לפחות כמו שאנחנו נלחמים עליו.

ואני רוצה שיהיה ברור:

אנחנו לא מתכוונים לתת למסלול הזה להיעלם בשקט.

נמשיך לפעול, לשאול שאלות, לדרוש תשובות ולהשמיע את קולנו בכל דרך ציבורית וחוקית עד שיוצג פתרון בטוח ומעשי.

לא רק בשביל הילדים שלנו.

בשביל כל משפחה בבאר שבע שמאמינה שמגיע לה יותר. בשביל כל הורה שרוצה לבחור את הדרך החינוכית שמתאימה לילד שלו.

ובשביל עיר שבה יוזמה של תושבים צריכה להיות סיבה לגאווה — לא עוד בעיה שצריך להוריד מסדר היום.

עיריית באר שבע, אנחנו לא מבקשים שתעשו בשבילנו הכול. אנחנו מבקשים שלא תשאירו אותנו לעשות הכול לבד.

מחזירים את החינוך ליער.