שחררו את אביגיל מהאשפוז הכפוי - שלילת חירות ללא עילת מסוכנות היא בלתי חוקית!
78 / 1,000 חתימות · Unknown
הסיוט הגדול ביותר של כל שורדת פגיעות טקסיות הוא האיום המפורש של הפוגעים: "אם תספרי - אף אחד לא יאמין לך, ויאשפזו אותך כמשוגעת". מערכת הבריאות הישראלית מגשימה כעת את האיום של הפוגעים של אביגיל, ומשלימה עבורה את מעגל ההשתקה.
~~
אביגיל (שם בדוי), אמא ושורדת פגיעות טקסיות, מאושפזת בכפייה כבר שבוע במחלקה סגורה במרכז לבריאות הנפש "איתנים" - בניגוד מוחלט לרוח החוק וללא כל עילת מסוכנות.
אביגיל גדלה בקהילה חרדית בארצות הברית, שם נאסר עליה לדבר על הזוועות שעברה. אביגיל, אזרחית אמריקאית, עברה להתגורר בישראל כדי להימלט מהמקום שבו נפגעה, בתקווה למצוא כאן מקלט וביטחון. כאן, לראשונה בחייה, היא העזה לספר לגורמי הרווחה על הפגיעות הטקסיות שעברה בילדותה.
במקום הגנה, טיפול והקשבה - מערכות הרווחה והבריאות החליטו לשלול את חירותה. בגלל שהעדות שלה קשה לעיכול ונשמעת בלתי נתפסת למי שאינו בקיא בתחום - המערכת תייגה את דבריה כ"פסיכוזה" או "מאניה" ושלחה אותה לאשפוז כפוי.
שלילת חירות בניגוד לחוק: ללא מסוכנות - אין סמכות לאשפז! חוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובע כי חירותו של אדם היא זכות קדושה.
חוק טיפול בחולי נפש מתיר את הצעד הקיצוני והדרקוני של אשפוז כפוי אך ורק בהתקיים תנאי ברזל מחמיר: סכנה פיזית, מוחשית ומיידית של האדם לעצמו או לסביבתו. גם אילו הייתה מחלוקת קלינית על אבחנתה, החוק אינו מתיר לכלוא אדם רק בגלל שדבריו נשמעים הזויים. אביגיל אינה מסוכנת לעצמה ואינה מסוכנת לאיש. אין עילה חוקית לשלול ממנה את חירותה. כליאתה במחלקה סגורה היא רמיסה בוטה של זכויות האדם הבסיסיות.
פגיעה טקסית היא מציאות מוכרת - לא הזיה המושג "פגיעה טקסית" (Ritual Abuse) מתייחס להתעללות מאורגנת, שיטתית וקבוצתית - הכוללת מרכיבים פיזיים, מיניים ופסיכולוגיים - המבוצעת פעמים רבות בתוך המשפחה והקהילה. זוהי צורת פגיעה מתועדת בספרות המקצועית והקלינית העולמית. הפוגעים בונים את ההתעללות במכוון כך שהעדות של הקורבן תישמע מופרכת וקיצונית, כדי להבטיח שאיש לא יאמין לה.
התופעה מוכרת היטב גם למוסדות המדינה בישראל:
בכנסת: הוועדה לקידום מעמד האישה קיימה מספר דיונים בנושא, בהם העידו נפגעות רבות באומץ על פגיעות מאורגנות ואכזריות, הזהות במאפייניהן לעדותה של אביגיל. מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) אף פרסם סקירה רשמית בנושא.
במשטרה: בימים אלו ממש מתנהלת חקירה ביחידה 105 של להב 433, בליווי ראש אגף החקירות, ונבחנים מחדש תיקים מהעבר.
בתקשורת: תחקירים מעמיקים בנושא פורסמו בכאן 11, "ידיעות אחרונות", "ישראל היום" ובכלי תקשורת מרכזיים נוספים.
לא ייתכן שכשנפגעות מעידות על התופעה בכנסת ובמשטרה מקשיבים להן, אך כשאביגיל מספרת עדות זהה לגורמי הרווחה והטיפול - שוללים את חירותה ומאבחנים אותה כפסיכוטית.
אנחנו מכירים את אביגיל: פוסט-טראומה והפרעה דיסוציאטיבית אינה פסיכוזה.
אביגיל היא חלק מהקהילה שלנו, התומכת בשורדות ובשורדי פגיעות טקסיות. מתוך היכרות אישית, אנו מעידים כי מדובר באישה חכמה, קוהרנטית, רגישה ואם מסורה. אביגיל מתמודדת עם פוסט-טראומה מורכבת (CPTSD), ומאובחנת עם הפרעת זהות דיסוציאטיבית (DID) המאפיינת שורדים של טראומות קשות, וכמו כן סובלת מתסמינים נוירולוגיים כתוצאה מהאלימות הקשה שחוותה. היא זקוקה לטיפול מותאם טראומה בקהילה - לא לכליאה שמרסקת את נפשה.
נכון לרגע זה, זכויותיה של אביגיל נרמסות מכל כיוון:
ילדיה נותרו לבדם, מנותקים מאמם שנלקחה מהם באחת.
היא ללא עורף משפחתי בארץ, עברית אינה שפת אמה, ואינה יכולה להגן על עצמה מול המערכת.
היא אושפזה ללא ציוד אישי בסיסי, ולמרות היותה רגישה לגלוטן, לא סופק לה מזון מותאם. מצבה הנפשי מידרדר מיום ליום.
אנו דורשים מגורמי הבריאות, הרווחה והמשפט:
שחרור מיידי: לשחרר את אביגיל לאלתר מהאשפוז הכפוי, בהיעדר כל עילת מסוכנות הקבועה בחוק, ולהעבירה למעטפת תמיכה וטיפול בקהילה.
שמירה על זכויות רפואיות ואנושיות: לספק לה באופן מיידי מזון מותאם רפואית וציוד אישי בסיסי כל עוד היא שוהה במוסד.
הנגשה לשונית וחוקית: להבטיח כי כל הליך בעניינה יתקיימו בשפת האם שלה, בליווי מתורגמן מוסמך וייצוג משפטי הולם.
קביעת נוהל ארצי מחייב: לעצור את הנוהג הפסול של תיוג טראומה כפסיכוזה - לחייב בדיקה של מומחים לטראומה מורכבת ופגיעות טקסיות לפני כל שקילה של אשפוז כפוי במקרים דומים.
לספר על פגיעה זו לא מחלת נפש. במדינה דמוקרטית שומרת חוק, לא כולאים אישה שאינה מסוכנת רק כי הסיפור שלה נשמע משוגע.
לא נשלים עם רמיסת זכויותיהן של שורדות הפגיעות הטקסיות! למי שעברו את הפגיעות הקשות ביותר - מגיע טיפול רגיש ולא שחזור טראומה.
חתמו על העצומה, שתפו אותה והצטרפו לדרישה: החזירו לאביגיל את החירות שלה עכשיו!