אפשר אחרת- עצומה לביטול הוועדה להפסקת היריון
14 / 10,000 חתימות · הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
לכבוד
חברות וחברי הוועדה לקידום המעמד האישה ולשוויון מגדרי
כנסת ישראל, ירושלים
הנדון: פנייה דחופה לביטול מנגנון הוועדות להפסקת היריון בישראל והכרה באוטונומיה של נשים על גופן
שלום רב,
אנו פונות אליכם בשם עמותת "אפשר אחרת" ובשם אלפי נשים ואזרחים בישראל, בדרישה להוביל מהלך חקיקתי היסטורי ומתבקש: ביטול מנגנון הוועדות להפסקת היריון בישראל.
מנגנון זה, אשר נקבע בחוק העונשין בשנת 1977, הוא מנגנון ארכאי, פטרנליסטי ומשפיל, שאינו הולם מדינה דמוקרטית ומתקדמת במאה ה-21. ההחלטה האם להמשיך היריון או להפסיקו היא אחת ההחלטות האינטימיות, המורכבות והמשמעותיות ביותר בחייה של אישה. הפקדת החלטה זו בידיה של ועדה חיצונית ובירוקרטית פוגעת פגיעה אנושה בזכות היסוד של האישה לחירות, לכבוד, לשוויון מגדרי ולאוטונומיה מלאה על גופה.
להלן פירוט הנימוקים המקצועיים, המוסריים והבינלאומיים המבהירים מדוע יש לפרק מנגנון זה לאלתר:
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מעגן את זכותו של כל אדם להגנה על חייו, גופו וכבודו. זכותה של אישה על גופה היא המהות של זכות זו.
הפקעת שיקול הדעת: המצב הקיים מניח, באופן מקומם, כי נשים אינן כשירות או אחראיות מספיק כדי לקבל החלטה הרת גורל על חייהן ובריאותן ללא "אישור" מטעם פקידי מדינה.
השפלה מובנית בחוק: כדי לזכות באישור הוועדה, נשים נאלצות לעיתים קרובות לחשוף פרטים אינטימיים ביותר על חייהן האישיים, זוגיותן או נסיבות התעברותן. במקרים רבים, נשים נדחקות "להתאים" את סיפורן לחריגים הצרים שבחוק (כגון היריון מחוץ לנישואין או חשש למצב נפשי קשה), דבר שמאלץ אותן להצטייר כחלשות או פגועות רק כדי לממש זכות רפואית בסיסית.
מנגנון הוועדות אינו רק פגיעה מוסרית, אלא גם כשל בריאותי ונגישותי בפועל:
עיכובים רפואיים מסכני חיים: הצורך לקבוע תור לוועדה, להמתין להתכנסותה ולעבור את ההליך הבירוקרטי מייצר עיכובים מיותרים. ברפואה, ובייחוד בהפסקות היריון, גורם הזמן הוא קריטי. עיכובים אלו עלולים להעביר את האישה מביצוע הפסקה תרופתית פשוטה ובטוחה בשבועות הראשונים, לפרוצדורה כירורגית מורכבת ויקרה יותר בשלבים מתקדמים יותר.
אי-שוויון בנגישות: ועדות אלו אינן נגישות באותה מידה בכל חלקי הארץ. נשים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית סובלות מקשיים נרחבים יותר בגישה לוועדות אלו, דבר המעמיק את הפערים הבריאותיים והכלכליים בישראל.
נשים אינן זקוקות לאישור; הן זקוקות לאמון. קבלת החלטה על הפסקת היריון נעשית תמיד בכובד ראש, מתוך הבנת ההשלכות. המדינה צריכה לתמוך בנשים, להעניק להן ליווי רפואי ונפשי מקצועי במידה והן חפצות בכך, אך בשום אופן לא להציב שומרי סף מוסריים על רחמן.
מבט השוואתי: כיצד נהוג בעולם המתקדם? במדינות מפותחות רבות חל שינוי תפיסתי עמוק בעשורים האחרונים. המודל הישראלי, הדורש אישור ועדה סטטוטורית (מטעם המדינה) כתנאי לעצם ביצוע הפעולה, נחשב חריג ומיושן בנוף המדינות המפותחות (OECD):
מדינה מודל הפסקת ההיריון (בשליש הראשון) מעורבות ועדה ממשלתית / מוסדית
קנדה מוגדר כטיפול רפואי רגיל לחלוטין ללא הגבלת חוק פלילי. ההחלטה היא בין המטופלת לרופא/ה שלה בלבד. אין ועדות כלל.
צרפת הפסקת היריון מותרת על פי חוק לפי בקשת האישה (על בסיס הצהרתה על קושי או רצון אישי) עד השבוע ה-14. אין ועדות.
גרמניה מותרת לפי בקשת האישה בשבועות הראשונים, בכפוף לייעוץ מקדים חובה (שנועד לסייע ולא לאשר או למנוע). אין ועדות המאשרות או דוחות את הבקשה.
שוודיה זכות מלאה ובלתי מותנית של האישה להפסקת היריון עד השבוע ה-18. אין ועדות.
במרבית המדינות הללו, הגישה המודרנית מבינה שהפסקת היריון היא סוגיה רפואית-בריאותית וזכות אדם, ולא סוגיה פלילית הדורשת היתר מיוחד מהמדינה. ישראל נותרה מאחור עם חקיקה פלילית מיושנת שמגדירה הפסקת היריון כעבירה פלילית, למעט אלו שאושרו בוועדה.
מה אנו דורשות? אנו קוראות לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי לפעול ללא שיהוי לקידום הרפורמות הבאות:
ביטול מוחלט של סעיפי חוק העונשין המפלילים הפסקות היריון ומחייבים מעבר בוועדה רפואית לשם קבלת אישור בשלבי ההיריון הראשונים (השליש הראשון).
הגדרת הפסקת היריון כטיפול רפואי סטנדרטי הכלול בסל הבריאות, הנגיש לכל אישה בפנייה ישירה לרופא/ת הנשים שלה, תוך שמירה על חיסיון רפואי מלא ובאישור הסכמה מדעת של המטופלת בלבד.
הקמת מערך תמיכה וייעוץ וולונטרי (רשות): נשים שיחפצו בליווי סוציאלי, רגשי או רפואי מקיף יקבלו אותו כזכות, אך לא כחובה וכמכשול בדרך למימוש זכותן.
חברות וחברי הכנסת,
הגיעה העת להסיר את החסם הממסדי והמיושן הזה, לשחרר את נשות ישראל מהצורך להתנצל, להסביר או לשקר בפני ועדה זרה, ולהעניק להן את הכבוד, האמון והחירות המגיעים להן בדין.
זה הגוף שלנו, זאת הבחירה שלנו, זאת הזכות שלנו.
בכבוד רב,
עמותת "אפשר אחרת"
וציבור החתומים והתומכים בישראל