הנצחת עמוד האש של יעקב גודו במשכן הכנסת

0 / 20,000 חתימות · יו״ר הכנסת ה-26

מאהל המחאה של יעקב גודו סיים את פעילותו. הזיכרון שהוא הותיר אחריו לא צריך להסתיים איתו. במרכז המאהל ניצב "עמוד האש" - אבוקת זיכרון שהפכה לסמל של התמדה, כאב, אחריות אזרחית ותקווה. זהו חפץ שכבר מזמן חדל להיות רכושו של אדם אחד או של מאהל אחד. הוא הפך לחלק מסיפורם של אלפי אזרחיות ואזרחים שפגשו בו לאורך הדרך. לכן הגיע הזמן למצוא לו מקום של קבע - במשכן הכנסת.

במשך קרוב לשלוש שנים עמד יעקב גודו מול הכנסת, לאחר שבנו תום גודו ז"ל נרצח ב-7 באוקטובר. הוא הקים מאהל מחאה שלא היה רק מקום מחאה, אלא מקום של זיכרון, אחריות אזרחית ודרישה בלתי מתפשרת למדינה טובה יותר.

במרכז המאהל ניצב עמוד האש - אבוקת זיכרון בצורת פירמידה, שהודלקה כסמל למחויבות שלא תכבה עד שתבוא אחריות ותיקון. העמוד נחנך בטקס ציבורי במאהל, ונועד לבעור עד להחלפת הממשלה.

כעת, לאחר פירוק המאהל, אסור שהסמל הזה ייעלם.

דווקא משכן הכנסת - המקום שמולו עמד יעקב גודו יום אחר יום - הוא המקום הראוי ביותר לשמר את עמוד האש לדורות.

כנסת ישראל כבר מעניקה מקום של כבוד לאתרי זיכרון לאומיים, ובהם אבוקת הזיכרון הקבועה ברחבת המשכן.

לכן אנו קוראים ליושב/ת ראש הכנסת הבא/ה ולהנהלת הכנסת:

להציב את עמוד האש של מאהל גודו כמוצג קבע במשכן הכנסת, או ברחבת הטקסים בכניסה למשכן.

לא כאנדרטה למאבק פוליטי. אלא כעדות אזרחית נדירה.

עדות לאב שאיבד את בנו ולא ויתר על המדינה. עדות לאלפי אזרחיות ואזרחים שעברו במאהל, הדליקו נר, שוחחו, בכו והתפללו. ועדות לכך שגם מחוץ למשכן הכנסת יכול לצמוח מצפון אזרחי שמזכיר לנבחרי הציבור את חובתם.

עמוד האש הזה אינו שייך רק ליעקב גודו.

הוא שייך לסיפור הישראלי של השנים שלאחר 7 באוקטובר. הוא שייך למשפחות השכולות. למשפחות החטופים. למשרתי המילואים. ולכל אזרח ואזרחית שביקשו מדינה שלוקחת אחריות.

בואו נדאג שהאש הזו לא תכבה.

חתמו על העצומה וקראו לכנסת ישראל להציב את עמוד האש של מאהל גודו במקום של כבוד - בלב הדמוקרטיה הישראלית.